שאלה

[GorenY]

ארז וצחי

לצערי, אינכם מבינים את האנשים החביבים שמשקיעים כאן בהסברים מלומדים. אם אין לך כסף ללמוד אצל מורה בצורה המקובלת למה לא תלך לעבוד ולהרוויח קצת כסף? אבל לשיטתך אני מבין שאתה רק עובד חינם, כי אתה רוצה שגם המורה יעבוד חינם. אז יש פלונטר בעקרונות שלך שרצוי לפתור. יכול להיות שאתה עובד בתמורה לשכר ואתה רק מצפה מהמורה שיעבוד חינם ? בכל מיקרה בבית ספר בו אני לומד טאי צ´י - יש חניכים שאין באפשרותם לשלם, ובתמורה לשיעורים הם עושים עבודות שונות לקידום בית הספר. אגב, אם המורה שלך השקיעה בשיפוץ המועדון - מגיע לו פרס, הוא משקיעה בתלמידיו, שיקבלו מקום איכותי ונעים יותר. קצת חומר למחשבה - מהיכן אתם שואבים את אמות המידה שלכם לנכון ולא נכון?

 

[erezsh]

האמת אני כן עבדתי

ואני לא מבין איך העובדה שגביתי כסף לא תואמת את העקרונות שלי. לעומת זאת כשלימדתי מישהו (שאני מכיר מהיסודי) לא עשיתי זאת עבור הכסף, ולקחתי סכום סמלי יחסית רק כי הוא התעקש כמה וכמה פעמים. יש הבדל בין לימוד ע"י מורה, לבין עבודה במקדונלס (דוגמא בלבד).

 

[zedprime]

goerny

שלום לך. לא העברתי ביקורת על ציבור המורים . אני אמרתי רק דבר אחד ויחיד - ניתן ללמוד בעצמך לפי נקודת המבט שלי , אף רצוי. בקשר ללימוד במקום מסודר מבחינה כספית - ישנם הרבה שלא יכולים . נותרה לי עוד שנת לימודים ובמהלכה אין לי זמן גם לעבוד וגם ללמוד . אני בטוח שהרבה אנשים (במיוחד ילדים) אינם יכולים לעבוד כדי לממן את לימודיהם. בקשר לשיפוץ המכון - אין בזה כדי להעיד על איכות המורה. נכון - ללמד ולהרויח. לא נכון - לדרוש סכומי ענק בשביל כל מחנה אימונים לנזוף על אנשים שלא באו למחנה מסיבות כספיות (כן הוא עשה זאת). אתה מפקפק באמות המידה הללו??

 

[GorenY]

ילדים !!!!../images/Emo177.gif

ילדים, לא להעלב אתם אכן ילדים. אין לכם בסיס לנהל דיון\שיחה\. אינכם מבדילים בין דיעותיכם הפרטיות (אשר בנויות על ילדותיותכם, והשקפת עולם המבוססת על נסיון חייכם כילדים)לבין דיעות של אנשים מבוגרים המבוססים על השכלה, לימודים ובעיקר נסיון חיים. אין שום גשר, המקשר בין דיעותיכם כילדים לדעת בוגרים. אתם משחקים בקרבות ולא משתתפים במלחמות - ולב הבעיה שאינכם מבינים את ההבדל המהותי. כבוד החתול ציין זאת לפני - תגדלו תבינו.

 

[erezsh]

פרימיטיבי!!!!

פרימיטיבי, לא להעלב אתה אכן פרימיטיבי. אין לך בסיס לכך שגילנו משפיע על ניהול הדיון/שיחה. אז מה שאתה מנסה להגיד זה שמבוגרים תמיד יותר חכמים/מבינים/יודעים מילדים? להיות כנה, אתה ממש מגעיל אותי. אנשים כמוך אחראים להרבה בעיות במדינה הזו. הדבר היחיד שרוב הסיכויים שיש לך זה יותר ניסיון. לא ידע, לא חוכמה.

