שאלה

בדברים האלו אפשר לטפל גם בלי אבחון

(ברובם).

למשל, אפשר ללמד התמודדות עם תסכולים. גם מרפאה בעיסוק יכולה לעבוד על הנושא הזה. וגם לבד אפשר לנסות לעבוד על זה.

במה מתבטא הקושי שלו בשינויים?

לגבי מעקב אחרי בן השיח, אולי זה נובע מקשב וריכוז? צריך ללמד אותו כל כמה זמן לבדוק אם בן הזוג מקשיב לו. אני מבינה שהוא כבר עושה את זה. אז אפשר לחדד את זה.

אם את מרגישה, שהאבחון של קשב וריכוז לא נותן מענה לקשיים שלו (לדעתי, הוא מסביר את רוב הדברים שכתבת), אז אפשר תמיד ללכת לעוד אבחון.
אני ממליצה לאבחן, עד שמרגישים שהאבחון אכן משקף את הקושי של הילד ונותן דרכים לעזור לו.
 

טאניוש

New member
לא עובדים אצלי הקישורים משום מה

עם הקושי בשינויים - צריך האמת לשאול למה מתכוונים... כי בבית אני לא רואה את זה. בכלל אין איתו בעיות מיוחדות בבית, ואלה שיש הם לגמרי "בזכות" ADHD.
הכל יכול לנבוע מ-ADHD. ויכול גם לא. ניסינו טיפול תרופתי, ודווקא כן היה שיפור, לצערי נאלצנו להפסיק בשל תופעות לוואי איומות. אבל לדברי המורה, גם עם ריטלין היו קשיים.
 
לגבי הריטלין:

צריך להיות במעקב אצל רופא (נוירולוג או פסיכיאטר).
לעתים, שינוי במינון או סוג הריטלין יכול לעשות נפלאות. כל ילד הוא אחר, ולכל ילד מתאים סוג ריטלין.
אני יודעת, למשל, שהריטלין הרגיל עושה הרבה יותר בעיות מה-LA. ויש כאלה שמתאימה להם בכלל קונצרטה. לעתים, הילד נהיה אפתי בגלל מינון עודף או חסר, וצריך "לשחק " עם המינון, עד שמוצאים את המתאים.

צריך להשקיע קצת זמן בלנסות. זה ממש יכול לעשות פלאים.

מצרפת לך את אחד הקישורים על סף תסכול נמוך אצל ילדים
http://www.oritherapy.co.il/Page/view/52

ועוד אחד:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3704582,00.html

ושוב: אם את מרגישה שהאבחון לא משקף את מכלול הקשיים שאתם ילדך מתמודד, אז כדאי לך ללכת לעוד אבחון. ודרך אגב, לעתים יש כמה כותרות לילד אחד ולא מספיקה כותרת אחת.
קראת את הקישור ששלחתי לך על הפרעת תקשורת חברתית ועל לקות למידה לא מילולית? את מרגישה שמשהו מזה קשור לבן שלך?
 

טאניוש

New member
ריטלין מכל סוג נאסר על ידי נוירולוגית

היינו במעקב צמוד מאד. תופעות לוואי היו קשות, טיקים ובילבול וכאבי ראש, כמעט עד איבוד הכרה. הוא כן הרבה יותר "תקשורתי" עם ריטלין. אני יודעת שיש תחליפים (כמו אדרל), אבל זה היה כל כך מפחיד שאני לא מעזה לנסות.
קראתי. הפרעת תקשורת חברתית כן מתאימה, אבל זה עוזר במשהו לקבל את האבחנה הזאת?
לקות למידה לא מילולית לא קשור.
 
לגבי השאלה: "זה עוזר במשהו לקבל את האבחנה

הזאת"?

באיזה אופן את מצפה שהאבחנה תעזור לכם?
 
זה עניין של השקפה.

לדעתי, אבחון נכון עוזר לטפל במהות הקושי, לא רק בסימפטום, שבו, מטבע הדברים, אפשר לטפל גם בלי אבחון.

חשוב לדעת מאיפה נובעים הדברים.

ולכן מבחינתי, אבחון נכון מביא לטיפול נכון.

בבית אחד גם מאבחנים וגם אפשר לקבל טיפולים מתאימים (באופן פרטי), שיוכלו לעזור. גם אם תחליטו לא לקבל את הטיפולים בבית אחד, תוכלו לקבל שם המלצות על טיפולים שכדאי לתת לילדיכם, ותוכלו לתת לו אותם בצורה ממוקדת לצרכיו, בכל מקום שתבחרו (בקופת חולים יש הנחה לטיפולים האלה).
 

