שאלה..

[לאנצי76]

שאלה..

לפעמים יש לי הרגשה מוזרה שאני צריכה לומר בהכרות שאני עדיין בארון בגיל 34, מחשש שזה ידחה קשרים... פשוט עדיין לא חשבתי לצאת עם זה החוצה, זה לא מתאים לי כרגע. זה מרתיע לדעתכן? מה העדיפות שלכן לגבי העניין?

 

[זואי של מירית]

לצאת עם ארוניסטית

היי אני חושבת שזה מאוד חשוב להגיד את זה בפגישה הראשונה. זה בדרך כלל מרתיע. מה שכן, אם את חושבת שזה משהו שאת עתיד לספר לסביבה שלך, תגידי זאת באותה נשימה. בתור אחת שהיתה במערכת יחסים עם בחורה בארון, 5 שנים, אני יכולה להגיד שלא הייתי עושה זאת שוב בחיים!!!

 

[לאנצי76]

אממ...

אני חושבת שזה נידוי ואני בטוחה שעוד הרבה חושבות כמוך. למה אני צריכה לומר זאת באותה נשימה בהכרות ראשונה? תנו צ'אנס, תנו לקחת נשימה... גם אתן הייתן שם, למה למגזר את עצמי רק לארוניסטיות?

 

[זואי של מירית]

אני אישית נתתי צאנס

ולא רק פעם אחת. אני יכולה להגיד רק שזה מאוד קשה להיות גאה ולחיות עם מישהי שהיא לא. ומאוד חשוב גם עד כמה עמוק היא בפנים. האם יש לה בעיה להראות בחברה לסבית, האם אף אחד לא יודע, האם רק חלק יודעים, ואם כן, האם משפחה, חברים, עבודה. זה נושא מאוד מורכב, אבל אני בטוחה שתמצאי מישהי שתהיה מספיק סבלנית לחכות שתחליטי לצאת.

 

[טורטיתת]

בתוך מגירה ולא זו של הגרביים...

אני בתוך ארון, בתוך מגירה ולא זו של הגרביים... חושבת שכנות היא מילת המפתח בכל קשר. אמירת האמת לדעתי חשובה ומתבקשת וזאת בשביל למנוע אי הבנה בהמשך, הרי הכרות היא לצורך המשכיות בדרך כלל לא? השיתוף העיסוק הזה של חוץ פנים ארון חושבת שבגדול זה פרט לא גדול, אבל אין לי ספק שהוא חשוב. כארוניסטית רוצה שיתמכו בי, יבנו וכו', אבל בטוחה שלצד השני, שהוא בחוץ וגאה, זה יכול להיות מתסכל. אבל אם ישנה אהבה כבוד הדדי אפשר להיות ביחד למרות הכל. (בל נשכח שיש שלבים בחיים, וגם זו שבחוץ הייתה פעם בפנים.)

 

[לאנצי76]

נראה שלא הסברתי את עצמי...

התכוונתי להגיד שאני מרגישה מוזר לספר שאני עדיין בארון בגיל כזה, <כאילו מה עוד לא התעוררתי על עצמי...> לא התכוונתי להגיד שאני לא אספר, הרי ברור שאני אגיד שאני עדיין בארון, לא רואה כל צורך להסתיר את זה וכל פרט אחר. למה לי? אם זה מרתיע מישהי אז וואלה ההפסד הוא שלה, לפעמים אני רואה במסתורין איזה חלק שהוא מעניין, מרגש, זה יוצר לדעתי מתח מיני מטריף שאני מידי פעם דיי אוהבת.