 

[zedprime]

כמו כן

הנסיון הנוסף שיש לך כמבוגר אף יכול להשפיע על האובייקטיביות שלך בנושאים מסויימים.

 

[יובל נחמקין]

כשהייתי בן שבע - השתוממתי לנוכח

חכמתם של הורי ומורי... כשמלאו לי שבע-עשרה(!), העציב אותי לגלות כיצד תוך בסה"כ עשר שנים הם הפכו כולם לקשישים חסרי בינה...כשהגעתי לגיל עשרים ושבע הייתי ממש מבולבל, שכן לא הצלחתי להבין איך בעשר שנים נוספות הם חזרו והפכו לחכמים שוב... חבר´ה: זה רק נועד לשעשע אותכם - אין לי שום כוונה לתפוס עליכם תחת בגלל גילכם הצעיר... אבל: אתם אכן צעירים וחסרי ניסיון (כן-כן: לכם ארבע שנות נסיון ניראות המון זמן, לנו פחות). אם זאת: אתם סופר - אינטליגנטיים וכשאני מצליח שלא לכעוס על חוסר הנימוס שלכם כלפי אלו המתאמנים כאורך תקופת חייכם ואף יותר(!), אני נהנה מרהט שורותיכם ובהירות מחשבתכם בכל הנוגע לתמצית תכליתה של אומנות הלחימה. אין מה לעשות גם אם זה מרגיז אתכם: אין לכם עדיין את ראייה מקפת דייה עמ´ לוותר על הנחייה של מאמן (מקצועי והגון), ורוצים לעדת משהוא? אני מתפלל כי לעולם לא אוכל לומר לכם כי אין שום מורה שאני רוצה ללמוד ממנו את הדברים החשובים לי באומנות הלחימה (רק שהמורה שלי מעבר לים - לצערי). שוו בנפשיכם כי הוריכם לא יוכלו להאכיל אתכם יותר כי "הוחלט כנורמה" שמשלח ידם: מן הראוי שיבוצע בהתנדבות או "בתשלום סימלי" והרי יש מי שאתם סמוכים לשולחנו הלא כן? ובכן נחשו מה: גם לנו יש משפחות לפרנס... נסיון, בשילוב עם שכל ישר (שיש לכם), ענווה (שעוד לא גיליתם את סודה, כך מתברר) ואהבה שיש לכם(!) אל אומנויות הלחימה, יעשו מכם לוחמים ראויים (אולי אתם כבר), מורים ראויים (בעתיד - אני מקווה ומאחל) ולא פחות חשוב: תלמידים ראויים... אל תיקחו את דברי כפרובוקציה, אלא כאיכפתיות גרידא. זאת ועוד: אני מזמין את שניכם לשיעור אחד ללא תשלום (אם תרצו ומתי שתרצו), בפארק הירקון: סוף רח´ קוסובסקי - שיכון בבלי ת"א. יום ג´ 20:00-21:30 ויום ו´ 12:00-13:30 ערב מצויין ושבוע מצויין לשניכם. בהערכה - יובל.

 

[erezsh]

יובל

קודם כל עליי להודות לך, גם על המחמאות אך בעיקר על ניסיונך להרגיע את הרוחות. ואשתדל שלא לכעוס על שאר ההערות (בעיקר חסרי ענווה.. מאיפה זה בא?) לא טענתי בשום מקום שכולם "קשישים חסרי בינה". רק אמרתי שעצם היותם מבוגרים מאיתנו לא בהכרח הופך אותם לחכמים יותר, ולא הופך את הטענות שלנו לפחות נכונות - שזה הרי מגוחך לחשוב שערך הטקסט משתנה לפי מי שכותב אותו (אלא אם כן הוא משקר). מעולם לא אמרתי למורים לוותר על פרנסתם - אך אמרתי לעומת מורה אשר גובה סכומים גבוהים כ"כ של כסף, אפשר לקנות ספר וללמוד לבד - הרי זו מטרת כל הדיון. בנוסף לכך מורה אשר מקבל כל תלמיד שמוכן לשלם לו הוא לדעתי מסחרי. ומורה אשר לא מלמד אותך בהתאם לרמתך/השקעתך/אופייך אלא הולך לפי תוכנית קבועה לכולם הוא לדעתי אינו מורה טוב. שיעור שיכון בבלי? אתה מתכוון בטח לטאי צ´י, לא?

