שאלה

soybelinda

New member
שאלה

היי, יש לי שאלה בנוגע להפרעת אישיות גבולית.
דבר ראשון, כמה טיפול אצל פסיכולוג המתמחה בזה עוזר?
האם חוץ מטיפול אצל פסיכולוג יש עוד דרכים לעזור לבן -אדם?
דבר שני, אשמח לקבל על ההפרעה הזו כמה שיותר מידע...
תודה.

לא לראשי.
 

ינוקא1

New member
זה לא קל.

אני אומר לך כמטפל שהטיפול בהפרעה כזאת הוא קצת סרט גם עבור המטפל.

יום אחד הוא האדם הכי נפלא עלי אדמות , ויום למחרת הוא הרע האנושי בהתגלמותו.

אם תצליחי למצוא מטפל או מטפלת כזו שמסוגלים להכיל ולהבין זאת , יש סיכוי טוב שזה יוכל לעזור מאוד.

מטפלים שמסוגלים להכיל זאת הם נדירים , ולמרות זאת אני כן ממליץ לך לנסות ולנסות עוד עוד (גם אם חלק מהטיפולים לא יסתיימו טוב) כי טיפול טוב יכול לשפר מאוד את איכות החיים והיחסים עם אנשים.
 
OMG אני חושבת שאני אישיות גבולית..

אני יכולה להיות בסדר עם מישהו יום אחד, וביום אחר שוכחת איך להתנהל איתו,
ובהתאם גם עם המטפלים שכמובן, הפוצים חדלי האישים ביניהם טוענים שאני בעייתית ופוסלת מהר מדי (וכמובן שהם לא יודו שהם לוזרים ולא יודעים לטפל במקרים קשים יותר מהכלב שלי מת), אחד מהם גם שלח אותי לקחת תרופות פסיכיאטריות בתור תנאי לטיפול, והוא היה גם פוץ רציני. היה ברור לי לפי ההתנהלות וההתנהגות המזלזלת ושפת הגוף המשתעממת בטיפול שהוא (לוזר!) קיבל המלצות בגלל שהוא היה מנפנף אנשים שהיה לו קשה מדי לטפל בהם, לקח מקרים קלים, זה מה שרוב ה"פסיכולוגים" עושים וככה מקבלים "המלצות". אני לא קשה, קשה לי, ואדם שמטפל בי צריך להיות עם אינטיליגנציה גבוהה מהממוצע, כי אני מאוד רגישה מאוד מודעת והאינטליגציה שלי דופקת אותי ולא מעוורת אותי לראות שמטפל פסיכולוגי ספציפי הוא דפוק. רוב הפסיכולוגים עם אינטיליגנציה ממוצעת מינוס. הם ידעו לשנן באוניברסיטה,
אבל חוץ מזה כלום.
אני מנסה להשיג טיפול בקואצ'ינג מסוג מנטלי כלשהו,
ופסלתי כבר שתי מטפלות על תחושה של זלזול. (אפילו לא בטיפול,
רק דרך הטלפון, אחת שלא החזירה טלפון ואחת שנשמעה קרה מוות)
הבחורה שהמליצה לי ונשמעה לי כזאת רגועה ואלוהית בהתחלה כבר התחילה להשמיע חריקות. אם קודם לכן הביאה לי מטפלות תוך יום,
כעת אני בלי אף הצעות. למרות שאמרתי לה שאם לא יסתדר לי עם המטפלת השלישית שתציע אסתפק ברע במיעוטו מבחינתי. (הקרה בררר)
יש מצב שהיא יכולה לנטוש אותי, אני באמת תיק כבד כשאני בלחץ אבל חשבתי שהמטפלים האלה לפחות לדבריהם יותר "נקיים", ולא שופטניים.
לפי הבחורה שהפנתה אותי אליהם מלכתחילה הם מקבלים מקרים קשים של כעסים וחרדות וכל הזוועות האלה.
אני לא יכולה להיות "תיק קשה" לכל העולם כולו!
אם היה לי כסף כבר הייתי מוצאת פסיכולוג טוב מספיק שלא הייתי "קשה" בשבילו. והכרתי אחד כזה, הגעתי אליו במקרה דרך דפי זהב, דרך הפון, והוא אמר לי "אל תחפשי פסיכולוג בחיים בדפי זהב" והתאהבתי בו בשניה (טיפולית!!!) כי הוא נשמע סבבה ואמין והגון וחכם. תוך חמש דקות היתה כימיה מטורפת איתו הבעיה שהוא יקר מאוד.
היתה תקופה שהיה לי כסף והייתי שמחה להיות אצלו לפחות פעם פעמיים הבנאדם נשמע מופלא ומסוגל להסתובב עם "תיקים קשים".
חבל שכל העולם סובב סביב כסף, ובלואו שבלואו,
אין עזרה. ואז מה נותר לבנאדם חוץ מלברוח מהעולם הזה?
ואז אנשים רוצים לעצור אותו, למה?
אתם לא יכולים/רוצים לעזור לו, עזבו אותו במנוחה ותנו לו ללכת.
 