 

[טורטיתת]

"אם זה מרתיע מישהי אז וואלה ההפסד הוא שלה"

וגילי מה??? מרגישה זקנה בפורום הזה כולן 30 - ולא 30+ בזמן האחרון. (ותא'מת לא ממש ממש אכפת לי הגיל הוא רק....) "אם זה מרתיע מישהי אז וואלה ההפסד הוא שלה" - הכי חשוב

 

[pizi33]

ההפסד הוא דו כיווני

מי שחושב אחרת טועה. כשאני מחליטה להיפרד ממישהו אני יודעת שאני מוותרת על הדברים הטובים שבו בגלל הדברים שמפריעים לי. אם אני רוצה להיות בקשר עם מישהו למרות שאני מודעת לחסרונותיו אז זאת כנראה אהבה (או מחוייבות שאין שום דרך לצאת ממנה). כשהתגרשתי היה לי נורא קשה. המשפחה והחברים ניסו לעודד ואמרו הרבה הרבה פעמים "ההפסד שלו, את הרבה יותר שווה ממנו, הוא לא ימצא מישהיא כמוך" אני הקשבתי, חייכתי לשניה, אבל בכיתי שעות. כי ידעתי ששנינו הפסדנו. בעיקר את החברות הפסדנו, והנחלנו לילדים מודל זוגיות ממש לא טוב. לפני 4 שנים (בדיוק ארבע שנים, עכשו שמתי לב לתאריך). נפרדתי מחברה, לא בת זוג אלא חברה. מבחינתי יכולנו להישאר חברות לנצח, היא בחרה שלא. היא גם לא נתנה הסבר. ביקשה שלא אתקשר אליה יותר וזהו. לפני שנה פחות או יותר הלכתי לטיפול NLP ובמהלכו המטפלת גרמה לי להגיד בקול רם בהקשר הזה "ההפסד כולו שלה", אמרתי את זה, אולי אפילו האמנתי בזה אז. אני לא מאמינה בזה. ההפסד של שתינו. אולי לה יותר קל כי היא לקחה את ההחלטה. אבל אין ספק ששתינו הפסדנו.

 

[צחוק מיתגלגל]

חשוב למנוע אי הבנות

לדעתי חשוב כבר בהתחלה לציין אם את בארון או לא כדי למנוע אי הבנות ומצבים לא נעימים אני לא חושבת שאם את בארון זה צריך לבטל את המשך הההכרות, לא צריך להכריע את הכף על סמך זה. אני מאמינה בכך שצריך להכיר את בת הזוג מעבר לעובדה של היותה בארון יכול להיות שבסופו של דבר הפער הזה יפריע לקשר אך לא הייתי פוסלת במיידי בגלל זה. בכל מקרה שיהיה בהצלחה ולכבוד השנה החדשה - זוגיות אוהבת וגאה

 

[אוססונה]

בכל מקרה, אין טעם "בפגישה הראשונה"....

בוקר טוב! אין לי נסיון בנושא. אך, לדעתי, אין צורך לגלות את הכל, כבר בפגישה הראשונה. במיוחד אם זו, "בעיה קריטית", כיציאה מהארון או המגירה. ברור, כי עם הזמן, "הכנות", היא בסיס לכל מערכת יחסים. אני מבינה מאוד, כי את חושבת את עצמך, "כבוגרת", את חושבת, שאולי זה "מינוס", שעד עכשיו, לא יצאת מהארון...יתכן, ותכירי את "האחת", אשר תהיה "שווה" את יציאתך מהארון. אל תגבילי את עצמך, בתחילת "ההכרות"... תכירי, תתחילי, לאחר מכן, תעשי מה שנראה לך ולה.

 

[oshkoshi]

לעניות דעתי

תעשי מה שנראה לך נכון, אם נראה לך נכון לספר בפגישה הראשונה כי חשוב לך שהבחורה שאיתך תדע,אז תגידי אם לא ,אז לא!!!!! אני לא בעד לספר את זה כמו צ'קליסט ,מה את כן ומה את לא. ואני מדברת מניסיון אישי, אמנם היום אני לא בדיוק בארון,אלא יותר לידו, אבל כשרציתי סיפרתי,אם זה עלה בשיחה והרגשתי צורך לספר עשיתי זאת. אגב, מי שלא תרצה בגלל זה, כנראה שהיא ממסגרת את כולן יותר מהחברה.,בעיניי.

 

[הקסם שבפשטות]

למה....?

