שאלה
- פותח הנושא yalyul
- פורסם בתאריך
טוב אחרי שקראתי הכל חזרתי שוב
מאחר ולי יש עסקים גם עם הגיל הרך, אני רוצה להציע משהו. זוכרים את תקופות ההתבגרות של הגיל הרך? הקריעה בין הרצון לעצמאות לבין הקושי שבהתמודדות עם העצמאות גורם להם להיות בלתי נסבלים. מצד אחד. מצד שני גם הקושי שלנו לראות אותם עצמאים ולא כ"כ זקוקים לעזרתנו גורם לא קטן לבלבול אצלם... "אנחנו מסוגלים להתמודד? ומה יקרה אם נהיה עצמאים מדי... מבהיל! העולם הרי גדול ומפחיד" - כן גם בעיני המתבגר ואולי במיוחד כי הם מבינים בכמה חרא אנחנו שוחים וכמה זה קשה... בעקבות ההקבלות האלו בין התבגרות ראשונה בגיל הרך להתבגרות שניה בגיל עשרה (שמזמן כבר הקדימה את זמן העשרה) אולי כדאי פשוט לשדרג את העצות לגיל הרך למעמד הרם יותר... א. שיקוף רגשות - אני מרגישה שאתה כועס / עצוב / מאוכזב... - הרי בני העשרה מרגישים כל כך בלתי מובנים, אז בואו ננסה לעשות את ההפך... ב. ביבליותרפיה - שימו להם תחת היד ספרים שגיבוריהם מרגישים ומתנהגים כמותם ויש בהם מספיק דרור ולגיטמציה לרגשות המפוצלים האלה שהם מרגישים כלפי ההורים - שנאה / אהבה "אני שונא אותך כי את גורמת לי להרגיש קטן אפילו שאת אומרת שאני כבר גדול, אבל אני אוהב אותך , את אמא שלי ואת אוהבת אותי וגם מגינה עלי כשאני באמת עוד קטן וצריך עזרה" ג. הצבת גבולות עקביים - אצלנו מותר להרגיש! אסור להתחצף! לחזור על האמרה בתקיפות מבלי להגרר לתשובות מוחצות שבעצם רק מספקות עוד מהלך במלחמה המתמשכת ד. אהבה, אהבה, אהבה... תראו מה קרה לחיה כשהיפה הצליחה לבודד את הרוע והכיעור שבו ואהבה כ"כ רק את היופי שלו. ה. חיזוקים חיוביים מילוליים להנהגות שאנחנו רוצים לעודד והתעלמות או הצבת גבולות להתנהות לא רצויה. אני צריכה לסיים כעת, עוד אשוב... ביי אירית
מאחר ולי יש עסקים גם עם הגיל הרך, אני רוצה להציע משהו. זוכרים את תקופות ההתבגרות של הגיל הרך? הקריעה בין הרצון לעצמאות לבין הקושי שבהתמודדות עם העצמאות גורם להם להיות בלתי נסבלים. מצד אחד. מצד שני גם הקושי שלנו לראות אותם עצמאים ולא כ"כ זקוקים לעזרתנו גורם לא קטן לבלבול אצלם... "אנחנו מסוגלים להתמודד? ומה יקרה אם נהיה עצמאים מדי... מבהיל! העולם הרי גדול ומפחיד" - כן גם בעיני המתבגר ואולי במיוחד כי הם מבינים בכמה חרא אנחנו שוחים וכמה זה קשה... בעקבות ההקבלות האלו בין התבגרות ראשונה בגיל הרך להתבגרות שניה בגיל עשרה (שמזמן כבר הקדימה את זמן העשרה) אולי כדאי פשוט לשדרג את העצות לגיל הרך למעמד הרם יותר... א. שיקוף רגשות - אני מרגישה שאתה כועס / עצוב / מאוכזב... - הרי בני העשרה מרגישים כל כך בלתי מובנים, אז בואו ננסה לעשות את ההפך... ב. ביבליותרפיה - שימו להם תחת היד ספרים שגיבוריהם מרגישים ומתנהגים כמותם ויש בהם מספיק דרור ולגיטמציה לרגשות המפוצלים האלה שהם מרגישים כלפי ההורים - שנאה / אהבה "אני שונא אותך כי את גורמת לי להרגיש קטן אפילו שאת אומרת שאני כבר גדול, אבל אני אוהב אותך , את אמא שלי ואת אוהבת אותי וגם מגינה עלי כשאני באמת עוד קטן וצריך עזרה" ג. הצבת גבולות עקביים - אצלנו מותר להרגיש! אסור להתחצף! לחזור על האמרה בתקיפות מבלי להגרר לתשובות מוחצות שבעצם רק מספקות עוד מהלך במלחמה המתמשכת ד. אהבה, אהבה, אהבה... תראו מה קרה לחיה כשהיפה הצליחה לבודד את הרוע והכיעור שבו ואהבה כ"כ רק את היופי שלו. ה. חיזוקים חיוביים מילוליים להנהגות שאנחנו רוצים לעודד והתעלמות או הצבת גבולות להתנהות לא רצויה. אני צריכה לסיים כעת, עוד אשוב... ביי אירית
סיפור מומלץ ל-../images/Emo58.gif
קראתי והפנמתי.
