שאלה

[השתפכות הנפש]

שאלה../images/Emo36.gif

ליקוטי עצות. התבודדות,כ"ג: "לב נשבר יקר מאד. ודע שלב נשבר ועצבות אינם ענין אחד כלל, כי עצבות הוא כמו שהוא בכעס וברוגז, אבל לב נשבר הוא כבו המתחטא לפני אביו, כתינוקשבוכה וקובל לפני אביו על שנתרחק ממנו....." אחרי שקראתי את כל זה השאלה היא: איך מצליחים לעשות את ההפרדה בלב בין העצבות ללב נשבר??? מקווה שתוכלו לעזור לי)

 

[חסיד ברסלב]

אנ"ש אמרו שאם אחרי לב נשבר מגיעים

בהתבודדות תיכף לשמחה אז בידוע שזה לב נשבר ולא עצבות עשני יהודי כשר וגם פשוט ההולך בדרכיך בתמימות כי עיקר היהדות זה תמימות ופשיטות וחוכמות אין צריכים כלל

 

[פראזניק]

השתפכות...

רבינו אמר בפירוש, שהיות וקשה מאד להבחין בין שניהם, ע"כ, נעשה התבודדות בלב נשבר שעה אחת ביום "ושאר כל היום יהיה בשמחה"... דרך אגב, רבינו נותן עצה לדעת עם זכינו ללב נשבר או שנפלנו לעצבות, אם לאחר הלב נשבר\עצבות נכנסה בנו שמחה, הרי שהיה זה לב נשבר ואם לא, הרי שח"ו היינו בעצבות... רבינו אומר גם באיזה מקום, שהבורא עוזר לנו שלא ליפול לעצבות, על זו הדרך, מפרש האדמו"ר מקאצק את הפסוק "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם", שההבורא רופא לשבורי לב, בכך שהוא מחבש = מפריד אותם מהעצבות שלא יפלו לעצבות. יה"ר שנזכה. שבוע טוב

 

[bozi]

תשובה

לב נשבר זוהי דרכה של צדיקים אנחנו מזהרים להיות בשמחה תמיד

 

[bozi]

התשובות שלמעלה יותר מדויקות../images/Emo45.gif

 

[רוחלע19]

ההבדל הוא...

בס"ד לב נשבר - זה מצב שהלב דואב על המצב הרוחני ומחפשים דרך לתקן המצב עצבות - זו כאילו רחמים עצמים הגובל ברוח נכאים. בלי לחפש דרך לתקן. יש אימרה חסידית, אם רוצים לבחון מצב רוח ירוד אם זה עצבות או שברון לב המבחן הוא בכך: אם רוצים ללכת לישון מהמצב רוח , כזו הרגשה של יאוש. מה שנקרא הרגשת חוסר אונים זה סימן לעצבות. אולם אם הפוך, (כפי שרבינו מתבטא בלשונו "כתינוק שבוכה וקובל לפני אביו שנתרחק ממנו") מחפשים דרך ומתפללים לשיפור המצב - זה שברון לב

 

[אמיתי 21]

למדנו בדיוק היום בספר מאור ושמש

עמ"י עש"ו דיבור המתחיל : והיה עקב תשמעון על פי הדקדוק , דאיתא בחובת הלבבות מדת החסידים והפרושים הפרוש צהלתו בפניו ואבלתו בלבו דהיינו מדריגת קדושי עליונים שהם דבקים באין סוף והם בשמחה גדולה כי אין עצבות לפני המקום עוז וחדוה במקומו, אבל בפנים לבו נשבר על שנים עשר קרעים מלא תשובה ויראת שמים. והנה הצדיקים כאלו יכולים לבטל כל הגזירות והדינים משוטרים שלמעלה ויכולים להמתיק הדינים בשרשם. ומשם בארה פירוש הפסוק והיה עקב תשמעון, והיה הוא לשון שמחה ועקב הוא לשון ענוה ושפלות, דהיינו מדריגות הצדיקים גדולים כנ"ל שמחה וחדוה בפניו ויראה ותשובה בלבו, קאמר הפסוק תשמעו את המשפטים האלה, פירוש תשמעו הוא לשון אסיפה מלשון וישמע שאול את העם כנ"ל שתאספו את המשפטים האלה. ושמרתם ועשיתם אותם, פירוש כל מקום שנאמר השמר אינו אלא לא תעשה, פירוש ושמרתם שלא יהיה הדינים. ועשיתם אותם פירוש מלשון עשיה ותיקון והמתקה שתמתיקו את הדינים בשרשם, וזה ושמרתם ועשיתם אותם שלא יהיה דינים כלל על ישראל ויהיה נמתקים הדינים בשרשם אמן ודו"ק: וחכם יוסיף לקח

 

[אמיתי 21]

מה שכתבתי מבאר את מידת לב נשבר

עמ"י עש"ו

 

[bozi]

לא נראה לי !