טאניוש

New member
אנחנו לא מהאזור, כך שאין אפשרות לטפל שם

אני יכולה להגיע עם הילד פעם או פעמיים לתל אביב לצורך האבחון, אבל לטיפולים זה פשוט לא מציאותי.
תודה על העזרה
 
תקחו בחשבון שיכול להיות שירצו יותר פגישות,

אולי פעמיים אתכם ואולי פעמיים אתו.
אם תצטרכו גם אבחון פסיכיאטרי - זה עוד פגישות, אבל אולי תוכלו למצוא מקום טוב גם באזור שלכם.

תחילת התהליך אינה כרוכה אפילו בתשלום. תפנו אליהם, תבקשו טפסים, ותתחילו למלא אותם. אפילו מילוי הטפסים עוזר לעתים לראות מה הכיוון (מבחינתכם). הם מאוד מעניינים ולעתים השאלות הם בתחומים שלא חשבתם עליהם אפילו.

אני מציעה, שתפנו קודם ותראו לאן הדברים נושבים. הם מאוד נחמדים וכדאי לבקש כבר מחר טפסים. תראו לפחות על מה מדובר.

וחוץ מזה, אחרי האבחון, אפשר לטפל גם באזור שלכם. לא חייבים שם. כמו שאמרתי, יש טיפולים שאפשר לקבל מבית הספר בחינם או בהשתתפות מינימלית (כמו שכתבתי הבן שלי קבל טיפול בבית הספר, כשאובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז בחינם). וכן אפשר לקבל טיפולים מקופת החולים, בעזרת הביטוח הרפואי, ואם זה רשום לך באבחון, יותר קל לקבל את הטיפולים האלה.
 

טאניוש

New member
כל עוד מדובר על פעמים ספורות, לא נורא

יש להם טפסים באתר. התחלתי לקרוא, נתקפתי יאוש מוכר... כולי תקווה שהם לא מסתמכים אך ורק על הטפסים, כי אז אין מה להתחיל בתהליך אפילו, שום אבחון לא ייצא מזה...
 

TikvaBonneh

New member
יכול להיות שהקשיים נובעים מADHD

ויש הרבה מה לעשות.
לא להתיאש.
לא מזמן הרציתי בכנס על ADHD, ואני יכולה להבטיח לך שטיפול התנהגותי בADHD הוא יעיל במקרים רבים לא פחות מריטאלין.
אני ממליצה על המכון של פרופסור רולידר או על מרכז אלף בית של נדב דורון.
 
בירושלים הכי טוב זה לנסות להגיע לד"ר קאסוטו

הוא מומחה גם להפרעת קשב וריכוז וגם לאוטיזם, והוא באמת יוכל להפריד ביניהם ובכלל, הוא ממש מעולה.

הוא מקבל בכמה מקומות, ורק ציבורי, במכון מפנה, למשל ודרך התפתחות הילד וגם בבית החולים הדסה.

גם בהדסה וגם בשערי צדק יש אבחונים מאוד מקיפים וטובים. אני מכירה את שערי צדק ויודעת שהם טובים. גם הסכומים שהם גובים יותר נמוכים מאשר באבחונים פרטיים לגמרי. ואפשר להגיע אצלם לנוירולוג.
אם כי, כפי שאמרתי, לדעתי שווה לחכות לקאסוטו.
 

טאניוש

New member
בהדסה שללו PDD ואבחנו ADHD

קאסוטו נראה לי רק במרכז צמיחה. התורים ארוכים כאורך הגלות (ניסיתי בשנה שעברה...), אבל ככל הנראה אין לנו בעיה לחכות. אז אולי באמת נקבע אליו וזהו. יופי, תודה.
 
אז תגידי לבית הספר שבדקת וזה נשלל

במקביל באמת תחכי לאבחון של קסוטו. שווה לחכות לקסוטו. גם תגידי להם שאת יכולה להגיע אם יתפנו בינתיים תורים. כמו שראית פה, העצה להורים היא בדרך כלל לקבוע לכמה מקומות במקביל, ואם מתחילים או מסיימים אבחון במקום אחד, אז מבטלים במקומות אחרים, ולכן קורה שמתפנה תורים. וזו רק סיבה אחת להתפנות תורים. יכולים להיות עוד גורמים. ולכן כדאי גם לומר להם, שירשמו אותך כמי שמוכנה להגיע בהתרעה קצרה יחסית.

ובינתיים את יכולה להראות לבית הספר את האבחון שיש לך, שירדו ממך פשוט.

גם אצלנו בית הספר חשב לכיוון במקרה של ילד אחד, והחשש התברר כלא נכון, והאבחון שלל זאת. הראינו להם את האבחון, ואז הם ירדו מאתנו.
דרך אגב, להפרעת קשב וריכוז יש פעמים רבות תסמינים שקצת דומים להפרעת תקשורת, ולכן הבלבול הגדול בין שתיהן. (לשני הכיוונים). מאחר ואנשי בית הספר לא מאבחנים, אז אולי זה ירגיע אותם, כי זה לא התפקיד שלהם לאבחן את הילד שלך.