אני לא הייתי יוצאת עם משהי בארון... יכול להיות שאני מבטלת הרבה נשים מדהימות... בטוח שאני עלולה לפספס נשים שבכל שאר המובנים נפלאות.. נכון שכולנו היינו שם... אבל הדגש הוא על "היינו"... לכולם יש שלבים בחיים... וכמו שלא אצא עם משהי צעירה ממני כי היא בשלב אחר בחיים שלה... ויכול להיות שהיא בוגרת לגילה, כמו שאני הייתי בוגרת לגילי... ושזה יכעיס כמו שאני הייתי כועסת בגיל 23 עם משהי בת 28 היתה אומרת לי שאני צעירה מדי... אבל הזמן משפיע על דרך ההסתכלות על החיים... היום אני מביטה על מי שהייתי ומבינה את זה... כך גם בנוגע ליציאה מהארון... ויתכן שזה יכעיס כאן רבות.. או לא יהיה מקובל... אבל אם אני נמצאת בנקודה בחיים בה הנטייה המינית שלי כבר לא מהווה כל בעיה או נושא לשיחה... נקודה בה עברתי את המבוכה שבלהגיד לכולם... מקום בו אמרתי וכולם יודעים.... אני רוצה להמשיך ולהתקדם... להיות עם משהי שנמצאת באותה הנקודה... כן. יהיה לי קשה אם לא אכיר את המשפחה של הבת זוג... אם הם לא ידעו מי אני... אם אצטרך להסתיר את הקשר.. ולא שצרך לנופף בקשר מול כל העולם... אבל זו דעתי גם בקשרים של סטרייטים.... פשוט... מודה... יהיה לי קשה להיות עם משהי שהנטיה המינית שלה עדיין מהווה דבר קשה ו/או מטריד בחיים שלה ובמי שהיא.... שנה טובה ומלאת קסם

 

[ji ji]

מסכימה עם קסם

וחייבת להוסיף שבעיני זה קשור לביטחון או חוסר הביטחון ובקבלת עצמך כלסבית אולי זה קשור גם אם את עדין בודקת אם את אכן לסבית, שזה נהדר, מבורך ותהליך מקסים וממלא. לא יודעת למה, אבל השאלה שלי עולה אוטומטית היא האם את בטוחה ואולי זה מה שיכול להרחיק (שוב, כל אחת ומה שהיא יכולה להכיל), אולי את משדרת חוסר החלטיות וזה נותן תחושה שיבוא יום ותגידי לבת זוגך "אני בכלל סטרייטית..." או שזה יכול להתפרש כתחושה של בושה בבת זוגתך אני בטוחה שאת יכולה להבין שזה לא נעים לצד השני ולאו דוקא מתוך חוסר רצון להבין או להכיר אותך לא יודעת אם זה משהו שאת צריכה לתת לזה מקום כאחד מהדברים הראשונים שמגדירים אותך, אבל זה תלוי אך ורק עד כמה זה מנהל את חייך.... ואז אולי ראוי שתתני את המידע למי שתכירי כדי שהיא תדע לבחור את מה שטוב בשבילה. חשוב לדבר, לתקשר לתת למי שרוצה להכיר אותך את הכלים לעשות את זה בכל מקרה הארון הוא מקום שלוקח זמן לעזוב (חמים ונעים שם ומתרגלים לחושך די מהר) ותקחי את הזמן שלך ותעשי את הדברים בזמן שטוב לך אבל תביני את התחושה שזה נותן למי שלצידך שאולי כבר "יצאה לאור"

 

[טורטיתת]

קסם... JJ או... רגע רגע

תבניות...הגדרות... קופסאות שימורים... ולא יותר, כי ברגע האמת האהבה סוחפת הלב / הרגש תופסים פיקוד על השכל לא? הרי כולנו יודעות זאת לא? ונגיד שבמפגש הבאה (נו סוכות בפתח והארץ פורחת ולא חם ולא ולח....) פגשתן מישהי מקסימה מיוחדת מטריפה והלב משולב עם הפרפרים שמתעופות לכן בגוף ולא נותנות לכן מרגוע, ואתן מוקסמות ויצאתן לדייט והכל טוב ויפה והיא האישה בארון אז?! ומה הקשר לביטחון עצמי זהות מינית לארון? לפעמים הארון הוא לצורך התחשבות, כיבוד, פחד ולא מפני עצמי.