מכיוון שמתוך 4 הגורמים שציינת אני חושבת ששלשה אנחנו מישמים (די בעקביות) נראה לי דווקא בבליותרפיה, פעם דיברנו על זה, במקום אחר תני לי בבקשה ספר/סיפור שיתאימו לפרעה שלי שלגמרי במקרה יצא לך לפגוש גם ברגעים פחות "מלאכיים"...שמרגיש שהוא גבר שבגברים וכולנו שפוטים שלו כי הוא בהתפרצות גדילה...
מוכנה לנסות כרגע המלאך ישן ויש שקט ושלווה בבית עד מחר ...
קראתי והפנמתי.
היי אירית ../images/Emo13.gif
בתיאוריה כל עצותיך זהב. הבעיה שלחלק מהן, הם הם יתייחסו בציניות. כוונתי בעיקר לחלק של הביבליותרפיה. מותר להרגיש- כן בהחלט. מיושם. אתה מרגיש א,ב,ג - גם מיושם ועדיין אני, ולא רק אני ,
וגם
ואפילו
ובעוד כמה שנים אני מניחה שנקבל אותך לחיקינו המיוסר
. בני כמה ילדיך?
בתיאוריה כל עצותיך זהב. הבעיה שלחלק מהן, הם הם יתייחסו בציניות. כוונתי בעיקר לחלק של הביבליותרפיה. מותר להרגיש- כן בהחלט. מיושם. אתה מרגיש א,ב,ג - גם מיושם ועדיין אני, ולא רק אני ,
האם התאוריה מיושמת?
אני יודעת שרוב ההורים מדברים עם ילדיהם על רגשותיהם. אבל האם הם מכילים את רגשותיהם ללא שיפוט? האם מצליחים להשתחרר מהקטע הפולני של תראה כל מה שאני עושה בשבילך ואיך אתה מתנהג אלי? והרי רגשות אשם לא פותרים שום דבר. הם נועדו רק לצד המאשים - לשיחרור קיטור. אני בעצמי מדי פעם חוטאת ולא מיישמת את מה שאמרתי, לא יכולה להתאפק והפולניות יוצאת
אבל אני משתדלת לפעול לפי מה שהסברתי. אני מקפידה לומר להן כמה פעמים ביום כמה אני אוהבת אותן, ומה אני אוהבת בהן (אשיותית ולא חיצונית). אני מחבקת (למרות שקשה להתחבק ציצי מול ציצי).
שלא תחשבו שאצלי גן עדן , אבל... אני מסתדרת. אני מקווה שהובנתי כהלכה, יכולתי להצטרף למעגל המקטרים, אבל ביקשתן עצות אז השתדלתי
ביי אירית
אני יודעת שרוב ההורים מדברים עם ילדיהם על רגשותיהם. אבל האם הם מכילים את רגשותיהם ללא שיפוט? האם מצליחים להשתחרר מהקטע הפולני של תראה כל מה שאני עושה בשבילך ואיך אתה מתנהג אלי? והרי רגשות אשם לא פותרים שום דבר. הם נועדו רק לצד המאשים - לשיחרור קיטור. אני בעצמי מדי פעם חוטאת ולא מיישמת את מה שאמרתי, לא יכולה להתאפק והפולניות יוצאת
שוב קפצתי לבקר..../images/Emo8.gif תגידו -
שיטת הפליקים עברה מהעולם?
דווקא עלי זה עבד מעולה... ותרשו לי להעמיד אתכן על טעות פיצפונת - פולניות זה מחלה מדבקת ביותר, אצלי המחלה התפרצה כבר מזמן, עוד בטרם חציתי את קו ה-30, שלא לדבר על הצטרפות לוועד ההורים.. וזה כשאני ואמא שלי שתינו ילידות הארץ
פעם היה ספר שקראו לא "שלא תגידי שלא אמרתי לך" - זה המבחן האלטימטבי לפולניות - התפלק לך משפט שרשום בספר ? גיוועלד!!! - חלית. חג שמייח
שיטת הפליקים עברה מהעולם?