r s d

New member


אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מלהזדהות.
לצערי רק אחרי שהייתי אצל 5 מטפלים שונים , קבלתי שכל והבנתי שחבל על הכסף.
 
הם חדלי אישים. ספורים ביותר

מוכשרים בזה. וכמו שאמרתי, חייבים להיות עם אינטליגנציה מאוד גבוהה,
שמתאימה לטיפול. אם אני הולכת לאנשים שאמורים לעזור לי ובובת מפוחלצת יכולה לעזור לי יותר אני מתחילה להרגיש כ"כ הרבה יותר חכמה מהממוצע (או לפחות יותר מהזבל שהם מקבלים לתחום..) לא שזה עוזר, כידוע.
 

ינוקא1

New member
היי.

אני יכול רק להגיד לך מנסיוני - כמטופל ולא כמטפל.

הייתי בחיים אצל חמישה מטפלים באופן משמעותי (זה אומר לא לפגישה או שתיים אלא לסדרה משמעותית).

למען האמת לא היו בינהם פסיכולוגים , שלושה מטפלים היו בכלל ברפואה סינית , ושניים מהם היו מטפלים "מילוליים".
(גם עם המטפלים ברפואה סינית הרבה זמן היה הולך על שיחות).

ומה אני אגיד לך ?

מכולם הרווחתי משהו.
גם בהם היו פחות טובים ויותר טובים , לא כולם הצליחו להעלים לי את הסימפטומים.
אבל כן כולם שינו לי את החיים באופן כלשהו - כולל טיפולים שלכאורה "לא הצליחו" !


למשל , המטפל הראשון שלי ברפואה סינית , היה בכלל דרך קופת חולים. הטיפול שלו לא העלים לי בכלל את הסימפטומים ובסוף סדרת הטיפולים הכל נשאר כמו שהיה , אם לא גרוע יותר.
אבל באחד הטיפולים הוא אמר לי שלדעתו "מאוד יעזור לך לתרגל צ'י גונג".

וקניתי ספר , והתחלתי לתרגל מתוך ספר (היום בחיים לא הייתי עושה זאת
) , אבל בדיעבד זה גרם לי קודם כל להתאהב בצ'י גונג (שהיום אני גם מלמד) , ולעבור מלימודי הנדסה ללמוד רפואה סינית , ושינה לי את החיים ב180 מעלות. החלטה שאני מודה עליה כל יום.

אז האם אני יכול להגיד שהטיפול הזה לא היה מוצלח ? המשפט הבודד הזה שהוא אמר לי ולקחתי ברצינות , שינה לי את החיים !!!

כשאני קורא את ההודעה שלך , אני תוהה לעצמי , האם חלק מהבעיה שבגללה את מחפשת טיפול היא לא קשורה לביקורתיות ושיפוטיות יתר ?
כי כמו שאת שופטת אחרים ומבחינתך - "ההוא פוץ" , "ההיא לא אינטלגנטית" , "זו קרה" , "זה דפוק" , "זה "לוזר" , "זו חדלת אישים" - האם את לא עושה את אותו הדבר בדיוק כלפי עצמך ?

