שאלה

[מותק של יעלי]

שאלה ../images/Emo35.gif

אני מתארחת אצל אבא שלי ואישתו כאן בקנדה עד שנמצא עבודה,בית,בית ספר. אבל, אשתו של אבי מרגישה שאנחנו שייכים לה ונותנת הוראות לבנים שלי - מה לאכול, מתי לעשות שיעורים, יוכלו קינוח או לא. כאילו שהם שלה.{ והיא קשוחה מאוד } וכנראה שנצטרך להיות איתם בבית לפחות חודשיים. אני לא בטוחה שזה שווה את המאמץ. אנא כתבו לי מה אתם חושבים. ביי

 

[Am and Am]

אכן בעיה קשה? מה האלטרנטיבות?

ללכת למלון? הם יעלבו לא? עוד משפחה יש? שאפשר לנחות אצלם לכמה שבועות או פשוט להגיד לה מה שאתם חושבים בצורה מנומסת ועדינה. בכל זאת אתם עדיין אורחים שלה! בביתה! אני יכולה להגיד לך שאנחנו הגענו לפה גם התארחנו.. וזה לא היה מציאה גדולה.. אנשים מדהימים ומקסימים אבל עדיין לא הבית שלי. עוד קצת סבלנות ויהיה לכם את הבית שלכם והפינה משלכם. בהצלחה

 

[אשת פקיד]

שלום

שלום הבעיה שאת מתארת היא בעיה זמנית שתחלוף או לפחות תתגמד ברגע שתעברו לבית משלכם, השאלה האם שווה לריב בגלל זה, הרי זאת לא אמא שלך, אלא אישתו של אביך. דיבור ישיר יכול ליצור מריבה גדולה, העלבות וכו... אולם הוא יכול להיות אפקטיבי מאוד. אני אישית הייתי ממליצה לדבר עם אביך, שיעביר לאישתו את המסר, או אפילו לכתוב לה מכתב מנומס, בו תסבירי לה את התחושה שלך ושל הילדים מכל המצב הזה, תקראי את המכתב הזה 10 פעמים, תעשי בו שינויים תתני למשהו נוסף לקרוא, וכשתהייה בטוחה שהמכתב לא מעליב ולא פוגע תמסרי לה אותו. אולי תגלי שהכוונות שלה היו תמימות, ולא הייתה מטרה להשתלט, אלא לעזור לכם. אשמח מאוד להתעדכן איך הבעיה נפתרה.

 

[e6]

אולי זה בכלל מגיע ממקום אחר..

כולם "יודעים" שקיימים הבדלי מנטליות, תרבות ובכללם חינוך, אבל לא מקדישים לזה מחשבה שנייה. התוצאה הגלויה של כל ההבדלים הע-נ-ק-י-י-ם הללו הם בעיקרם התנהגותיים ובמרבית המקרים לא מודעים. אולי יכול להיות שה"ישראליות המשוחררת" שעדיין לא הפכה למאופקת דוגמת ה"קנדיות" עוררה בה, ללא החלטה מודעת, את הצורך "לחנך" אתכם או בעדינות לעשות מעשה שבעצם ירגיע אותה, ישחרר אותה מהמהומה שהשתלטה עליה פתאום. הייתי פותחת בשיחה קלילה תוך הומור עצמי על כמה ההבדלים בינכם מפתיעים (למרות שאף צד אינו נחשב ברברי באמת) וכמה זה בטח מעייף אותה/ם ושבטוח, תוך כדי תהליך ההסתגלות הדציבלים ירדו (הישראלים קולניים יותר ברב המקרים) ותגיעו לשו"מ רצוי. הערה: זוהי אינה ביקורת, זוהי רק דעתי האישית ורצוי שכך תתקבל. מתקבל על הדעת שבשל הזמן הקצר שלכם בארצכם החדשה - על כל המשתמע מכך, ללא פינה פרטית - אתם עדיין בתהליכי סיגול והשרדות כאלו ואחרים (נכון גם לגבי הילדים אפילו אם למראית עין הם נראים "בסדר" ומתנהגים "כרגיל") . הכל לא רגיל אצלכם ובגלל שאתם אצלה בבית - הכל לא רגיל גם בשבילה. נקודה נוספת, אפילו אם ביקרתם אותם בעבר והיה נחמד ויותר מזה, הפעם אין לכם תאריך עזיבה מה שיכול להוסיף מתח בצד שלה. קצת תרבות, קצת פסיכולוגיה בגרוש אבל בעיקר חומר למחשבה. במקרים כאלו ההומור הישיר והצחוק המשחרר עושים את העבודה. בהצלחה

ו

 

[מותק של יעלי]

../images/Emo51.gif אשמח לעדכן בהמשך