שאלה ?

pakmen

New member
שאלה ?

לסמוראים יש כמה סוגי חרבות (נדמה לי 5) איך קוראים לכל אחת מהם ולמה כל אחת מהם משמשת תודה
 
לא יודע עם ישנם חמישה סוגים, אבל

אשמח לתרום לך ממה שאני כן יודע: החרבות היותר קדומות של הבושי (אני לא משתמש במונח סמוראי - משרת - מאחר והוא נכנס לשימוש רק החל מהשלב שבו הבושי - לוחמים - אכן החלו לשמש כמשרתים בחברה פאודלית) נקראו טאצ´י. הטאצ´י הייתה חרב שנשלפה מלמטה למעלה - ground to sky. לאחר מכן, נכנסה לשימוש החרב שבוודאי יותר מוכרת לך - katana, שאותה היו שולפים לפנים. היו אורכים שונים של קטאנה - הייתה חרב שנקראה צ´וקן בגודל ממש עצום, לעתים אף יותר גבוהה מהאדם שאוחז אותה. ישנה אסכולה בשם קאגה-ריו שבה עד היום משתמשים בה. החרבות שהיו מקובלות בתקופות היותר מאוחרות של יפן היו הקטאנה הסטנדרטית שנמכרת היום בחנויות לציוד לאומנויות לחימה. החרב הזו נקראת אודאצ´י, והיא נחגרה באבנט של הבושי יחד עם חרב יותר קטנה שנקראת קודאצ´י. ישנו גם כמובן הסכין - טאנטו. זה ככה על קצה המזלג, שוב אך ורק מן המידע הזעום שצברתי עד כה. לפרטים נוספים אני ממליץ לך לפנות לאתר www.koryu.com, האתר הטוב ביותר שקיים כיום בנוגע לאומנויות לחימה יפניות קלאסיות (ולדעתי, גם לגבי מודרניות), וכמובן אשמח לענות על שאלות נוספות. לורנס
 

amir_aikido

New member
מעט תוספות

אני רוצה להוסיף מעט עובדות: 1. הטאצ´י (החרבות היותר עתיקות) היו בד"כ החרבות שנועדו לרכיבה על סוסים. ובהתאם הן מאוד מעוקלות והידית בד"כ נועדה לאחיזה של יד אחת. בחרבות אלו החרב מונחת כך שהלהב מכוון כלפי מטה. 2. הקטאנה או דאי- קטאנה או או-טאצ´י היא החרב האורכה של הסמוראי. היו אורכים שונים בתקופות שונות. האורך הנפוץ היום הוא האורך שהיה מקובל בתקופה היותר עירונית ולא בתקופה שבה היו הרבה מלחמות (שהיו מחוץ לעיר בעיקר). החרב מונחת כך שהלהב שלה פונה כלפי מעלה. 3. הקודאצ´י מכונה גם וואקיזשי, וזו החרב הטקסית של הסמוראי, האורכים שלהן משתנים וראיתי גם כאלה שאורכן קרוב מאוד לאורכה של קטאנה. כעקרון היה מקובל שמותר לסמוראי מהמעמדות הגבוהים להכנס עם קודאצ´י גם לארמונות של אחרים ומכובדים, בשונה מהקטאנה אותה הם היו נדרשים להפקיד בכניסה למקומות כאלה. 4. מלבד שתי החרבות היו לסמוראים גם סכינים / רומחים וחצים וקשתות. אמיר
 
אנסה להיזכר במפורסמים:

קטאנה, ו´אקיזאשי, טנטו, יארי, נגינטה, להבי הטלה (שואוריקאנים וכד´), נונצ´קו, סאנצ´אקו, בו, האנ-בו, ג´ו, קוסארי, חץ וקשת... יש עוד... לא ממש התחום שלי... בו-דוקות: קדימה להוסיף / לתקן...
 

amir_aikido

New member
אפשר לזרוק את השמות

זה לא אומר כלום לרוב האנשים אם לא מסבירים, אז אני אנסה להסביר את השמות שאני מכיר ולהוסיף איפה שלא. נא לקחת בחשבון שכל המידות והאורכים הם המקובל שאני מכיר ובהחלט יתכנו מספר אורכים וגדלים שונים : על החרבות כבר כתבנו (טאצ´י, קטאנה ו-וואקיזאשי). בתחום החרבות יש גם אמנויות משניות: ניטו (לחימה עם שתי חרבות), אייאידו/באטו (שליפה וחיתוך בתנועה אחת). טנטו - סכין יארי - רומח - להב מחודד בקצה מוט נגינטה - להב חותך / משסף בקצה מוט נונצ´קו - למיטב ידעתי, נשק של קראטה סאנצ´קו - כנ"ל בו - מוט ארוך (בערך 1.80), השם המדויק יותר הוא : רוק-שקו-בו - מקל של שש אמות. ג´ו - מוט בינוני (בערך 1.27) השם המדויק יותר הוא : יון-שקו-בו - מקל של ארבע אמות. האנ-בו, או האמי-בו - מוט באורך של חצי בו, השם המדויק יותר הוא : סאן-שקו-בו - מקל של שלוש אמות. קוסארי - לא מכיר אבל אולי הכוונה לנשק שרשרת. מוסיף: קסריגמה - נשק של שרשרת עם כדור ברזל בקצה אחד המחוברת למגל בקצה השני. יש גם נשק קטן של מוט בתוך כף יד, לא זוכר כרגע את שמו. ונשק של אלה די קצרה עם צורת ´ר´ שיוצאת הצידה ונעדה לתפוס חרבות. זה מה שעולה לי לראש כרגע. אמיר קסריגאמה
 
