ביטוי שלך תפס אותי
את כותבת "לבוא ולאמן אותו". וזה ביטוי מעניין, שאני חושבת שמעולם לא השתמשתי בו. אני חושבת לעצמי בראש שאנשים מתאמנים איתי, או אצלי, ואני לא חושבת על זה שאני "מאמנת" אותם. שמה לב ההבדל?... בשביל לאמן מישהו צריך אולי להיות חכמה, ומנוסה, ועם שיער שיבה...
אבל בשביל שמישהו יתאמן, זה משהו שהוא עושה. לא את. את נוכחת שם, כאדם. לא מפריעה. לא מתערבבת. מקשיבה ברוב סקרנות. סקרנות לתהליך שלו. את מביאה אמון בו, ובתהליך שלו. ואת זה אפשר לעשות - אם יכולים - בכל גיל. כל גיל שלך, וכל גיל שלו. ועוד משהו. דברים כאלה - חששות - מפריעים בעיקר אם הם סמויים. אם הם לא מדוברים. ואז הם מאוד נוכחים. אם את מכירה בהם - חלק מההשפעה נעלם. בפגישה הראשונה הרבה פעמים אני מכירה בקרח שקיים בינינו, אם הוא קיים. ואני אומרת שאני יודעת שהוא יעלם בהדרגה. וזה בד"כ השלב שבו הוא מתחיל להשבר. בהצלחה מחר