 

[oshkoshi]

מסכימה..

מסכימה איתך לגמרי... לא היינו (או עדיין ) במקום של תבניות?? והגדרות?? הישארות בארון לא נובעת מחוסר ביטחון עצמי ו/או קבלה עצמית ,לדעתי לפעמים יש עוד כמה פרמטרים שלפיהם נשארים בארון ( אני אישית יכולה לחשוב על כמה...) וכשהלב צועק..... כל החומות נופלות

 

[הקסם שבפשטות]

נכון.. אין שליטה על הלב...

אולם אני אצמצם אפשרויות פגיעה... וזה לא קשור כלל וכלל להגדרות ולתבניות... כי אני רוצה את כל החבילה- ארוחות משפחתיות... להכיר את האמא והאבא... את האח והאחות... להיות בחייה של זוגתי... לא רק בחלק... שוב- אין לי שום דבר נגד נשים בארון. שכל אחת תחיה את חייה איך שנוח לה ושתתקדם בזמן שמתאים לה... אבל כבת זוג... כשאני נמצאת במקום שבאמת שואף להכיר את ה"אחת"... להקים בית ומשפחה... כחלק מזה אני ארצה לקחת את הילד לסבא וסבתא שלו... אני ארצה לבוא לארוחות יום שישי עם הוריה של זוגתי... המשפחה היא חלק חשוב מהחיים ואני לא רוצה להיות מנותקת ממנו.. והפחד... מובן ומקובל ככל שיהיה, הוא כבר לא חלק מחיי... ולא רוצה לשוב ולהכניס אותו לחיי... אז פעם זה אכן לא הפריע לי... ואחרי שחוויתי זוגיות עם משהי בארון, יכולה להגיד שלא רוצה להיות במקום כזה שוב... שאני עוד חברה... של פחד להחזיק ידיים שמא משהו יראה.... יצאתי מהמקום הזה ולא מעוניינת לחזור אליו... בעיניי זה ללכת אחורה...

 

[pizi33]

עם שם כמו שבחרת לך

הייתי מקווה שתדעי שאהבה זה אכן קסם וזה בכלל לא פשוט. בתור אישה מבוגרת (40) שבמבט לאחור יודעת שתמיד העדיפה נשים אבל התחתנה עם גבר מתוך אהבה ואף תשוקה גדולה. קשה לי להבין את התבניות שלך ושל רבות אחרות. אחת אומרת שאם בארון אז לא. השניה אומרת שצעירה ממנה לא. השלישת בטח רוצה משכילה לפחות כמוה. והרביעית רק גבוהות/נמוכות ממנה. כך לא מוצאים אהבה ובטח לא זוגיות. כך ננעלים על מודל (שבעצם לא קיים) ופוסלים כל מי שלא מתאמיה למודל הזה (ואלו בעצם כולן). כשאני מחפשת משהו. אני מגדירה מה אני מחפשת על מה בשום אופן אני לא אתפשר ומה אני מוכנה לוותר בשביל מה שאני מחפשת. ברור שלא הכל בא בחשבון בכל דבר. אם אי מחפשת דיל לחו"ל ואני רוצה לצאת מחר בבוקר לאירופה. אני אשיג את זה. אם אני גם אתעקש על חברת תעופה מסויימת ומחיר ספציפי כנראה שדרשתי יותר מדי. ואם אין לי זמן לחפש ואני לא מכירה אף סוכן נסיעות שיעזוב הכל ויזמין עבורי טיסה מלון וגם רכב אם זה מה שאני רוצה אז אני לא אסע, אני אוכל לחלום על הנסיעה הזאת. אז לכבוד השנה החדשה, לכל מי שמחפשת זוגיות. יש המון דרכים להכיר, אבל אל תפסלו אף אחת בגלל פרמטר בודד. פחד להחזיק ידים שמא מישהו יראה??? אם אני מתחבקת עם אישה ברחוב, חיבוק צפוף למדי מה זה אומר? א. ששתינו לסביות ותיכף נגיע למיטה זה רק חימום. ב. שאנחנו חברות ונפגשנו אז זה חיבוק ברכה. ג. שאנחנו חברות ונפרדות אז זה חיבוק פרדה. ד. כל התשובות נכונות. ה. לא יודעת. ו. אחר פרט מי רוצה לענות לסקר שלי? אין תשובה נכונה ולא נכונה מעניינת אותי דעתכם בלבד.