לא זרקתי שמות: הנחתי בעדינות.

ואל תתנשא: סביר להניח כי אני בקיא באומנויות לחימה יפניות יותר ממה שאתה בקיא באומנויות לחימה פיליפיניות... ולמוט הזעיר החבוי בתוך כף היד קוראים "קו-בו-טאן".
 
ילדים, לא לריב.

תגידו, אין לנו מספיק צרות מטרולים מפגרים, שאני צריכה להפריד בין משתתפים ותיקים ומכובדים? יובל, אני בטוחה שאמיר לא התכוון כלל לזלזל בידע שלך, אלא רק להגיד שלדעתו נדרשת הודעה מפורטת יותר. אמיר, אני בטוחה שיובל לא התכוון לזלזל בידע שלך, אלא רק לומר שהניסוח שלך היה קצת לא מוצלח.
 

amir_aikido

New member
../images/Emo52.gif לא היתה לי שום כוונה לפגוע

יובל לא ניסיתי לזלזל בידע שלך בנשיקם היפנים, רק ניסיתי להגיד שאם נכתוב רק את השמות, בלי ההסבר שלהם, זה יהיה חסר טעם, כי רק מי שכבר מכיר ידע על מה אנחנו מדברים, והוא כבר יודע ... לכן הוספתי את ההסבר לשמות שכתבת. אם פגעתי בכבודך בכל דרך אני מתנצל. אמיר
 
טונפה

טונפה - מקל באורך קצת יותר מאמה, שצומח ממנו מקל (בצורת ר). כמו שיש לשוטרים בארה"ב. קמה - מגל. סאי - מעיין קילשון קצר, ששני ה"מזלגות" החיצוניים שלו, קצרים יותר.
 

Zeev Foux

New member
וואלה???

הטונפה, הסאי והקאמה הם כלי נשק, שלפי ידיעתי המוגבלת מאד, מקורם בכלי עבודה חקלאיים (אם כי לא ברור לי ממה הסאי התפתח, אבל הטונפה היא ידית לאבן ריחיים, והקאמה היא סכין שמשמשת כמגל). כלי נשק אילו היו בשימוש באוקינוואה ולא נראה לי שנכללו במסגרת "18 כלי הנשק הקלאסיים" של הסמוראי. שמעתי גם שמקור הנונצ´קו דומה. (אגב, בסין ראיתי שימוש בכלי שמזכיר נונצקו רק עם ידית אחת באורך מוט, לצורך דייש)
 
צודק זאב

אכן הננצ´קו,הקאמה,הסאי,הטונפה ועוד מספר כלי נשק מסורתיים,שמשו בעבר ככליי עבודה חקלאיים. כך שלא יתכן שהסמוראי שהיה במרומיי המעמד מעל החקלאי הפשוט,ישתמש בכליי עבודה נחותים ככליי נשק. אכן הטונפה שמשה כידית לאבן הריחיים באוקינוואה.העתק ארוך יותר ונקראpr24 ומשמש את השוטרים בארצות הברית הוכנס לשירות בלוס אנג´לס ע"י סוקה קובוטה ששימש כמדריך כוחות השיטור בעיר. הסאי התפתח מדקר ליצירת גומות בשדות האורז. לנונצ´קו היו מספר תפקידים והוא שימש כמורג לדייש,כאפסר ורסן הסוס,כמנתק החיטה מהשיבולת ע"יהכנסת השיבולת בן הידיות ומשיכת השיבולת החוצה. הקאמה אכן שימשה כמגל אז ועד היום.(הכלי החד הלהבי היחיד בקובודו כיום) בסך הכל קיימים 12 כליי נשק שונים בקובודו מסורתי באוקינאווה והשימוש בהם לא נחשב כאומנות לחימה כי אם פולקלור.
 