ואולי דרך זה שתלמדי לכבד ולהעריך אנשים אחרים (כולל "פוצים") תלמדי גם לכבד ולהעריך את עצמך ???

אני חושב שהסיבה שמבחינתי כל המטפלים שהייתי אצלם עזרו לי , זה בגלל שבאתי בגישה הפוכה משלך :
כאשר הגעתי לאדם , גם אם הוא היה נראה לי פוזל עם שתי אוזניים שמאליות , מבחינתי הוא המטפל ואני נתתי בו אמון מלא.
אז סבבה , הוא לא מושלם.
אבל האם אני מושלם ?
נתתי לו כבוד והערכה בדיוק כפי שהייתי רוצה שיכבדו אותי , למרות שאני לא מושלם !

גם הפוץ הכי גדול יכול ללמד אותך משהו. גם האדם הכי פשוט לפעמים יכול לתת לך את ה"הארה" של החיים.
וכאשר את באה לטיפול בגישה כזאת , תמיד הטיפול יצא מוצלח.

ללמוד לתת אמון באנשים , זה ללמוד לתת אמון בעצמך , וזה אולי יותר חשוב מהטיפול עצמו.
 
אני לא סתם אמרתי פוץ (גרר אלוהים..)

הבנאדם זלזל בי, וכן ברור שאני ביקורתית ושיפוטית כלפי עצמי,
אבל זה לא פוסל את הלגיטימיות של התחושות שלי כלפי המטפלים הללו.
תחושות? אתה מבין? אפילו לא שיפוטיות..
אתה מרגיש את זה מתחת לפני השטח.
 

ינוקא1

New member
אני לא מכיר אותך

ולא אותם , ואני אפילו לא פסיכולוג.

אבל רק תשימי לב כמה כינויי גנאי לאנשים כתבת בהודעה אחת.
(הפוצים חדלי האישים , לוזרים , פוץ רציני , לקח מקרים קלים , מטפל פסיכולוגי ספציפי הוא דפוק , רוב הפסיכולוגים עם אינטיליגנציה ממוצעת מינוס , נשמעה קרה מוות . .. )

וגם לא רק על אותו אחד - כתבת גם על כלל הפסיכולוגים ביטויים לא מחמיאים.
היחיד שנתת לו מילה טובה , זה מישהו שהיה איתך רק בשיחת טלפון ולא ראית אותו בכלל !
(ואולי אם היית נפגשת איתו גם הוא היה הופך לפוץ בעל אינטלגנציה נמוכה במוקדם או במאוחר).


אני לא אומר לך את זה כביקורת , והתחושות לגיטימיות במאה אחוז.
לגיטימי להרגיש כל תחושה שהיא.
אבל כמתבונן מהצד אני אומר לך שאת יכולה מההודעה הזו ללמוד איך לשפר את חייך !
ההודעה הזו היא נכס בשבילך , כי לדעתי יש לך כאן "אבחנה" ואפילו טיפול לחלק גדול ממה שאת מתמודדת איתו.


כי גם אם אלו רק "תחושות" , יש כאן הרבה "זלזול" ובוז כלפי אנשים כי את מרגישה אינטלגנטית יותר מהם.
ויש מצב שבסופו של דבר הכל חוזר אליך כמו בומרנג.

כמו שעל פגם קטן באחר את מרגישה כלפיו בוז , אז גם כלפי הפגמים הקטנים שלך את בזה לעצמך.
וזה הורס את החיים !

מצד שני , יש בהודעה הזו גם טיפול :
דרך זה שתלמדי להעריך אחרים (למרות הפגמים שלהם) , תלמדי גם להעריך את עצמך.