 

[יובל נחמקין]

ארז: אין לי גרם אחד של שכל, יותר...

מאשר לך ואולי פחות... אבל הניסיון לימדני על שלל גווני אפור... ברבות מקטעי ההתכתבות מאתמול, התמתנו הערותיך, הפכו עניניות , מענינות ועם רובם אני באמת מסכים: המורה צריך לדעת לבצע התאמה אל התלמיד ודרישותיו ולא רק התלמיד מתאים עצמו אל המורה ! זהוא עידן חדש ואמיץ המנפץ מסורות רבות וארוכות שנים, אך לא את כולן שוה לנפץ... אשר למה שאני מלמד: ובכן, אני מלמד שיטה הנקראת "ארניס". זאת אומנות לחימה פיליפינית המלמדת לחימה בסכין, מקל קצר (בודד וכפול), סייף משולב לחרב וסכין ויד ריקה (בגירסה של קיק-בוקס, ו´ינג-צ´ון וג´וגוטסו פיליפיניים). בבית ספרו של גיא רפאלי (חברי ושותפי) ושלי, נלמד הארניס בשני ברורים: מסלול של "קרב מגע פיליפיני" הנותן את מלא הדגש להתקפות רחוב (בעיקר נגד סכינאות רחוב) וגרסה מסורתית יותר המדגישה עקרונות יד ריקה מתקדמים (מעין "אייקידו" פיליפיני) וסייף פיליפיני ... מתי שתרצו.

 

[זולטאר]

התעייפתי מלקרא את זה, בכ"ז המסקנה

שלי: אפשר ללמוד הרבה לבד, אבל היעזרות במורה היא קיצור דרך משמעותי כי אתה בעצם לומד מניסיונם של אחרים ולא מתבסס על נסיון אישי. גם לימודים בביה"ס מתבססים על נסיונם של חוקרים: למדתם את תורת היחסות? למדתם מנסיונו של אנשטיין. האם תוכלו לפתח תורה זה מבלי להיעזר בניסיונו? תיאורתית, זה אפשרי ויקח שנים ארוכות, מעשית? אתם יודעים את התשובה. אם מדברים על אומנויות לחימה, גם כאן לימוד ממורים/ספרים/וידאו יכול לקצר את הדרך, אבל צריך להיות פנומן כדי להצליח ולפתח את זה לבד. לעניות דעתי הדרך היא שילוב של השניים: מורה שיתן את ההנחיה, ותרגול עצמי שבעזרתו ננסה להגיע לאופטימום.

 

[zedprime]