הדרוש יפה מאד אבל הוא לא מבאר את מידת לב נשבר

 

[אמיתי 21]

הוא מדבר על שני מידות עצבות ועל לב

עמ"י עש"ו כי פירוש של לב נשבר זה מידה פנמית ואדם צריך להרגיל עצמו במידה זו שכל הזמן לחשוב מה הוא עשה ומה מישקל הדברים השלו ומאידך צריך להראות פנמים מאירות כל הזמן שלא להכנס לעצבות שמידת העצבות היא בחינה חיצונית וכמו שכתוב בכמה ספרים למשל ספר ראשית חכמה שזו היא מידה גרועה שמבינה לידי מראה שחורה וכ.. "לב נשבר ,ונדכה אלהים לא תבזה"

 

[bozi]

תבין משהו

אם אנשים כערכנו ינסו להרגיל את עצמם בלב נשבר התוצאה תהיה שאנחנו נהיה בעצבות. כל מה שכתבה למעלה כל הדברים צודיקם ונכונים אבל לנו הם לא יכולים לעזור אדרבה עם מישהו ינסה לקים זה יעקור אותו משני עולמות

 

[bozi]

עוד דבר

מאחר שאתה בקי בספרי צדיקים תגיד לי מה כתוב על יהודי שעבר אלפי פעמים על התורה מה תקונו

 

[אמיתי 21]

יש מעשה בגמרא אתה זוכר ?

עמ"י עש"ו על אותו פלוני שהלך להרים ובקש רחמים ואחרי זה ילך לגבעות ביקש רחמים ואחרי זה בכה לקדוש ברוך שיקבל אותו עד שפרחה נשמתו ויצא בת קול ואמרה אשריך רבי הנך מוזמן לעולם הבא . וגם מעשה באלישע בן אבויה שמעיד רבי מאיר ועוד ועוד יש לכל דבר תשובה הכל ע"י עבודה ותפילות לקדוש ברוך והשם הטוב יסע בעדו ויקבל תשבתו

 

[אמיתי 21]

להלן המעשה :

עמ"י עש"ו כדתנן פרק קמא דעבודה זרה (יז, א): תניא אמרו עליו על אלעזר בן דורדיא, שלא הנטח זונה שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה שנשכרת בכרכי הים ונוטלת כיס של דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר, הפיחה אמרה:מה הפחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. ומה עשה : הלך וישב בין הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים עלינו, דכתיב: ´כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה´ (ישעיה נד, י). אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים רחמים עליך נבקש רחמים עלינו, דכתיב: ´כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה´ (שם נא, ו). אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים עלינו, דכתיב: ´כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה´ (שם נא, ו). אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים עלינו, דכתיב: ´וחפרה הלבנה ובושה החמה´ (שם כד, כג). אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו: עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים עלינו, דכתיב:´ונמקו כל צבא השמים´ (*שם* לד, ד). אמר: אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצאה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזמן לחיי העולם הבא. בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים. אמר רבי: לא דין לבעלי תשובה שמקבלין אותם, אלא שקוראים אותן: זה כח התפילה בעקשנות

 

[אמיתי 21]

למה יעקור עצמו ?

עמ"י עש"ו הרי מה למדנו בפרשת השבוע ? ועתה ישׂראל מה יהו"ה אלהיך שאל מעמךְ כי אם ליראה את יהו"ה אלהיך ללכת בּכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך: ומבאר הרמ"ק זצק"ל בספרו תומר דברה יש לו לקדוש ברוך כל המידות חוץ מיראה . כי לאין אדם יכול לאוהב את הקדוש ברוך עד שהוא לא משלים את כל מידת יהראה ואחרי זה הפסוק ממשיך ואומר ולאהבה אתו ? את מי לאוהב ? אתה יודע את מידת היראה וע"י מגעים לרום המעלות ועובדים את הקדוש ברוך בתרי לבבות

 

[bozi]

אחי מה זה קשור

אתה עובר ממקום למקום בלי להודיע להזכירך דיברנו על לב נשבר עם כדי ? למי כדי ? כמה זמן ביום ?

 

[אמיתי 21]

חחח אחי מחילה ../images/Emo13.gif

עמ"י עש"ו מה לעשות כל התורה כולה אריג אחד גדול אתה פשוט לא הבנת אותי לב נשבר נובע ממרגת היראה ואמר דוד המלך אשרי אדם יראה תמיד זה התושבה הכללית

 

[רוחלע19]

הוא מבאר התועלת שבלב נשבר

 

[ה י ה ו ד י]

קצת דיבורים מרבינו ........../images/Emo63.gif

ליקוטי מוהר"ן תנינא כ"ד והכלל, שצריך להתגבר מאד בכל הכחות, להיות אך שמח תמיד כי טבע האדם למשך עצמו למרה שחרה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על- כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, ואפלו במלי דשטותא אף שגם לב נשבר הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה, וראוי לקבע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלנו, אבל כל היום כלו צריך להיות בשמחה כי מלב נשבר בקל יכולין לבוא למרה שחרה, יותר מאשר יכולין לכשל על-ידי שמחה, חס ושלום, לבוא לאיזה הוללות, חס ושלום, כי זה קרוב יותר לבוא מלב נשבר למרה שחרה על-כן צריך שיהיה בשמחה תמיד, רק בשעה מיחדת יהיה לו לב נשבר:

 

[אמיתי 21]

אבל גם לשחוק יש גבול אחרת אתה מגיעה

עמ"י עש"ו למקומות לא נכונים אתה לא חושב ?