שאלה

TikvaBonneh

New member
לא

אם הוא כן על הרצף, ואין בכוונתכם לקחת סייעת או לשנות מסגרת, האיבחון לא יתרום כרגע כלום. בטווח היותר רחוק, אם המצב ישתנה, זה כן יכול לתרום. מכיוון שמדובר בתהליך ארוך, ממילא לא מדובר על הטווח הקצר. יתכן שהתור הראשון בבית אחד יהיה רק בעוד חצי שנה, כך שממילא בשנה הבאה תמשיכו באותה מסגרת, וגם אם הוא יאובחן בספקטרום השאלה לגבי מסגרת תעלה רק לגבי השנה הבאה.
אתם יכולים לאבחן אותו עכשיו כמין *הקדם תרופה למכה*.
אם בעתיד בעוד שנה שנתיים שלוש המצב ישתנה, ולילד כבר לא יהיה טוב בבית הספר שלו, או אם בית הספר ימאס בילד שלכם, יהיה לכם כבר איבחון ביד.
 

טאניוש

New member
כלומר, אפשר לקבל אבחון ולשמור אותו במגרה?

"להפעיל" מתי שיהיה צורך (אם וכאשר)? אין התיישנות?
 

TikvaBonneh

New member
איבחו תקף לשלוש שנים.

תשמרי במגרה ותחליטי בעוד שלוש שנים אם את רוצה לחדש. סביר שלצורך חידוש לא ידרשו במכון לעבור את כל התהליך מחדש. תשאלי...
 

dina199

New member
את לא חייבת לספר על אבחנה לאף אחד

אם את לא רוצה.
ואפילו אם איבחון תקף לשלוש שנים , אם יש אבחנה קודמת - יסתמכו עליה באיבחון הבא.
 

dina199

New member
אף פעם אין 'סתם'.

את לא רצה לאיבחונים כי מתחשק לך. את רוצה לדעת מה קורה.
לכן זה לא משהו דחוף מיידי. את יכולה לעשות הפסקה, אבל רצוי לאבחן.
גם אם לא תהיה תרומה כספית או של זכויות (שגם זה כספי) עדיף לדעת בדיוק מה יש.
זה לא חשוב אם האבחנה תהיה PDD או לא. ברגע שתהיה לך אבחנה נכונה, את תדעי שהיא נכונה וזה הרבה מאוד.
 

dina199

New member
אם את לא 'מחפשת' אותו , אבל את מרגישה

'שהוא שם' (או 'זה לא זה' , או בכל שם שקוראים לזה) את לא היסטרית. קורה המון שמומחים לא רואים כלום (חוץ מאימא שלדעתם היא היסטרית) וזה מגיע גם לגיל 10 ,14 ויותר מאוחר. זה לא חייב להיות מורכב. המומחים פשוט לא רואים , הם 'מתבלבלים' מ'ילדים מבלבלים' . וזה בד"כ קורה כשלילדים יש אינטליגנציה גבוהה ובמיוחד אם הם לומדים טוב. האינטליגנציה של הילד מסולת לסנוור מומחים מבוגרם (במיוחד אם הם נפגשים עם הילד אחד על אחד)
 
הפסיכיאטר שבדק אותו, מומחה לאוטיזם?

יש יתרונות וחסרונות לאבחון, אבל מצד שני, יש אנשים, שיתקשו לחיות עם אי ידיעה ומעדיפים ידיעה ברורה על פני ערפול.

מצד שני, מה תעשי אם עוד מקום ישלול אוטיזם? הרי לא תרוצי אתו ממקום למקום...

מה את מרגישה כלפי הבן שלך? כשאת קוראת את הסימנים של האוטיזם את מרגישה שהוא שם? קרוב לשם?

יש עוד אבחונים קרובים, אבל לא בדיוק

למשל, הפרעת תקשורת חברתית או לקות למידה לא מילולית.

ממליצה לך לקרוא, אולי מתאים לילד שלך...
 

טאניוש

New member
אני לא יודעת האם הוא נחשב מומחה לאוטיזם

אבל דווקא רציתי מישהו שלא רק יידע כן/לא PDD אלא גם יגיד מה כן.
הפסיכיאטרית ששללה PDD לפני כיתה א' כן מומחית לאוטיזם.

אני מרגישה יום ככה ויום ככה. שום אבחון לא מתלבש עליו בול. הוא בוודאות שונה מילדים אחרים, אבל כמו שנכתב באבחון - לא עונה על קריטריונים.
פסיכיאטר העלה השערה של לקות למידה לא מילולית, אבל הילד גאון במתמטיקה, אז גם זה לא מתאים.

וכן, זה בדיוק מה שאני עושה כבר 8 שנים. רצה ממקום למקום. איכשהו השלמתי עם זה שידיעה ברורה לא תהיה לי לעולם.
 

טאניוש

New member
סליחה, לפני כיתה א' הייתה פסיכולוגית

לא פסיכיאטרית. לא כל כך משנה, אבל בכל זאת...
 

dina199

New member
זה מאוד משנה.