תודה רבה יובל

בהחלט שחוסר הנסיון שלי(ארבע שנים בלבד- גם אני רואה זאת כתקופה קצרה) וגילי משפיע על זוית ראייתי - והופך אותה ליותר מצומצמת . עדיין , אין זה אומר שדברי אינם נכונים - אני מתבסס על אמירות של גדולים ממני. גם באימוני האישיים אני מתבסס(בין היתר) על טכניקות שתרגלתי בתקופה שבה למדתי אומנות לחימה בצורה מסודרת. אני אציין שוב - אני לא טוען כי אין מה ללמוד ממורים , ממבוגרים וכו. אני טוען שהמורה הטוב ביותר שלי הוא עצמי, לאחר מכן המאסטר במכון (במידה ואני לומד בצורה מסודרת) ולאחר מכן ספר,תלמיד אחר וכל אדם שמוכן לחלוק את הידע שלו. אני בהחלט מוכן לצאת בדברי כנגד אנשים שגילם כפול מגילי ונסיונם בלחימה גדול בהרבה משלי כאשר - אין הדבר הופך אותם לבעלי דעת גדולים יותר בתחום שאני מדבר עליו. כל אחד - מאסטר ותלמיד יכול לומר כי לימוד עצמי ריק מתוכן - אבל כמה ניסו לעשות זאת באמת? ידידי הטוב ארז עובד זמן רב על תרגילים שונים, גמישות , יציבות ועוד . אני יכול להעיד שהאימונים שלו השתלמו. הוא בעל מהירות גבוהה ,גמישות ויציבות נהדרת ואני (אשר בעל ניסיון יותר גדול ממנו בלימודי אומנויות לחימה - ככל הידוע לי הוא לא למד אף פעם) זהיר כיום אלפי מונים כאשר אני מתאמן/נלחם נגדו. האם הוא יוכל להפוך ללוחם מעולה רק בעזרת האימונים הללו? לא . אבל אם הוא יאמץ יותר טכניקות יתרגל נגד אנשים , ילמד קאטות מאומנויות שונות (וינסה לפרשם בדרכו שלו או ללמוד מאנשים מוסמכים כגון מורים) אני בטוח שתוך זמן לא רב (לא רב מאשר הזמן הממוצא שלוקח לתלמיד קארטה להגיע לחגורה שחורה) הוא יכול להיות יריב ראוי גם לאנשים שכן לומדים אומנויות מסורתיות בצורה מסודרת במכון. הגישה שלי נוטה יותר לכיוון של "קצת מכל דבר" מאשר נקיטת עמדה גורפת כנגד לימודים מסודרים. כי כמו שאמרתי אני כמעט ולא השגתי כלום מ4 השנים שאני למדתי , יש כאלו שזה תורם להם המון ויש כאלו שזה לא יתרום להם בלל. שילוב של אימונים אישיים , למידה ממורים (גם אם זה דרך ספרים) התחדשות שנובעת מהיכולת האישית והסגנון העצמי - כל אלו הם מה שאני אישית חושב שיכולים להפוך אדם מן השורה ללוחם.

 

[דוד כפרי]