 
להיפך, הזלזול הוא מהם

והתחושה שאין להם את הכלים לטפל בי. אני לא מגלומנית.
כבר יצא לי לדבר רק ב'שיחת טלפון' שהרגישה לי לא במקום,
והטיפול היה אפילו הרבה יותר גרוע ממה שציפיתי לו.
אפילו לא ברמה של נבואה שמגשימה את עצמה, הם פשוט היו - גרועים.
אני יודעת איך CBT צריך להתנהל, ואני יודעת איך הוא לא.
יש המון עניין של כימיה, יש לי כימיה עם אנשים מועטים, אתה יכול לקרוא לזה שיפוטיות יתר והרסניות, אני קוראת לזה רגישות גבוהה, ואם מישהו לא מרגיש לי נכון בפון, זה לעולם לא ירגיש נכון, מנסיון.
גם ''רק' משיחת טלפון שאתה כל כך מזלזל בה אפשר לדעת על צורת היחס והכימיה שיש לך עם מטפל מלכתחילה. אני מאוד רגישה,
וזה לא אומר שצריך לזלזל ולומר שאני קיצונית.
אני פשוט מרגישה חזק מאוד מה מתאים לי ומה לא.
 

ינוקא1

New member
אולי את צודקת.

אני אומר לך פשוט איך הרגשתי לקרוא את מה שכתבת כאדם מהצד ולא כפסיכולוג.

אם היה בהודעתך ביטוי מזלזל כלפי אדם או שניים , ניחא.
אבל הכמות הזאת היתה בעיני חריגה , ויש כאן משהו שראוי לתשומת לב.

זה בסדר שיש לך אינטלגנציה גבוהה ושאת מסובבת אותם על האצבע הקטנה , ויודעת יותר טוב מהם מה זה CBT (שאני לא יודע).
זה בסדר אפילו שאת יודעת לאבחן בשיחת טלפון.

אבל בשורה תחתונה , בסופו של יום , יש גם לך קול שאומר על עצמך "אני לוזרית !"
כי למרות האינטלגנציה הגבוהה והכל גם את מרגישה תקועה ונזקקת לאנשים אחרים !
(אומנם לא כתבת את זה אך הסקתי בעצמי : אם אינך מרגישה תקועה במשהו למה את נזקקת לטיפולים ?)
וכשאת מדברת עם אנשים אז גם כתוב לך על המצח "לוזרית" , כי בדיוק כמו שאת שופטת את כולם את מרגישה ששופטים אותך.

אז תקראי לזה "רגישות גבוהה" או בכל שם אחר שאת רוצה , זה עדיין הורס לך את החיים.

זה לא סוד שהרבה מטפלים ופסיכולוגים הגיעו למקצוע דווקא בגלל שהיו להם חיים דפוקים ומתוסבכים.
אולי הם באמת פוצים ולוזרים.
אבל מי מאיתנו איננו פוץ ולוזר במשהו ??? את מכירה כזה ???

תתיחסי בהבנה לעצמך ולאחרים , תקבלי בהבנה את החולשות של אנשים , תקבלי בהבנה שאף אחד לא מושלם כולל לא את - וזה בסדר.
לא בשבילם - בשבילך !!!

אפשר למצוא פגם בכל אחד , אבל גם אפשר ללמוד משהו ולמצוא משהו להעריך בכל אחד.
השאלה היא רק באיזה גישה באים.

יום טוב !
 

golan2072

New member
ממליץ על הספר

"הפרעת אישיות גבולית- מדריך השרדות" מאת אלכסנדר צ'פמן ו-קים ל.גרץ. ספר מעולה ועדכני שמסביר הכל על המחלה ועל דרכי הטיפול בה (לפי מחקרים משני העשורים האחרונים).

יש גם תרופות שעוזרות להפרעת אישיות גבולית, בייחוד מייצבי מצב רוח ותרופות מסוג SSRI, וכדאי להתייעץ על כך עם פסיכיאטר.

בפסיכותראפיה יש כמה גישות ספציפיות לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, כולל מנטליזאציה (שלמיטב הבנתי זמינה בארץ רק באופן פרטי) ו-DBT (שניתן לקבל גם בתחנות לבריאות הנפש של משרד הבריאות). יש גם טיפול קבוצתי של רכישת מיומנויות התמודדות. לפי מחקרים חדשים יש סיכויי החלמה גבוהים בעקבות שימוש בשיטות הטיפול האלו.