אצלנו בפולניה אומרים : "סליחה שאני
מתערבת אבל..." אולי בכ"ז נצעד בזהירות עוד צעד קטן בעניין "שיטת הפליקים" : כל מה שאני יודעת על חינוך מתבגרים ברמה היומיומית - משפחתית, בעקרון, בא לי מההורים שלי. עכשיו, ההורים שלו - בעיקר אמא שלי - דגלו בשיטת הפליקים, כמוצא אחרון (והיו כאלו - מן הסתם). להגיד לך שאני שונאת אותם היום ? ממש לא - הנה אני פה, כותבת מה שכותבת. אני אפילו לא זוכרת איזו שנאה איומה בשעת מעשה, בכל אופן לא כזו שחרגה ממידת ה"שנאה" - יותר נכון זעם - בשעת צעקות או סתם כשהחליטו בשבילי החלטות שלא מצאו חן בעיני או כל סנקציה אחרת, וכמו כל מריבה אחרת - והענישה שבצידה, גם הזעם הזה חלף והיה כלא היה ... כמובן, אין לי את המימד של איך זה להפליק, מה שנראה לי יותר בעייתי אבל מבחינת הת-כשיטה הזותי, זה לא השאיר בי שום סימן שלילי, ובדיעבד אני דווקא חושבת שהיה נכון להעמיד אותי במקום מדי פעם. אני יודעת שזה כבר לא ממש פופלרי היום העניין הזה, אבל כשלעצמי, ובשלב תיאורתי זה מבחינתי, אני נותרת נאמנה לשיטת החינוך ההיא, דווקא כמי שהיה בצד החוטף
, וכמובן - כמוצא אחרון, וברמה המינימלית הנדרשת. תחשבו על זה...
מתערבת אבל..." אולי בכ"ז נצעד בזהירות עוד צעד קטן בעניין "שיטת הפליקים" : כל מה שאני יודעת על חינוך מתבגרים ברמה היומיומית - משפחתית, בעקרון, בא לי מההורים שלי. עכשיו, ההורים שלו - בעיקר אמא שלי - דגלו בשיטת הפליקים, כמוצא אחרון (והיו כאלו - מן הסתם). להגיד לך שאני שונאת אותם היום ? ממש לא - הנה אני פה, כותבת מה שכותבת. אני אפילו לא זוכרת איזו שנאה איומה בשעת מעשה, בכל אופן לא כזו שחרגה ממידת ה"שנאה" - יותר נכון זעם - בשעת צעקות או סתם כשהחליטו בשבילי החלטות שלא מצאו חן בעיני או כל סנקציה אחרת, וכמו כל מריבה אחרת - והענישה שבצידה, גם הזעם הזה חלף והיה כלא היה ... כמובן, אין לי את המימד של איך זה להפליק, מה שנראה לי יותר בעייתי אבל מבחינת הת-כשיטה הזותי, זה לא השאיר בי שום סימן שלילי, ובדיעבד אני דווקא חושבת שהיה נכון להעמיד אותי במקום מדי פעם. אני יודעת שזה כבר לא ממש פופלרי היום העניין הזה, אבל כשלעצמי, ובשלב תיאורתי זה מבחינתי, אני נותרת נאמנה לשיטת החינוך ההיא, דווקא כמי שהיה בצד החוטף
אז מה תעשי לי ../images/Emo123.gif
כל עניין הפליקים עלה אצלי כהתלבטות באמת כמוצא אחרון אחרי שאני מדברת בשקט , מדברת בקול נמוך של שטיח... מנסה לפנות אל ההגיון של המפלצון (יש כזה דבר?) והוא עומד בסרובו - אני מתחילה בטקטיקה חדשה -
להעלות טונים ,לפעור עיניים בצורה הכי משכנעת שאפשר (את מי? ...) או להבטיח שלל תמורות שליליות כקונטרה לסירוב..(לא מרשימה אף אחד..) ואז ניטחת לי בפרצוף שאלת המילניום
מה תעשי תרביצי לי? בחוסר אמון וזלזול... או אז הפתיל המסכן שלי נשרף לגמרי ואני שוקלת את העניין ברצינות אבל עוד לא הגעתי לידי מימוש הפנטזיה של מתאגרפת אלופה
ולכן ,בבושת פנים, אני עונה ," לא, אבל אני לא מוכנה להתייחס אליך יותר וכו´..." מיותר לציין שהפסדתי כבר במערכה הראשונה...והדרדק מרגיש גבר שבגברברים למרות שרק עכשיו התחיל להצמיח 3 שערות בבית השחי.... משלל התגובות כאן הבנתי שאין מוצא ואין פתרונות למעט לפתח עור של פילה ראייה של עיוורת ושמיעה של חרשת... וכן בפולניות להגיד בלב
חכה חכה גם אתה תהייה פעם אבא...אינשאללה
כל עניין הפליקים עלה אצלי כהתלבטות באמת כמוצא אחרון אחרי שאני מדברת בשקט , מדברת בקול נמוך של שטיח... מנסה לפנות אל ההגיון של המפלצון (יש כזה דבר?) והוא עומד בסרובו - אני מתחילה בטקטיקה חדשה -
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.