שתי נקודות, שנראה לי שכולם יסכימו

יסכימו איתן: 1. לא חייבים ללמוד אמנות-לחימה כדי להיות לוחם טוב. יש אנשים שפשוט יש להם מלידה מהירות, זריזות, כוח ו-Killer Instinct - אנשים כאלה "מתאמנים" בכל פעם שהם הולכים מכות, והם לוחמים טובים בגלל "כישרון טבעי" ולא בגלל שלמדו להלחם באופן מסודר. אנשים כאלה יכולים לגרום בעיות קשות גם ללוחם מיומן מאוד, למרות שלכאורה הם "לא למדו להילחם" - בגלל שהם כן למדו: מהרגע שידעו ללכת, כל פעם שהם הלכו מכות, או ראו אחרים הולכים מכות, הם למדו מזה משהו, אפילו אם בצורה לא-מודעת. ובגלל שהנסיון שלהם הוא "על רטוב", כלומר ב"מקרי אמת", המוכנות הפסיכולוגית שלהם ללכת "עד הסוף" היא בד"כ מעבר ליכולת של מי שלא הלך מכות "על אמת" אף פעם. אבל, אם אדם כזה יקבל אימון מסודר - שלא יתעלם מהכשרון הטבעי שלו, אלא יבנה עליו - יש סיכוי סביר מאוד שהוא יגיע לרמת לחימה הרבה יותר טובה ממה שהיה מגיע בלי אימון כזה. 2. כולנו מסכימים שכל אחד שונה, ומה שמתאים לאדם גבוה ושמן לא יתאים לאדם נמוך ורזה. שיטה שהיתה קיימת כמה מאות שנים, סביר שעברו בה אנשים שונים מאוד באופי, במבנה הפיזי וביכולת הפיזית. איזו שיטה שלא תהיה, אם היא שרדה - זה בגלל שהיתה למורים שלה גמישות מספיקה כדי להתאים לכל אחד את הדרך לפי יכולתו וצרכיו. בבית-הספר בו אני לומד יש תלמידים שהתחילו את דרכם בכיסא גלגלים, והיום הם עומדים ובועטים! יש תלמיד קטוע שתי ידיים, המתאמן לפעמים עם פרוטזות ולפעמים בלי - כדי ללמוד להסתדר בכל מצב. יש תלמידים בני 12 ובני 76, וכל הגילאים שביניהם. אני לא כותב את כל הנ"ל כדי להשויץ - ההישג הוא של מורי ולא שלי - אלא כדי להראות שמורה טוב לא מלמד את כולם מה שעובד בשבילו, אלא מלמד כל אחד איך לעשות הכל - גם את מה שעובד תמיד, גם את מה שעובד לפעמים, וגם את מה ש"לא יעבוד אף-פעם" בשבילי, אבל אולי יעבוד מתישהוא בשביל אחד התלמידים של התלמידים שלי. ונקודה אחת אחרונה: ספר לא יכול לתקן לך טעויות, ויש דברים בהם אי-אפשר לא לטעות. יש תחומים שבהם לטעות יש "אפקט מצטבר" לאורך זמן, והנזק הבריאותי יכול להיות גדול מאוד. דברים כמו עמידה ויציבה, נשימה ומדיטציה מתוארים בספרים רבים, אבל כותב הספר לא מכיר אותך ואת המצב הרפואי והפסיכולוגי שלך; רוב הספרים בתחום בכלל נכתבו בארץ אחרת, בשפה אחרת, לקהל אחר, וחלקם גם בעידן אחר. בשביל כל הדברים הנ"ל צריך מורה. וכמובן שכל הנ"ל רק דעתי, ואף-אחד לא חייב להסכים אתי.

 

[zedprime]

דוד

אם הייתה מקדיש זמן לקרוא ולנתח את דברי , כל ההודעה האחרונה הייתה מיותרת.לכן אנסח אותם מחדש בצורה פשוטה להבנה. 1)כל אדם שרוצה להפוך להיות לוחם טוב (בהגדרה הבסיסית של המילה) צריך לתרגל . לפי הפילוסופיה שלי - תרגול זה לא חייב להיות באמצאות מורה חיי ונושם (למרות שרצוי שותף לאימונים) - הוא יכול להיות מורכב ממספר דברים : לימוד עצמי. תרגול טכניקות משיטות שונות (קאטות למינהן). קריאת ספרים ומאמרים בנושא. צפייה באמני לחימה אחרים. פיתוח שיטות המתאימות במיוחד למתאמן (כלומר לעצמך). פיתוח שרירים,גמישות,יציבות וכל מיני דברים הקשורים באופן ישיר לביצוע הטכניקה הרצוייה. 2)כל אדם בעל מודעות עצמית , והגיון בסיסי - יכול ואף צריך להיות מורה לעצמו - הוא צריך לשים דגש על דברים שנוחים לו , שהוא מסוגל לבצע. לדעת לנצל את מבנה גופו וכו. 3)מורים הם אנשים שיש ללמוד מהם המון , אך יש גם מה ללמוד מעצמך. 4)שיטות לחימה מסורתיות אינם תורות משמיים , רק בגלל שלפי התורה יש לעשות A זה לא אומר ש A מתאים לכל מצב או אדם (ראה דוגמא אגרוף ישר ואגרופו של ארז ) . 5)לפי ראיתי האישית - הרעיון של אומנות קבועה הוא שגוי , ואומנות הלחימה צריכה לנבוע מהלוחם ולא מהמורה - על המורה ללמד את התלמיד ללמוד. (זאת אני מזכיר עוד פעם - ראייתי האישית - שאני מאמין שלא מתאימה לכל תלמיד ולכל מורה). לסיכום - כל אחד בדרכו ואמונתו - כאלו שאינם מסוגלים (בין אם זו מסיבה כלכלית או אחרת) ללמוד אצל מורה שיטה מסוימת יכולים בהחלט להתאמן בעצמם - התוצאה תהייה ללא ספר שונה.. אך לא בהכרח פחות טובה.