אני אומר את כל זאת כבן זוגה של אישה הסובלת מהפרעת אישיות גבולית. לפני כשלוש שנים הצלחתי לגרום לתחנה לבריאות הנפש לתת לה טיפול תרופתי הולם (לקח זמן לדאוג לה לטיפול ראוי מאחר ולתחנה יש מחסור כרוני בכוח אדם ומאחר ולזוגתי היו בעיות בתקשורת עם הפסיכיאטרים), והחל משבוע הבא היא תתחיל לקבל טיפול שיחתי, ככל הנראה בשיטת DBT. מצבה של זוגתי השתפר פלאים מאז התאימו לה מינון הולם של התרופות (במקרה שלה לוסטרל ולמיקטל).
 
שתי שיטות

הטיפול המומלצות כיום להפרעות אישיות
DBT (כמו שאמרת)
וטיפול ממוקד סכמות

טיפול ממוקד סכמה הנו שיטת טיפול אינטגרטיבית ששורשיה ב CBT אך היא משלבת, בנוסף טכניקות שנמצאו כיעילות ואפקטיביות בשיטות טיפול אחרות.
 
עקב מגבלה אני לא יכולה להגיע למרפאות לבריאות

הנפש.. חוץ מזה שמנסיון הן זוועתיות. יש לי פסיכיאטר שעושה עלי ניסויים חסרי תועלת שעושים לי גיהנום בעיקר כבר יותר משנה..
לוסטרל וכל תרופות האנטי דכאון לא מתאימות.
אני צריכה תרופה מרככת תחושות שלא ארגיש הכל מוקצן כל כך ואהיה על סף פיצוץ כל חצי שניה.
היתה תרופה אחת שעזרה לי בזמנו (לא יודעת לגבי היום, זה משתנה)
אבל עליתי במשקל בצורה ניכרת מאוד ובלי שליטה,
צריך לאכול איזה שמינית ממה שאתה אוכל רגיל (והתרופה הזאת עושה אותך בהמה חסרת שליטה בקשר לאוכל כך שזה סותר לחלוטין)
ובנוסף, אירוניה, מאטה את קצב חילוף החומרים כך שזה חסר סיכוי,
ולא , אני לא מוכנה להשמין כדי להרגיש טוב יותר, כי חלק ניכר ממה שעושה לי רע זה המראה שלי (ותודה לחברה שלנו מלאת הסובלנות וטוב הלב, בעיקר הגברים, אתה יודע..) זה המראה החיצוני שלי ואם גם אתחיל להשמין אז אבדתי לגמרי.
 
טיפולים,

אוו אם אני אספור את השנים שני בטיפול וכמה טיפולים משמעותיים אני עברתי..
מגיל 20 עד היום.. 8 שנים של טיפולים, 5 מטפלים שונים ואשפוז אחד..
ושרדתי ואני עדיין שורדת (בפעמיים בשבוע טיפול) אבל מתפקדת כרגיל כמו כל אחד אחר
מכל מטפל למדתי משהו, מכל מטפל יצאתי עם תחושות אחרות ותובנות אחרות..
והאמת שבטיפול עכשיו האחרון שלי בשנה וקצת האחרונות זה הטיפול הכי טוב שהיה לי עד היום .. (וזה הכל בגלל מה שהמטפל מביא וכמה הוא יודע להיות שם ולהדריך אותך למקומות הנכונים..)
התהליך הוא מדהים וכנראה שהייתי צריכה לעבור 8 שנים כדי להגיע לטיפול שלי היום..
 
הסיפא חשוב

כי באמת בקשר בין שני אנשים יש גם את החלק שלך... שכבר עבר את מה שעבר ויודע היום להיעזר אחרת מאיך שידעת להיעזר לפני 8 שנים.

זה כמו להיות נורא רעבים ולקחת חופן זרעונים
ולהמשיך להיות רעבים ואז לקחת תפוח
ולהמשיך להיות רעבים ולאכול צלחת מרק
ועדיין לא להיות שבע, וסוף סוף לקום להכין כריך...
ולשבוע

ואז להגיד לעצמך שסתם 'בזבזת זמן' ואכל כלמיני דברים: אם הייתי אוכלת כריך הייתי שבעה רק ממנו.

האמנם?
 
למעלה