שאלה

arana1

New member
לא מבין מה הקשר ?

נראה ששוב יוצא ש"הבנת" משהו שאני בכלל לא מבין


חשבתי שכתבתי בצורה מאוד מפורשת וברורה על מה שלא היה נעים לי בתגובה
אין לזה שום קשר לעובדה שאיני טס למשפחה של האשה

מה שהרגיז אותי זה ה"מחמאה"
אבל כנראה שאת לא יכולה להבין את זה ולמה אז באמת לא חשוב
 
יש לי רק מילה אחת לומר לך:חבל.


 
אני חושבת שאת שופטת את בנך בחומרה

וגם "מחפשת אותו" בכל מילה.

אני חושבת שהמסקנה שלו הגיונית ומראה על חשיבה יצירתית, ואני חושבת שיכולת למנף את זה לשיחה רצינית על הפסוק הזה ומה הכוונה והאם באמת אנשים שלא מכבדים הורים מתים צעירים?
אנחנו רואים כל הזמן שזה לא בדיוק כך.
לדעתי, מקרים כאלה יכולים לאפשר שיחות מרתקות עם הילד שלך ונשמע לי שמאוד מעניין לשמוע את דעתו.
תנסי לשמוע אותו, תנסי להבין אותו
וגם תסבירי לו את דעתך.

אני מאוד אוהבת לשמוע ילדים צעירים, כי דעתם רעננה ומאוד מעניינת.
ומאוד כייף לנהל שיחות עם ילדים בגילאים האלה לדעתי.
 

arana1

New member
דווקא במקרה זה הילד ביטא קונפורמיזם

כי ככה "מחנכים" ילדים בגן

אם היו מחנכים ילדים באמת אז היו מסבירים להם כבר מגיל קטן שההורים לא תמיד צודקים ולא תמיד עושים את הדברים כמו שצריך ולכן מותר ואפילו צריך לכבד אותם גם דרך התנגדות למה שהם עושים ומה שהם אומרים
אם היו עושים כך בגן ובבית ספר החיים כאן היו הרבה יותר טובים
 
בכל מקרה, זה בסיס לדיון עם הילד

ולא צריך להשאיר כך את הדברים, אלא אפשר לפתח עם הילד דיון, כל אחד לפי נטיית לבו.

דרך אגב, הדברים שאתה אומר מופיעים אפילו בהלכה.
למשל, לפי ההלכה אם יש התנגשות בין שמירת מצוות וכיבוד הורים - צריך לשמור מצוות, בניגוד לרצון ההורים.
למשל, אם הורה אומר לו לחלל שבת - אז אסור לו וכו'.

צריך גם חשיבה עצמאית מתי לשמוע בקול ההורה ומתי לא.
ילד צריך ללמוד חשיבה ביקורתית וזה דבר חשוב מאוד.
 
כרגיל, את חכמה,( לא בציניות! )

אלא שגם הדם שלי אדום ולא כל דבר קל לי להכיל...לשמוע שאמות צעירה למרות אי הרציונליות שבדבר הבהיל אותי ופגש אותי בקושי שלי.מה גם שלתפיסתי אני כן מכבדת את הורי.אני מנסה לחשוב אם ילדי האחרים בגיל זה היו באים ואומרים כזה דבר.לא מצליחה להחליט.נראה לי שאולי את צודקת.אני עושה הכי טוב שאני יכולה ותמיד מקוה שזה מספיק אבל אולי יש בי שיפוטיות מיותרת.
אגב, אכן השיחות עם ילדים בגיל הגן ואיתו בייחוד מדהימות.
יש לנו הרבה וזה תענוג.
שמחה שזה גם ניסיונך!
 
אספר לך מה קרה עם הבת שלי המתוקה מאוד

פעם ישבנו ודיברנו עם אמא שלי ואמא שלי אמרה משהו על העתיד, אולי על החתונה של הבת שלי או משהו כזה, אבל אז הבת שלי אמרה בקול צלול ליד השולחן:
אבל את לא תבואי לחתונה כי עד אז תיפטרי.
(תיפטרי = תמותי).
נהייתה דממה בבית.
חשבתי שאני מתה ופחדתי שאמי תיפגע אבל אמי צחקה ואמרה לה: אולי, אדם לא יודע מתי הוא ימות, אז אולי אני אמות עד אז ואולי לא....

וככה הארוחה נמשכה.

אחר כך דברנו על זה וגם הסברתי לה שאנשים לא אוהבים לשמוע על מותם ההולך וקרב, למרות שברור שמאז שנולדנו אנחנו מתקרבים למוות ומה זה מוות וכו'.
הסברתי לה מה מקובל ומה לא, שיש דברים שלא אומרים לאנשים בפנים, גם אם הם נכונים, כי אנחנו לא רוצים לפגוע באנשים.

אבל כמו שכתבתי, אמי לקחה את זה בדווקא בקלות.
לא חשבתי אם הילדים האחרים שלי היו אומרים את זה או לא, כי זה לא ממש חשוב, לדעתי.
היא אמרה. רגע קטן של מבוכה וזהו.
כמו שכתבתי, דברנו על הנושא
אבל השתדלנו לא לעשות מזה יותר מדי עניין גם.
 

dina199

New member
זאת הבעיה שהגן חילוני.

באף גן או בית ספר דתי לא מתחילים לימוד מדברים רציניים כמו עשרת הדיברות.זה שהדברים כתובים בתורה לא אומר שצריך ללמד איתם בצורה אוטומטית בלי התחשב בגיל הילד. אף ילד בגיל גן או כיתה א` לא מסוגל להבין את עומק הדברים האלה
 
אני חושבת שהכוונה של הגננת

שונה והיא לא התכוונה לרעה בכלל.

היא חשבה לומד לילדים משהו נחמד, שחשוב לכבד את אבא ואמא.
ואמרה שחשוב וכתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך
וחשבה בטח בצורה חיובית, להראות כמה זה חשוב לכבד את ההורים.

לפעמים הכוונות הטובות מובילות לגהינום.

אבל אני בטוחה לא רק שהכוונה שלה היתה טובה אלא גם שרוב הילדים לא התפנו לחשוב עמוקות על המשפט ומה זה אומר עליהם ואם הם לא יכבדו את ההורים האם הם ימותו צעירים ועוד מחשבות עמוקות מני ים.
 
למעלה