 

[zedprime]

ספר=ספק

 

[מוסאשי]

כמה זמן הקדשתם היום לאימונים?

כמה זמן הקדשתם היום לאימונים? וכמה זמן הקדשתם לויכוח הזה ? מי שמתאמן מספיק, יודע את התשובה לפחות לגבי חלק מהאנשים שהשתתפו בויכוח. כפי שמיאמוטו מוסאשי אמר : המורה הוא המחט והשינון (או תרגול) הם החוט. לכו להתאמן! הענין פשוט מאוד. לכל אחד שיטת התרגול המתאימה לו. ככל שאדם מתאמן יותר שנים, הוא מזקק את צורת האימון שלו לאופן המתאים לו ביותר. יש אנשים שיגיעו להשגים מדהימים באימונים עצמיים ויש כאלה שיגיעו לאותו מקום רק עם מורה צמוד. העיקר הוא ל ה ת א מ ן ! וכשמדובר בלחימה, חייבים לפחות בן זוג אנושי אחד. שבוע טוב.

 

[WhiteBear]

../images/Emo45.gif חיכיתי שמישהו יגיד את זה ../images/Emo13.gif

 

[zedprime]

מוסאשי

הערה זו אינה הוגנת מטבעה - אני לא טוען להיות אמן לחימה טוב מחברי הפורום ולכן מדד הזמן שאני מתאמן בפועל לא קשור לנושא בכלל. בימי שבת אישית אני לא מתאמן בכלל - אני מעדיף לשבת ליד המחשב - איזה פושע אני נכון?

 

[דוד כפרי]

zedprime, כוונתי לא היתה להמשיך

בויכוח אלא להראות נקודות הסכמה. לענין הכסף: אם היית מגיע ללמוד בבית-הספר בו אני לומד עם בעיה כלכלית, היו עוזרים לך. כך גם כל המורים הטובים האחרים שאני מכיר. אני, אישית, למדתי בחצי-חינם זמן רב בגלל קושי כלכלי. אני מאמין שכל מורה ששווה לדבר איתו יתן לך את אותו היחס, אם יראה שאתה רציני.

 

[zedprime]

בקשר לנקודה זו

כמו שאמרתי באחת מההודעות הללו אני למדתי אצל מורה אשר היה נוזף באלו שלא הגיעו למחנות האימונים (מסיבה כספית - המחנות היו יקרים מדי). אין לי ספק שישנם מורים מבינים יותר למצבם הכספי של תלמידיהם וחלקם אנשים שלדעתי פשוט מדהימים (בכמות ההשקעה שלהם לעומת התועלת הכספית). איזה סוג מורים נפוץ יותר ? לא יודע - אך לצערי אני בטוח שיש הרבה מהסוג שאני הזכרתי.

 

[דוד כפרי]

אז במקום לקטר על הסוג הראשון,

חפש מורה מהסוג השני. אני חושב שאם תחפש תגלה שיש הרבה מאוד כאלה, רק שהם לא מפרסמים "הנחה לנזקקים" אלא עוזרים למי שצריך מתי שצריך, בשקט כדי לא להלבין פנים. ודרך אגב, חלק מאותם "ותרנים" הם בפירוש כאלה הלוקחים "הרבה כסף" - כי הם לוקחים הרבה ממי שיכול לתת, ומעט ממי שאין לו.