את יכולה לנסות לבקש מהם שפסיכולוגית תצפה בבן שלך בבית הספר ואת ההתרשמות שלה תעבירי לקסוטו. זה מאוד יכול לעזור באבחון, שמשהו מקצועי צופה בבית הספר בילד, ואז מספר על הקשיים של הילד. יכול להיות שיש דברים שבאים לידי ביטוי יותר בבית הספר וכך תוכלי להתכונן יותר לאבחון הבא.
כמו כן, תוכלי בעצמך לנסות לשים לב בזמן הזה למה קורה אתו כשהוא עם חברים.
תזמיני חברים הביתה ותנסי אולי אפילו לצלם אותם קצת, כדי לראות את הקשרים ביניהם ואיפה נקודות הקושי שלו אתם ואז להתייעץ על זה עם קסוטו, או מי שיאבחן אתכם.
 

טאניוש

New member
בית ספר זה סיפור נפרד

לא בא לי להכנס אליו כרגע. הראיתי להם אבחון (את כולם!), הם חושבים שזו טעות. מילא. הכוונות שלהם טובות...
כפי שמסתמן, זה בדיוק מה שאעשה. אקבע את התור (שיהיה ארוך, באמת לא כזה דחוף כרגע. אם זה תקף לשלוש שנים, אז אני דווקא מעדיפה שיהיה תקף לקראת החטיבה.) במקביל אפנה להנחיה, כדי להיות בטוחה שאנחנו עושים את הכל, אבל ממש הכל, בשביל לקדם את הילד.
אגב משיחה היום עם בני (בעקבות הסבר לאומגה 3 שאני רוצה להתחיל לתת) - "אימא, אני צריך משהו שיעזור לי להיות פחות רגיש". זה לשאלתך על נקודות הקושי שלו...
 
זה מאוד יפה ולא פשוט בכלל,

שיש לו מודעות כה גבוהה.
מציעה לך לפתח אתו שיחה על התחום.
מה זה רגיש, לדעתו?
למה זה רע, לדעתו, שהוא רגיש מידי?
האם יש גם יתרונות ברגישות שלו? לדבר אתו כמה טוב למשל להיות אדם רגיש, שכל אדם הוא קצת שונה, ורק ככה האנושות נתרמת. אם כולם היו חושבים אותו הדבר, למשל, אז לעולם לא היו גילויים חדשים, ולא היינו יודעים למשל שכדור הארץ עגול.
ועוד דברים בנושא.
לדעתי, זה ממש פתח לשיחה מרתקת, והבן שלך נשמע לי כמו משהו שכייף לנהל אתו שיחות והן יהיו מרתקות, לבטח.
 

טאניוש

New member
אנחנו מנהלים המון שיחות


וכן, הוא ילד מרתק. זה רע כי "לילדים קל להציק למי שרגיש"... הוא רגיש בכל המובנים - גם לוקח הכל נורא קשה, גם רגישות במובן הכי פיזי של המילה, למגע, לרעש וכו'. הצד השני של המטבע עוזר לו למצוא את מקומו - הוא רגיש גם לאחר... הוא לא יפגע ולא יעליב ולא יבגוד בחבר ותמיד יהיה הראשון להתחלק בסנדוויץ' וכו'. אבל אין ספק שלהיות רגיש זה קשה.
יש לו מודעות עצמית מאד גבוהה, תמיד הייתה. ההסבר שלו להשפעת הריטלין היה "במקום המון מחשבות בראש יש רק מחשבה אחת שאני יכול להחליף באחרת". זה מאד יפה לילד בן 7. וגם די מוזר...
 
נשמע ילד ממש מקסים,

ואני חושבת שהזמן יעשה את שלו, בקשר לרגישות שלו לאנשים, וילמדו להעריך אותו.

האם הוא מסתדר יותר טוב עם בנות? לעתים זה יותר קל לבן כזה להיות עם בנות. נשמע לי שהוא יהיה ילד מאוד מבוקש, כשהוא יגדל. אל תשנו לו את האופי הזה. זה מקסים והוא יהיה אדם מקסים.

על רגישות למגע אפשר לעבוד עם קלינאית תקשורת וגם להשתדל ללכת לקראתו. אם למשל, תוויות מציקות , אז לקנות בגד בלי תוויות או לתלוש אותן. זה אמנם פחות יפה, אבל יותר חשוב שלא יציק לו. (זו רק דוגמה, כמובן).
 
למעלה