שאלה

[king iverson]

שאלה

היי
אני סטודנט ליסודות המשפט למנהלים, יש לי מחר מבחן, והייתי שמח לעזרה בשאלה הבאה לגבי היסוד הנפשי:
אם יש שכרות של העבריין אבל הוא לא ידע שרמת הכוח שהוא הפעיל היא לא סבירה.

תודה רבה

 

[Ariel aka Rel]

לא מומחה לפלילי

אבל הסעיף הזה בחוק העונשין הוא התשובה:
שכרות (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994
34ט. (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה, "מצב של שכרות" - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

 

[Myrath]

לא כ"כ הבנתי את ה"אבל"

למיטב הבנתי יש לו 2 הגנות אפשריות:

* אם יוכיח שלא הוא הכניס עצמו למצב השכרות, והדבר לא היה בידיעתו ושליטתו אז זאת הגנה.

* רמת הכח בלתי סבירה - בעיקרון, אין כאן את פרטי האירוע כדי שנוכל להסיק למה בדיוק הכוונה. הכוונה היא שתקפו אותו והוא הגיב בכח בלתי סביר? אם כן, ייטען להגנה עצמית וינסה לשכנע שהכח היה סביר.

 

[אנוכי ואני]

סימולטניות/מזיגה

עד כמה שאני יודעת -

כלל הסימולטניות מחייב התקיימות של יסוד נפשי ויסוד התנהגותי בו זמנית לצורך הרשעה בעבירה. עם זאת, שכרות היא אחת מהחריגים לכלל הסימולטניות ("התנהגות חופשית במקור").

החריג של מצב השכרות נמצא בס'34ט. שהובא קודם וכן בס' 34יד:

34יד. (א) הוראות סעיפים 34ז, 34יא ו-34יב לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים בסעיף 34יא או בסעיף 34יב, לא היה הצלת אינטרס הזולת.
(ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

לפיכך, אם אדם נכנס למצב של שכרות במודע ומתוך רצון, הוא לא יכול לטעון שלא היה לו יסוד נפשי בעבירה שהוא ביצע במצב שכרות. מייחסים לו את היסוד הנפשי שהיה לו כאשר הוא נכנס למצב השכרות.