שאלה

Lir האחת

New member
שאלה ../images/Emo17.gif

שני אנשים שואפים מאוד לקבל
אחד התאמץ והצליח להשיג אותו, אך הוא איבד אותו כעבור זמן מה. השני התאמץ מאוד, אך לא הצליח להשיג אותו. מי לפי דעתכם יצא יותר מתוסכל ממצבו? ולמה?
 

d e m o sthenes

New member
לדעתי זה שקיבל ואיבד.

כי תמיד צריך לנסות להשיג דברים ואם עשית הכל ולא השגת אז סבבה, אתה מרגיש שלם עם עצמך כי עשית כל מהשביכולתך לעשותעל מנת להשיג את הדבר הרצוי. אבל אחרי שהשגת משהו במיוחד אם זה בעמל רב, כל כך מעצבן לאבד את זה. ההרגשה הזאת של "אוףףףףף" ושל העבודה לשווא לדעתי מתסכלת הכי בעולם. אפשר לשאול על מה מדובר או שזה מצב היפותטי לחלוטין?
 

RichardSmith

New member
זה שלא הצליח להשיג.

הראשון יודע שהוא יכול להשיג שוב. השני יודע שיכול להיות שהוא לא ישיג זאת שוב, הוא הרי נתן 100%.
 

mesoo

New member
../images/Emo45.gif

מצד שני הראשון יכול ללמוד מטעויות,מצד שני לא הייתה לשני שום הזדמנות לזה,הו התאמץ והתאמץ וכלום לא יצא לו.
 

RichardSmith

New member
../images/Emo45.gif

במקום מלוכה אפשר להציב אהבה...
It is better to have loved and lost than never to have lost at all.
אבל מה קורה במצב שכל אהבותיך היו וירטואליות? כלומר, מה שחשבת שהוא אהבה התברר כשקר...
 

Lir האחת

New member
ומה אם לא?

מה אם הוא לא יצליח להשיג שוב, לעולם. מי יותר מתוסכל?
 

RichardSmith

New member
אי אפשר להיות מתוסכל מזה...

כי אי אפשר לדעת את העתיד. מתישהו "נאבד" הכל, אם לא במהלך חיינו, אז במותינו. הכל זורם הלאה, החיים כנהר. השאלה היא לא מי מתוסכל יותר אלא מה עושים עם התסכול. האם משנסים מותניים ומנסים שוב או מוותרים? תלוי בגודל המשימה. תלוי מה הפרס.
 

SpyKid

New member
תלוי מה זה ../images/Emo47.gif

ועד כמה מקריות מעורבת בהשגתו.
 

מתן4ל

New member
זה שלא הצליח להשיג,

פשוט כי הוא התאמץ יותר... שניהם בלי ה <כתר> אבל אחד ניסה עד שהוא הצליח מתי שהוא (ז"א אם הוא לא היה מצליח הוא היה מנסה שוב). השני ניסה עד הסוף. (ז"א הוא הגיע למצב של השני ועשה עוד ניסיון אחד לפחות). גמובן שחסרים המון פרטים שיכולים לשנות את התשובה [כמו האם הוא התאמץ לשמור על ה<כתר> , האם השני הפסיק סתם או כי קרה משהוא, האם אחד יותר נוטה ליהיות מתוסכל מהשי וכו'] ככה שהתשובה האמיתית היא שאי אפשר לדעת - אבל זה הניחוש לי...
 

Lir האחת

New member
למה זה שלא השיג

התאמץ יותר? אולי שניהם התאמצו באותה המידה? פשוט אחד הצליח לזכות ואיבד, בעוד שהשני לא זכה כלל. בהנחה ששניהם התאמצו באותה מידה. מי לדעתך יצא יותר מתוסכל מהמצב?
 

מתן4ל

New member
אז עדיין זה שלא הצליח להשיג ../images/Emo13.gif

הוא התאמץ יותר פשוט כי לא סביר כ"כ שזה שניסה והצליח התאמץ ב100% ממה שהוא יכול (כי הוא הפסיק לנסות באמצע בגלל שהוא הצליח). אבל בהנחה שהם התאמצו באותה מידה: עדיין לזה שהצליח להשיג היה לו את ה<כתר> יותר זמן - אז הוא יצא פחות מתוסכל.
 

iknow

New member
יש לי תחושה שאת עושה עלינו איזה

מחקר קטן, עם כל השאלות האלו שאת שואלת.
אני סקרן, מה הטריגר שגרם לך לחשוב על השאלה הזאת?
 

Lir האחת

New member
../images/Emo12.gif

איך עלית עליי??
את האמת שממש לא
נזכרתי בשאלה הזאת בעקבות שיחה עם אחותי שעברה לא מזמן את בחינת הפסיכומטרי. בזמנו שעשיתי את הקורס, שאלה זו עלתה לדיון בסיום הקורס. אני חושבת שזה עשוי להעלות נקודה למחשבה בהקשר לכל דבר בחיים, גם בתחום הלימודים. המרדף להשיג את הציון הכי גבוה, את התעודה הכי טובה וכדומה, כאשר גם אם נצליח להשיג את אותו דבר שעליו אנו חולמים, ההצלחה לא מבטיחה לנו שלא נחווה תסכול בסופו של דבר. בימים אלו אני אישית לקחתי את זה לכיוון של אהבה, אבל זה כבר קשור לפורום אחר
 

Lir האחת

New member
לדעתי..

אתה צודק שאי אפשר לדעת את העתיד. גם במצב שבו אתה זוכה ומאבד וגם במצב שאתה מנסה להשיג ולא מצליח.. בשני המקרים אתה לא יודע מה יהיה בהמשך, מה צופן העתיד. השאלה היא מי יותר מתוסכל ממצבו - באותה נקודת זמן. נכון שזה תלוי בהמון דברים כפי שכבר נאמר, אבל עדיין. קיימים שני מצבים, מי יוצא יותר מתוסכל. אני אשאל את זה בצורה הכי פשוטה, שאליה חתרתי: האם מודעות למשהו שטוב שאבד הינה מתסכלת יותר - מאי מודעות לאותו משהו טוב, עקב אי הצלחה בהשגתו.
 

RichardSmith

New member
התכוונתי...

השורה של:
It is better to have loved and lost than never to have lost at all.
כמו שכבר נאמר, לא להשיג זה פחות טוב, לכן יותר מתסכל.
 

Lir האחת

New member
אהמ

אין לי תשובה..חשבתי על זה יותר מפעם..מכירה את המשפט הזה
 
למעלה