שאלה

המשך

ומעשה היה שפגשתי חוזר בתשובה אחד שהיה כבר בן כ''ח שנה ללא מציאת שידוך, ובמר נפשו אמר לי, שיש לו תביעה גדולה על ההנהגה עמו להיות שהוא מעוכב מלהינשא, שבגלל מצבו העכשוי בטל הוא מתורה, מוטרד, משועמם ועצוב, ואף גם מועד מידי פעם בעניני קדושה, ובכן תביעתו היא מה טוב ישנו בכך שמצבו יהא בכי רע באופן שהוא עתה. אמרתי לו, שמע ידידי, יתכן והקדוש-ברוך-הוא אינו כועס עליך בגלל מה שאמרת עכשיו כי מתוך מרייך וכעסך דיברת, אולם מה שכן הוא שהקדוש-ברוך-הוא צוחק מדבריך... ושאלני למה כוונתי? אמרתי לו: תראה, אתה מגיע לבית דין של מעלה, מציע את תביעתך כמו שהזכרת, ובכן בית דין של מעלה מסתמא הלא יגיב, ובכן אומר לך מה יתכן שבית דין של מעלה יגיב על תביעתך: בעל תשובה יקר, יסוריך בעיכוב השידוך היו אכן קשים מנשוא, אולם בוא וראה מה נפעל ונתקן מכל יום של עיכוב, מכל אכזבה של שידוך שהתבטל, מכל מתח של שידוך, בוא וראה מה נתקן ונפעל לך מכך, תראה כמה מעוונותיך נתכפרו בשביל כך, בוא וראה שעבודתך את ה' בימים אלה, שהיתה מתוך קושי וטירוף כמה ערכה, כי כל צעד וצעד של עבודת ה' שעשית בימים טרופים אלו שווה פי כמה וכמה מהימים הטובים שהיו לך לאחר מכן כשנשאת אשה ושעתך היתה שעת השקט, בוא וראה היאך היה הקב''ה משתבח בך בכל יום של זמני רווקותך כשהיית חזק ועוצר מלחטוא, ועוד בוא וראה היאך לא היה אפשר בשום אופן שיהא תיקונך באופן אחר מלבד אופן זה, כי דוקא בו היתה תשובת המשקל לתקן את אשר פגמת בעברך, ועוד ועוד יראו לך אילו אוצרות עצומים של שכר ותיקון יצרת לעצמך בעקבות סבל זה, ואז הלא תבוש ותכלם מתביעתך... תבעת שקופחת בפרוטות בו בזמן שזכית באלפי אלפי דינרי זהב... האדם בכאן נדמה לו שהוא מקופח, מופלה לרעה, מידת הדין נוהגת בו באכזריות... וכיוצא, ובעצם זאת משום שאינו רואה ואינו מבין מה נעשה יקר וגדולה לנפשו עבור כל זה, והקב''ה שהוא רחמן ונאמן, לא בשביל שהאדם אינו מבין את תועלתו ימנע הבורא את תועלתו ממנו, וכי בשביל שהבן אינו מבין ויורד לעמק כוונת טובת אביו זו סיבה שימנע האב הטובה האמיתית מבנו וילך עם בנו כפי סכלותו שאינה אלא לרעתו, לכך אין הקב''ה מתחשב בכך שהאדם אינו רואה ואינו מבין את התועליות שהבורא מפיק בהנהגה שנוהג עמו. ובכן דרך האמונה שלך, הוא להאמין גם בזה שהוא לטובה, ואף שהנך בטוח שהטוב הוא רק באם אנשא ואהיה בעל אשה וילדים, ורק בכך הנך רואה את עתיד חייך המאושרים והמיוצבים בעבודת ה', עליך להיות בטוח שראיית הקדוש-ברוך-הוא רואה למרחוק הרבה יותר משלך, והנעשה במצבך עתה הוא בעצם הטוב ביותר עבורך. וכמו שהיה מפרש הרבי מקוצק את המשנה: ''אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה'', אל תאמר לכשאפנה מצרותי, מעניותי, מרווקותי, אז אשנה. שמא לא תפנה, שמא לא תפנה מצרתך, ותעוכב מהישועה לזמן מה כי חפץ הקדוש-ברוך-הוא במצבך עתה שאינך מופנה, אלא דוקא טרוד וטרוף מבעיותיך, דוקא במצב כזה חפץ ה' בך שתעבדהו, כי חשוב לו מה שאתה מביא לו עתה מתוך טירוף וטרדה יותר מכל אשר תביא לו כאשר תהא שעתך שעת השקט ורווחה. מובא באבות דרבי נתן, מה שמתקן האדם מתוך צער שווה יותר ממאה פעמים שלא בצער, ואם כן הכי יודע האדם מה טובתו ומה לא, מה טובתו יותר ומה טובתו פחות. ועל זה אמרו: ''הכי דמי בעל תשובה? באותו מקום באותה אשה ובאותה שעה''. דהיינו מה נקרא בעל תשובה אמיתי שעובד ה' בכל מקום שהוא נמצא, ולא מעכב את תשובתו ועבודתו את ה' עד שיעבור למקום אחר, וכן באותה אשה שיש לו, ולא מעכב את תשובתו ועבודתו עד שתשתנה אשתו המציקתו ומטרידתו, וכן באותה שעה ולא מעכב תשובתו ועבודתו את קונו לזמן מאוחר וכיוצא, אלא עובד ה' במצבו העכשוי, מתוך אמונה שאם שמני אלקים במצב זה, בהכרח שרוצה הוא את עבודתי במצב זה דוקא, והוא הטוב ביותר בשבילי. כלל גדול, גול על ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך (משלי טז ג), שכל דבר שיזדמן לו יחשוב שהוא מאתו יתברך, ויראה שיבקש מהשם יתברך שיזדמן לו תמיד מה שהשם יתברך יודע שהוא לטובתו, ולא מה שנראה לבני אדם [טובה] על פי שכלו, כי אפשר מה שבעיניו טוב הוא רע לו, רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך [כמו שכתוב (תהלים נה כג) השלך על ה' יהבך עכ''ל]. לסיכום גם לי קשה לקבל את זה והקושיא באמת חזקה אבל זו האמת ונצטרך להתמודד.
 