Zeev Foux

New member
יובל, אם אתה כבר מתחיל להיזכר, אז

אולי אתה יודע ממתי התחילו להשתמש במונח/חלוקה לשמונה-עשר כלי נשק קלאסיים? הנושא מעניין מאחר וגם במנזר שאולין הייתה/ישנה חלוקה שלמונה עשר, למרות שכלי הנשק אינם שונים (לעתים) רבות אחד מהשני. המספר עצמו (18) נובע משמונה עשר הלוהאן - שודדים/חוטאים שחזרו בתשובה ו"קיבלו" כל אחר כלי נשק ואישיות ברורה בעולם המיתולוגי הסיני. הלינק המצורף הוא של אתר אידיוטי במקצת, אך מכיל רשימה ותיאור של כל שמונה עשר כלי הנשק הקלאסיים של שאולין
 
צר לי זאב: אני ממש לא זוכר...

נידמה לי שמדובר בשמונה-עשר "קלאסיים" ועוד שמונה-עשר "אקסטרות" המושפעים כמעט ישירות - מעולם הגונג-פו. אם זאת: אל תתפוס אותי במילה... שווה לשאול את אנשי הנינג´וטסו בשחבורה. "בודוקא" חברי המלומד: התוכל לעזור?
 

budoka

New member
שמונה-עשרה מיומנויות../images/Emo63.gif

לסמוראי היו 18 מיומנויות נדרשות, לא כולן עסקו בסוג נשק מסויים. אני לא יודע איזה מיומנויות אלה היו בדיוק (ידועות לי 18 המיומנויות של הנינג´ה, שחלקן היו משותפות לאלה של הסמוראי), אבל אני אנסה לדלות מזכרוני המצומק כמה מיומנויות, מתוכן אני בטח אצליח לקלוע לפחות לגבי חלק: - REIHO - אתיקה וקודי התנהגות של הבושי, בהמשך נקרא "בושידו" - KENJUTSU - אמנות הלחימה בחרב - IAIJUTSU/BATTOJUTSU - אמנות השליפה והחיתוך המיידי בעזרת החרב - KYUJUTSU - קשתות - BAJUTSU - רכיבה - SOJUTSU - לחימה עם חנית (להב ישר) - NAGINATAJUTSU - לחימה עם רומח (להב מעוקל) - היו כמה וריאנטים של הנשק הזה, בהם BISENTO - בעל להב רחב במיוחד, ששימש בידי BUSHI זוטרים בד"כ לחיתוך רגלי סוסים, וכן NAGAMAKI - בעל להב ארוך וכבד, ששימש בעיקר נזירים לוחמים (SOHEI). - BOJUTSU - לחימה עם ROKUSHAKUBO, מקל באורך 1.80 מ´ - JOJUTSU - לחימה עם JO, מקל באורך 1.30-1.50 מ´ - HANBOJUTSU - לחימה עם HANBO, מקל באורך 90 ס"מ - HOJOJUTSU - שימוש בחבל לקשירות, לכידות וחניקות - JUTTEJUTSU - שימוש ב-JUTTE, נשק משטרתי בעיקר, אלה עם זרוע קצרה בצד ללכידת סכינים וחרבות וכן לבריחים ומכות. מיומנות זו הופיעה מאוחר יחסית, ושימשה בעיקר בעיתות שלום. - TANTOJUTSU - סכינאות - TESSENJUTSU - שימוש במניפת קרב עם צלעות ברזל להסטת מכות חרב, בריחים ומכות עוצמתיות לנקודות תורפה. וריאציה על נשק זה היא מקל קצר מאד, באורך 20-30 ס"מ, לעתים עם טבעת במרכז, שמתלבשת על האצבע האמצעית. - TEPPOJUTSU - רובאות, בד"כ שמור ל-BUSHI זוטרים. - SHURIKENJUTSU - שימוש בלהבי הטלה - JUJUTSU/TAIJUTSU - לחימה ללא נשק ועם נשקים קטנים מוסתרים (KAKUSHIBUKI), כגון אגרופן עגול - KUSARI - שימוש בשרשראות למיניהן, כגון ה-KUSARIGAMA, מגל שבקצהו שרשרת, KUSARIFUNDO שהוא שרשרת עם משקולות בקצוות, ו- KYOKETSU SHOGE, מגל עם חבל שבקצהו טבעת. בד"כ לוחמים מדרגים נמוכים (או לוחמים שמחוץ למעגל ה-BUSHI החוקיים) עשו שימוש במיומנות הזו. - BORYAKU - טקטיקה ואסטרטגיה - CHIKUJO - ביצורים - CHIMON - טופוגרפיה וקריאת מפות - TENMON - חיזוי מזג-האויר - מיומנויות הנינג´יצו (לא מעט סמוראים עסקו גם בתחום הריגול, החבלה, הלוחמה הפסיכולוגית והחיסולים) - GEIJUTSU - אמנויות, לדוגמה: טקס תה, קליגרפיה, סידור פרחים וכו´. מספיק. התייעפתי כבר!
 
למעלה