שאלה

[janet26]

שאלה

שלום לכם, אני קוראת חשאית כאן.
רציתי לשאול, אתם אוכלים דבש? מה דעתכם על זה? אני בתור טבעונית לא אוכלת דבש, אבל לאחרונה אני שואלת את עצמי האם זה באמת הכרחי? לפי מה שהבנתי (תקנו אותי אם אני טועה) לא מתעללים בדבורים, וזה גם יחסית בריא. תודה לעונים

 

[vegetalien]

לא.

ובלי להיכנס למה עושים או לא עושים לדבורים - הן לא מייצרות את זה בשבילנו.

לגבי בריאות - הוכחה שהכול תכסיס שיווקי. דבש הוא למעשה נטו סוכר. אבל בשעה שעל גרגרי הסוכר ממונה לוציפר, הדבש קיבל תדמית של המלאך גבריאל.
אדרבה, דבש גרוע יותר מגרגרי סוכר. ריכוז הפרוקטוז שבו גבוה יותר - למעשה דומה סוכר אחר שידוע לשמצה - סירופ תירס (HFCS).

ומה אנו למדים מזה? שהכול מתחיל ונגמר בשיווק.

 

[Ofericko]

כל המידע פה

http://veg.anonymous.org.il/art37.html

תקראי ותחליטי בעצמך.

 

[עבודות הבניה עופר]

תסתכלו על האריזה כתוב בפרוש

96 אחוז פחמימות , מה כבר יכול להיות בריא ב 4 האחוז הנותרים .

נושא נוסף הוא מה נותנים לדבורים לאכול , בהרבה מקרים זה סוכר רגיל כי אין מספיק צוף , למרות שהדבורים עובדות בהאבקת פרדסים .
הדבש גם מחומם בכדי שיהיה נוזלי יותר ,

אין לי בעיה אידאולוגית לאכול דבש , אבל הוא לא טעים , הטעם שלו חזק מידי בשבילי
החשק לאכול דבש נשאר מהימים שלא היה קיים סוכר בכמויות מסחריות גדולות , זה היה בעבר הלא רחוק .

 

[Ofericko]

״בעבר הלא רחוק״ היה מחסור מסויים בסוכר?

 

[עבודות הבניה עופר]

תבלינים היו כסף עובר לסוחר , גם מלח

לפי דעתי ההודים השתמשו יותר במיץ קנה סוכר ולא בסוכר לבן ממש, שזה עיבוד של המיץ .
לפני המהפיכה התעשייתית , לא היה הרבה משום דבר , גם מוצרים מן החי ,

 

[אשיאגולש2]

סוכר באזור הסהר הפורה

כיום מקובל בקרב ההיסטוריונים והארכיאולוגים כי את מרבית הסוכר קיבלו יושבי המקום מפירות מקומיים.
מעט מהסוכר הגיע ממיצוי קנה סוכר שמקורו בהודו.
סלק סוכר לא היה בשימוש באזור.
עיקר תצרוכת הסוכר הלא טריה הגיעה מתמרים יבשים או מיצויים (סילאן), או מדבלים שהיו זמינים לרוב.

כים נהוג לייחס את הדבש במשפט "ארץ זבת חלב ודבש" לשני המקורות הלו שהיו בשפע.

 

[vegetalien]

ובכן,

זה נכון. לא "מחסור", אבל סוכר, מלח, תבלינים ושמן נחשבו למותרות. וקל מאוד להבין מדוע:

1. קלוריות זמינות. היום זה נראה טיפשי, אבל פעם זה לא היה מובן מאליו. כל דבר מזון שהיה מספק אנרגיה בקלות, ולא משנה "בריא" או "לא בריא" (מי חשב על זה פעם?) - היה דבר נחשק.

2. בשביל להפיק סוכר/לכבוש שמן - צריך יותר מסתם גידול של צמח באדמה.
קני סוכר מפיקים מעט מאוד סוכר ביחס לגודל. צריך לא מעט (משהו כמו אורך של מטר) קני סוכר בשביל להפיק כפית אחת קטנה (!) של סוכר.
ולגבי שמן - בבקבוק שמן זית של 750 מ"ל יש תכולת שמן של כ- 1000 זיתים.
עיבוד של סוכר ושמן דורש הרבה תוצרת ולא-מעט עיבוד תעשייתי. לכן לא פלא שבימים הפחות-טכנולוגיים הם לא היו מצרך סופר-זמין (לפחות למעמדות הנמוכים).

 

[Joy Fridman]

כתבה בנושא

http://www.theveganwoman.com/is-honey-vegan/

 

[דייהטסו]

דבש

אני מגדיר את עצמי טבעוני, ואינני מחרים דבש. מבחינה אידאולוגית אני מתקשה להסביר חרם כזה, בניגוד לבשר, חלב, ביצים, עור, קוסמטיקה שנוסתה ע"י בעלי חיים, שמבחינתי מתנוסס עליהם דגל שחור של התעללות.
מה שכן, אני צורך מעט מאוד דבש, ואני לא רואה בו מזון בריאותי.
היו פה בעבר ויכוחים סוערים בנושא, ואני מקווה שאין מי שרוצה לעורר אותם שוב - זה עשוי להציג את הטבעונים כלפי חוץ כציבור הזוי, וזה בודאי לא מועיל לבעלי החיים או לנו.

 

[Ofericko]

אני אכן מבין את כיוון מחשבתך

בנוגע להבדל בין צריכת דבש לצריכת בשרים, חלב וביצים.
אבל, יש בהחלט הגיון בעיקרון החשוב לדעתי, לפיו בעלי חיים אינם מוצרי צריכה, גם אם אין סבל בתהליך. ההגיון הוא גם עקרוני-מוסרי (אנחנו לא מנצלים חיות) וגם הסברתי (תנו לחיות לחיות ותעזבו אותן ואת הפרשותיהן במנוחה).
ובהחלט זה נתון לדיון ולאי הסכמה. רק הסברתי את הצד השני, שאני נמנה עליו.

