מה נעשה, שאתה לא מבין כשמדברים
אתך בצורה מתורבתת, אז אני נוקט באמצעים קיצוניים. כשאתה נלחם מול מישהו, אתה לא חושב *למה* הוא נלחם נגדך, אתה חושב *איך* אתה מפגיש אותו עם הבורא שלו. אתה לא מתחיל לחשוב איזה דחף פסיכולוגי\אנטרופולוגי\תיאולוגי שולח אותו נגדך, אתה חושב על הרובה\רימון\מטען c4 שיש לו בידיים. אתה לא מתחיל לחשוב על בעיות כלכליות, על בעיות פוליטיות, על בעיות אימפוטנציה שיש לו, אתה חושב על זה שאותו חתיכת חרא אולי נשלח לפוצץ את התחת שלך באיזה מועדון. ואני, אני לא מתכוון לעשות ניתוחים פסיכולוגיים למתאבדים. מי שרוצה לפוצץ אותי, לא מגיעה לו הפריווילגיה של התייחסות הוגנת. ושוב : הבנה של טרור, היא נתינת לגיטימציה לטרור. ומי שנותן לגיטימציה לטרור, הוא, מה נעשה, מטומטם (אני לא ממש מכוון את זה למישהו מסויים, אז אל תעלבו בבקשה. לא יותר מהבעת דעה...).