עד לפני לא הרבה זמן רק רופאים היו מוסמכים לאבחן אוטיזם.
בימינו (בעקבו פרסום של מנכ"ל משרד הבריאות) צריך גם רופא וגם פסיכולוג.
אז יש הרבה פסיכולוגים שלא ממהרים לאבחן אוטיזם.
 
מצד שני, כמו שכתבתי כבר המון פעמים,

אצלנו רופאים רבים ראו את בני, מהם שגם אמורים להבין (לפי מה שהם מצהירים על עצמם) באוטיזם, וכולם אפילו לא הזכירו את זה ולא הלכו לכיוון, למרות שהיום כשאני קצת יותר מבינה בזה, אני רואה שהוא כמעט מקרה קלאסי. למשל, בעניין של קשר עין, זה לא שהוא לא יוצר קשר עין, הוא ממש מסתכל הצידה. רק שאני לא ידעתי אז שזה בכלל חשוב ושיש לזה משמעות כלשהי והם לא אמרו לנו משהו גם.

דווקא מי שאמר לנו בפעם הראשונה את המילה אספרגר היה פסיכולוג קליני ששלח אותנו לאבחון (הוא לא היה מומחה בתחום אוטיזם ולכן לא רצה לאבחון בעצמו).
 

dina199

New member
נכון, יש כל מני מקרים.

לכן כל זמן שהורה מרגיש ש'זה לא זה' צריך להמשיך לבדוק כי יש אנשי מקצוע שאי אפשר לסמוך עליהם
 


 

טאניוש

New member
על חצי נדמה לי

אין בעיות שפה, משחק דמיוני עשיר, אין טכסים, אין תנועות סטראוטיפיות. הילד אמפטי, למרות ששמתי לב שיכול לזרוק הערה מעליבה בלי כוונה להעליב. תחומי אינטרסים כשל בני גילו. מספיק כדי להשאיר אותו בין הכיסאות.
 

dina199

New member
האם החצי הזה הוא בתקשורת

אחד על אחד עם מבוגר ? ומה הכוונה 'אין בעיות שפה'? ילד יכול לדבר דיבור טכני בצורה מושלמת ואפיילו לתת הרצאות אבל לא לדעת לנהל שיחה או להבין שאלות מורכרבות.זה כבר הקטע התקשורתי של השפה ולא טכני בלבד.
וגם כמו שאמרת, הילד למד הרבה. ואולי בגלל שיש לו הרבה ידע עיוני הוא באמת לא מתאים לקריטריונים שהותאמו למצב החמור ביותר
 

טאניוש

New member
הוא לא נותן הרצאות

הדיבור שלו מאד אמוציונלי, השפה תקינה ויחד עם זאת הוא משתמש בסלנג, משתמש בג'סטות. קלינאית תקשורת (שכן מומחית בילדי ספקטרום) בדקה אותו בסוף ב' וגם היא אמרה שאין שום בעיות שפה. מה כן? הוא לא עוקב אחרי בן שיח. נגיד, הוא מדבר איתך, ואת יכולה להסתכל לתקרה, והוא בכלל לא שם לב ולא מסתכל לכיוונך (אחרי כמה דקות טובות חוזר "לבדוק" האם את איתו). בשיחות עם הילדים יש שתי אופציות - או שהם "מחזירים" אותו, או שהם מאבדים את הסבלנות. אין בעיה עם מבוגר באחד על אחד. לא רואים בכלל שמשהו לא בסדר. הוא עונה מאד לעניין (וגם מתחכם הרבה- נגיד, התיישבנו באוטו. אני באה להתניע, ורואה במראה שהילד לא חגר. אני אומרת לו - "מישהו כאן לא חגור!", הוא עונה לי - "זה כי מישהי לא הזכירה!").
בקיצור, יש קטע תקשורתי, אך לא של השפה...
 

dina199

New member
והקטע התקשורתי - זה הקטע החשוב.

בכל הדברים ש'צריך להחזיר אותו' - זה מבחינתי הקטע של ההרצאה.
והבעיה של א"סים שאן להם בעיה בתשורת של אחד על אחד עם מבוגר . וזה מה שהאבחים מפפסים, כי איבחון מתבצע בלהיות אחד על אחד עם מבוגר. הקושי התקשורתי זה להיות עם ילדים בני אותה שכבת גיל והם 'מאבדים את הסבלנות'.
אני גם לא בטוחה שבעניין החגורה באוטו ההתחכמות מודעת. אולי הוא באמת לא יודע שצריך לשים חגורה עד שלא אומרים לו (ואין לה שום קשר לאינטלגנציה).
 

טאניוש

New member
ההתחכמות לגמרי מודעת

הוא לא שם חגורה כי הוא מעופף (כאמור, ADHD), אבל לא התכוונתי לזה. הפרצוף שלו והאינטונציה לגמרי תואמים את הנאמר (חיקוי של אינטונציה שלי בליווי חיוך ממזרי).
וודאי שהקטע התקשורתי חשוב. אם לא הייתי חושבת שמשהו כאן לא תקין, לא הייתי נכנסת לפורום הזה וחופרת לכם...
 
למעלה