אצלנו בפולניה אומרים : "סליחה שאני
מתערבת אבל..." אולי בכ"ז נצעד בזהירות עוד צעד קטן בעניין "שיטת הפליקים" : כל מה שאני יודעת על חינוך מתבגרים ברמה היומיומית - משפחתית, בעקרון, בא לי מההורים שלי. עכשיו, ההורים שלו - בעיקר אמא שלי - דגלו בשיטת הפליקים, כמוצא אחרון (והיו כאלו - מן הסתם). להגיד לך שאני שונאת אותם היום ? ממש לא - הנה אני פה, כותבת מה שכותבת. אני אפילו לא זוכרת איזו שנאה איומה בשעת מעשה, בכל אופן לא כזו שחרגה ממידת ה"שנאה" - יותר נכון זעם - בשעת צעקות או סתם כשהחליטו בשבילי החלטות שלא מצאו חן בעיני או כל סנקציה אחרת, וכמו כל מריבה אחרת - והענישה שבצידה, גם הזעם הזה חלף והיה כלא היה ... כמובן, אין לי את המימד של איך זה להפליק, מה שנראה לי יותר בעייתי אבל מבחינת הת-כשיטה הזותי, זה לא השאיר בי שום סימן שלילי, ובדיעבד אני דווקא חושבת שהיה נכון להעמיד אותי במקום מדי פעם. אני יודעת שזה כבר לא ממש פופלרי היום העניין הזה, אבל כשלעצמי, ובשלב תיאורתי זה מבחינתי, אני נותרת נאמנה לשיטת החינוך ההיא, דווקא כמי שהיה בצד החוטף
, וכמובן - כמוצא אחרון, וברמה המינימלית הנדרשת. תחשבו על זה...