שאלה

כידוע שה׳ לא מביא לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. והרי יש מקרים שאדם עומד לפני ניסיון ועל פי הטבע הוא לא יוכל להתגבר ובמיוחד היום במקרה של הנסיון של נשים הרי זה ניסיון קשה והמציאות שהוא לא יכול לעמוד בו אייך זה מסתדר עם דברי חז״ל.
 
תשובה

אין דבר כזה לא יכול לעמוד בן אין ניסיון שניתן בלי הכוחות להתגבר עליו
 

שםאנילא

New member
יש לעיתים רחוקות נסיון שאין אדם יכול לעמוד בו

אולם הוא גרם לזה שלא לעמוד בו... כך שזו אשמתו שכרגע הוא לא עומד בו... כמו למשל שהוא נכנס בעצמו מבחירה לנסיון וזוהי דוגמא קלה שבקלות... כמו כן לפעמים אדם שנמדד על פי מעשיו מרוב שהוא מושחת הוא אינו יכול לעמוד בנסיון... לא חסר..
 
זאת הכוונה שלי

עם ניתן לעמוד אין דבר כזה שלא קיבלנו כלים ... איך אנחנו משתמשים בזה זאת כבר אשמתנו
 

שםאנילא

New member
לא...

אין הכוונה באיך להשתמש... כעיקרון נולדנו עם כשרון לברוח מנסיון ולכן אין אנו מקבלים נסיון שהוא "גדול" עלינו... אולם יש מצבים שבו האדם גורם לעצמו לא לעמוד בנסיון כגון ריבוי עברות או הרגל עברה וכיוצא בזה... זה לא "שאין אנו משתמשים בזה"... וישנם נסיונות שגם אם אדם לא עמד בהם למרות שיכול היה הקב"ה אינו בא בטרוניא עם בריותיו...והכל תלוי באותו מעמד יש לי שכנה שנפטרה בליל הסדר בבוקר ויש לה ילדה והם בכו בגלל שהי אנפטרה שכן זה כואב למרות הציווי שאסור לבכות בחג ובחול המועד...הפוך...את מחויבת לשמוח... וכששאלתי את הרב שלי על זה הוא אמר לי שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וייתכן נסיון שלא ניתן לעמוד בו... בברכה
 

שםאנילא

New member
עוד משהו קטן...לעתים מונעים מאדם דרך תשובה

ולכן ייתכן מצב גם שלא יוכל לעמוד בנסיון...
 

2ת Wל ר2

New member
אממ נראה לי..

יש מאמר של חז"ל שהקב"ה ברא יצר הרע וברא בשבילו תורה תבלין.. ע"י ההתעסקות בתורה הבנ"א ניצל מנסיונות. צריך הרבה תפילה ואמונה בהק"ה וע"י פתיחת פתח כחודו של מחט, הקב"ה יפתח לנו כפתחו של אולם..
 

שםאנילא

New member
לגבי נסיון אם איני טועה לא חלה ההגדרה פתחו לי

פתח אלא האדם מצווה לעמוד בנסיון...וזה השכר כשאדם חוזר בתשובה על מעשה שעשה אז אם הוא פותח פתח אז מקבל סיוע מהשמים כמובן אם מגיע לו כי ישנם כאלו שאבדו את זה...כלומר אין סיוע אלא בכוחות עצמם הם צריכים השקעה מטורפת על מנת לחזור... בכל מקרה אדם אינו יכול להכניס עצמו לנסיון ולבקש באמצע עזרה...לפחות כך הבנתי ממה שכתבת...אולי טעיתי בהבנת מה שכתבת?!
 

2ת Wל ר2

New member
אממ

אם אדם צריך עזרה וסיוע מהקב"ה. הוא יעזור לו! הוא אבא שלנו והוא תמיד שמח לעזור, גם מאחורי הקלעים.. וגם אם לא תמיד רואים..
 

שםאנילא

New member
אז שוב אמרתי לעתים אדם סוגר לעצמו את פתח

התשובה ועליו לשוב בכוחות עצמו ללא "הקלה" משמים
 

שםאנילא

New member
ראי ערך מומר לדבר עבירה וכן חומר על אלישע בן

אבויה בגמרא ומפרשים... מתוך שהוא שקוע בתאוותיו הוא נטרד מן התשובה בבבלי (חגיגה סו, א) וגם בירושלמי וחגיגה פרק ב הלכה א): תנו רבנן: מעשה ב"אחר" שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. אמר לו: מאיר, חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת. אמר ליה: אף אתה חזור בך. - אמר ליה: ולא כבר אמרתי לך: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד "שובו בנים שובבים" - חוץ מ"אחר".
 
למעלה