שאלה מעניינת אליך בנוגע לכך:
נניח ואתה מגדל בחצרך פרה להנאתך ולהנאתה. במשך חייה אתה מעניק לה את כל הטוב שבעולם ולא לוקח ממנה כלום. ממש שום דבר. אתה אפילו משאיר את החצר פתוחה כדי שהיא תוכל לעזוב במידה והיא תחפוץ בכך.
בוקר אחד אתה רואה מחלונך שנופל עליה עץ גדול והורג אותה במקום. האם תבשל אותה ותאכל להנאתך?

ובוא נטטא החוצה עניינים מפריעים כמו גועל אם יש או פיתוח רגשות מיוחדים לפרה כזו וכו'. תתייחס בצורה "קרה" לעובדה שהיא חייה חיים מצויינים וטובים ומתה ללא כל סבל מכח עליון. האם תאכל אותה?

 

[דייהטסו]

תשובה

אני חושב שסוג השאלות האלה, שבוחנות את הקצוות, מיותר ולא מלמד דבר. אי אפשר להפריד מוסר מרגש, שניהם אספקטים של פעילות המוח האנושי ששלובים יחד.
אם אנסה בכל זאת לעשות את התעלול הבלתי אפשרי הזה, אז בנסיבות שתארת אין שום סיבה מוסרית לא לאכול אותה. אותו כנ"ל עבור גופה של איש חסר משפחה. איכס.

 

[Ofericko]

מאה אחוז. תשובה טובה.

ורק לעניין שזה לא מלמד דבר כפי שכתבת, הנה זה לימד אותנו הרבה:
אתה מסוג הטבעונים שכן יצרכו מזון מן החי אם לא היה כל סבל לחיה בתהליך. מאה אחוז. אני לא הולך להתווכח עם זה. ואני לא יוצא נגדך בשום צורה.
רק הסברתי את הצד השני.
ולגבי מוסר ורגש - זה נכון שהכל מתחיל ומבוסס על רגש וחמלה. ללא ספק. אבל בתהליך הפעולה אפשר להחליט גם החלטות שכליות בלבד ללא רגש בנסיון לקדם את המטרה. תחשוב על זה כמו על פתיחת "מרחק בטחון": על מנת שנגיע לעולם מתוקן שלא צורך מזון מן החי שהיה כרוך בסבל, אחת הפעולות לקידום עולם שכזה הוא למתוח "מרחק בטחון" שאומר מוציאים את החיות מהצלחת גם אם זה לא כרוך בסבל.

 

[מצלתיים]

מסכימה, גם אני לא כוללת דבש

בדיוק מהסיבות שאמרת, כי זה מחליש את האג'נדה הטבעונית. ביני לבין עצמי אני לא אוכלת דבש ומשתדלת לא לפגוע באף חרק, אבל זה לא מתוך הטבעונות.

 

[דייהטסו]

גם אני

מתעקש לא להרוג ג'וקים (לוקח אותם בעדינות וזורק החוצה) מילדות, שנים לפני שהפכתי לצמחוני אפילו. מצד שני, באין ברירה הזמנו ריסוס הביתה, ואנחנו אוכלים אוכל לא אורגני שמרוסס בחומרים קוטלי חרקים.

 

[שינוי צורה]

אבל למה?

גם דבורים סובלות ומתות. איפה להמנע מגרימת מוות וסבל מחליש את האג'נדה הטבעונית?

 

[מצלתיים]

הסיבה היא פחות או יותר מה שדייהטסו אמר

אני צריכה לנסח את זה לעצמי אבל עוד לא ניסחתי. חרקים נמצאים כל כך נמוך בסולם ואפילו אין להם מערכת עצבים מרכזית, שלהעמיד אותם באותה שורה כמו פרות מחליש בעיניי את עוצמת ההזדהות עם פרות. גם אצלי אישית ההימנעות מהריגת חרקים נובעת ממבנה נפשי שלא קשור לחמלה אלא לרתיעה מהריגת כל דבר חי. כמו שאת רואה, לא ניסחתי את זה לעצמי עד הסוף.

 

[l coyote l]

איך העדר מערכת עצבים מרכזית מחליש את הטיעון?

יש מערכת עצבים? זה צריך להספיק.
אף אחד עוד לא הוכיח או הפריך אי תחושת כאב במערכת הקפית.
אין צורך בניסוחים מפולפלים ומסובכים.

 

[l coyote l]

אגב, הטיעון הכי חזק בעיניי בנושא דבש

הוא העובדה שדבורים ממש - אבל ממש - מתעצבנות כשבאים לגנוב להן אותו.
זה לא מספיק כדי להבין שבהחלט משנה להן שלוקחים להן את הדבש?

 

[lollapalooza]

הסיבה העיקרית לכך שאני לא צורכת דבש,

היא כי בלי קשר להתעללות, לא התעללות - שאני לא יודעת אם וכמה מתקיימת, כי לא בדקתי את הנושא - התפיסה שלי היא שבעלי חיים, ולא משנה אם הם מאוד גדולים או חרקים קטנים, הם לא כלי לייצור מזון. או מזון כמובן. הם בעלי חיים. הדבורים מייצרות את הדבש, לא כדי שאני אוכל אותו, ואני לא רואה סיבה לגזול אותו מהן. מבחינתי כל התייחסות לבעל חיים ככלי לשימוש בני האדם, פסולה.