 

[ji ji]

pizi

"רשימת הקניות" שיש לכולנו בראש אולי מאוד נכונה בראש אבל לא תמיד עומדת למבחן המציאות ולרצונות ליבנו ועם זה אני מסכימה איתך שאולי יש דברים נהדרים שמפוספסים בדרך אבל כל אחת וניסיונה והאופי הייחודי לה והיכולת שלה לחיות או לא לחיות עם דברים מסוימים. שנשאלות שאלות כאלו וכל אחת עונה מניסיונה ומהכרותה עם עצמה, אי אפשר להגיד לה שהיא טועה בדיוק כשם שאת לא טועה אני יודעת שאני עונה ברמה העקרונית ואם היתה ארוניסטית שכרגע היתה סוחפת את ליבי אולי הייתי מדברת אחרת (אבל צריך ממש לעוור אותי). מה גם שהארונות מרובים ולובשים צורות שונות והשיחה כאן היא מאוד כללית וביקשה לדעת את תחושותינו לגבי האם להגיד את זה כחלק מההיכרות או לא, בלי שנדע מה צורתו של הארון שלה. אף אחת כאן לא ביקרה את קיום הארון, להיפך שיתפו בתחושות לכאן ולכאן תוך כדי חיבוק גדול והזמנה לקחת את הזמן ולעשות מה שמרגיש לה נכון. לא יודעת אם ראית שירשור ישן (לפני כמה שבועות) לגבי אותו ארון ודעתי עליו היתה מאוד ברורה הוא תחנה בדרך (ותחנה חשובה) אבל זו רק תחנה וצריך לדעת מתי נכון לעזוב אותו ולעבור לתחנה הבאה (כל אחת והתחנות שלה) ויש כאלה שלא מתאים להן לחזור לשם. קיום זוגיות עם מישהי בארון מצריך אותי גם להיכנס לארון בחזרה. ולי לראות נשים מחובקות ברחוב מחמם את הלב

 

[pizi33]

כמובן שאת צודקת

אני לא חשבתי שאני אומרת למישהיא שהיא טועה. זכותנו המלאה להחליט מה לא. אני למשל לא אצא עם אף אחד שפערי החשיבה ביננו יהיו בלתי ניתנים לגישור, בשביל לדעת את זה אני אצטרך לצאת לפגישה או שתיים לפחות. אני לא אנהל מערכת יחסים עם מישהו שחי במדינה אחרת, פשוט כי לי חשוב מגע וקשר על בסיס יומיומי (טלפונים אימיילים וכו' אם לא גרים ביחד). אבל אם תהיה לי זוגיות והצד השני יאלץ לנסוע לחו"ל ואני לא אוכל להצטרף (ואני לא מדברת על טיול של שבוע שבועיים שזה אני אפרגן בכיף) אני אתגעגע מאוד, אני אנפח את חשבון הטלפון, אני אשמור אמונים אם הנסיעה היא לזמן סביר ואני אתפלל שהוא/היא יחזרו אליי בריאים ושלמים ורוצים להמשיך את הקשר מהמקום בו הוא נעצר לטובת ארץ נכר. אני עוברת בעוד כמה שבועות לצפון המדינה. נראה לי שקשר עם מישהו/י מהדרום (אפילו מהמרכז) יכול להיות מאוד מאוד בעייתי, אבל אני לא שוללת, אם אפגוש אותו/ה ונחליט על פתרון הולם של הצד הטכני אז נעשה מאמצים משותפים ונקיים את הקשר.

 

[מחפשת את האומץ]

אני הייתי מבינה

היות וגם אני די בארון...