שאלה..

[נקודת מפנה1]

לפני כמה

זמן הכרתי משהי דרך המדיה הוירטואלית. האישה הנחמדה סיפרה לי שהיא מורה...בארון. לאחר שיחה ולאחר שהזדהתה בשמה לא רצתה לספר לי היכן היא מלמדת כי אולי בעתיד תלמד את אחד מילדיי....נו באמת רוצה זוגיות "בארון". לכל אחת הדרך והזמן לצאת מהארון.את זה צריך לכבד אישית יצאתי מהארון ,מיד ...במבט לאחור יודעת שטעיתי ופגעתי בלא מעט משפחה יקרה וחשובה. איני מסתובבת עם דגלים אבל בשאלה האם מחפשת בן זוג אני עונה לכל שואל ,בת זוג בבקשה האם יש כאן אישה נחמדה סביב גיל 45-50.?

 

[pizi33]

ואם אני נחמדה

ואפילו לא מכוערת. אבל רק בת 40 (וגם זה לא בדיוק חסרים לי 4 חודשים). יש לי סיכוי???

 

[דמעות חמות]

ערב טוב לך

אני יכולה להבין את ההרגשה שלך. אני אישית נמצתא בשלב כזה שאני כמעט מחוץ לארון , למה כמעט כי רוב המשפחה יודעת וכל החברים יודעים. השלב הבא זה אבא וזה לא הולך להיות פשוט, אבל אני עושה את הצעדים מחוץ לארון בקצב שלי. אין לי בעיה ללכת יד ביד ברחוב וכדומה ולא אכפת לי שיראו ושיגידו מה שיגידו. אני אומרת כל אחת צריכה לקחת את הקצב שלה ולצאת מהארון מתי שנוח לה ומתי שהיא בשלה לזה , והעיקר שתעשה את זה בשבילה ולא בשביל הבת זוג. וזה ממש לא ענין של גיל אני יכולה להגיד לךשאני מבינה גם את הצד השני, כי זה לא פשוט גם לצד השני ולא משנה כמה אהבה יש שם , זה קשה ואני ראיתי שזה היה קשה לבנות הזוג שלי לפסול רק על פי זה , זה חבל אבל אפשר להבין את מי שעושה זאת.

 

[טלית נודדת]

אני בעד לתת צ'אנס, כל זמן שלא מדובר בארון

אידיאולוגי. כלומר, אם את מתכוונת מתישהו בעתיד לצאת מהארון, אם חלק מהחברים שלך כן יודעים ויש עדיין חלק שלא יודעים (נניח, משפחה) ובגדול את רוצה לצאת מהארון רק עדיין לא מצאת את האומץ/סיטואציה/מוטיבציה לצאת מהארון בפני כולם - אז אני לא חושבת שהארון הוא סיבה לפסול. עם ארוניסטיות אידיאולוגיות לא יצאתי באופן עקרוני

אני לא מתביישת במי שאני ולא הייתי מוכנה להסתיר קשר זוגי שאני שמחה בו וגאה בו. עם ארוניסטית אי אפשר לחיות חיים זוגיים מלאים כי תמיד יהיה בקשר מקום של בושה ושל הסתרה. אסור יהיה להחזיק ידיים ברחוב כי אולי מישהו יראה, אסור להתנשק במסעדה... אסור לעשות המון דברים של זוג רגיל ששמח בקשר שלו. זה לא בשבילי ולא הייתי בכלל מנסה להכנס לתוך קשר שכזה.

 

[pizi33]

אם זאת ההגדרה לארון

אז אני הפסקתי להתחבא בארונות כשכמות המעילים התלויים בארון עמדה לחנוק אותי. וזה קרה בגיל צעיר מאוד. אין דבר שהייתי עושה עם גבר בפרהסיה בהסכמתו ולא הייתי עושה עם אישה בהסכמתה. פעם רציתי להתמזמז עם חברה שלי בגן ציבורי באחת מערי המרכז. לא הצלחנו למצוא פינה חשוכה ואני קיללתי את האחראי לחשמל של העיר שהלוואי וכל הבנות שלו לא ימצאו פינה להתמזמז עם מי שבא להן. היה לי מותר לקלל ככה מדובר באבא הפרטי שלי, וכל הבנות שלו מתמזמזות ואף יודעות להעמיד צאצאים. בסוף בלית ברירה, עלינו הביתה וחגגנו במיטה הפרטית שלי. עם הגרוש שלי שיחיה היתה בדיוק אותה הבעיה, הסתובבנו ברחוב, התחשק לנו להתמזמז חיפשנו פינה חשוכה, אם מצאנו התמזמזנו. אם לא, חיכינו שנגיע הביתה וההורים לא יהיו או לפחות נחשוב שהם לא יודעים. אני לא נוהגת להתנשק נשיקות רטובות וארוכות לעיני כל. אין לי בעיה להסתכל ואפילו להנות ממישהו אחר שעושה את זה. זה לא קשור לארון וגם לא לצניעות או בושה אני לא אוהבת את זה זה הכל.