שאלה שעלתה...
משיחה עם הורים רבים נתקלתי בצורך שלהם במשחקייה בה יוכלו לשחק עם ילדיהם בנחת בלי שיבואו ויקראו לילדים שלהם "מוזרים" ויתחקרו וישאלו מדוע הילד לא מדבר ומדוע הוא עם חיתולים ולמה הוא עושה קולות ותנועות מוזרות עם הידיים.
השאיפה הסביבתית "לנרמל" יכולה להוציא מהדעת.
יש לי אח בן 4 מהספקטרום, עוד לא מדבר ורק משמיע קולות. כל פעם שאני נכנסת איתו למעלית והוא מתלהב מההבהוב של האורות, מתחיל לעשות קולות וליהנות מכל רגע אני מקווה בליבי שאף אחד לא ייכנס למעלית ויחשוב עליו שהוא מוזר. זה כ"כ פוגע בי אישית.
אני מתנדבת בגן של העמותה לילדים בסיכון. גן עם 7 ילדים מדהימים אחד אחד. כל יום התנדבות אני חוזרת משם עם חוויות חדשות ומבסוטה עד הגג. כמה כואב לי שכשהם יצאו מהגן אנשים יסתכלו עליהם מוזר.
ואז באמת חשבתי על המשחקייה.. שיהיה בה גם סנוזלן (למי שמכיר - ממש ממלכת הגירויים) ועוד מתקנים מותאמים במיוחד כדי שהורים יוכלו לשחק שם עם הילדים בשקט.
אז נכון שהשילוב בקהילה גם הוא חשוב וזה מעט מבדיל. אבל מה האלטרנטיבה? הורים פשוט נמנעים מלצאת ולטייל עם הילדים שלהם.
לא חסר לי משחקים בבית לאחי.. הלכתי לחנות צעצועים וקניתי לו את כל הצעצועים הכי מצלצלים, מהבהבים, מתגלגלים ומנצנצים שיש. יש לי בבית טרמפולינה ואוהל כדורים ופיטבול וכל מה שיעשה אותו למאושר. אבל לפעמים בא לי לצאת איתו מבלי שינעצו מבטים וזה יהיה כ"כ לא נעים.
אז מי שיצא לו לשמוע או לא אני נמצאת בפרויקט חממת היזמות של המכללה האקדמית ת"א יפו.
יש לי את הכלים, המוטיבציה, ההבנה והרצון לעשות משהו בתחום ולכן העברתי שאלון ששואל בכלליות את דעת ההורים ומה לדעתם תחום בו אפשר וחשוב להתמקד.
מפרסום בפייסבוק קיבלתי ישר תקיפה שאני צריכה ללכת ללמוד על שילוב בקהילה ולמה שלא אפתח גם סופר לאוטיסטים וכן הלאה וכן הלאה..
אני אוהבת אייך אנשים רוצים לקדם דברים בתחום ולהעלות את המודעות אבל יושבים בבית על הספה ומגיבים בפייסבוק וחושבים שמשם תבוא ה"גאולה". דברים לא נעשים מתוך עצמם - אנשים קמים ועושים אותם.
באמת מבקשת לדעתכם הכנה.
רק הערה חשובה - אני בכלל לא נעולה על עניין המשחקייה זה פשוט משהו שהעלו בפניי מספר הורים..
מי שלא רוצה להגיב פה וכן רוצה למלא את השאלון יותר ממוזמן - http://tfasim.org.il/tofes/xnqdg
מעבר לזה, אשמח לדעתכם הכנה (תהיו עדינים).
משיחה עם הורים רבים נתקלתי בצורך שלהם במשחקייה בה יוכלו לשחק עם ילדיהם בנחת בלי שיבואו ויקראו לילדים שלהם "מוזרים" ויתחקרו וישאלו מדוע הילד לא מדבר ומדוע הוא עם חיתולים ולמה הוא עושה קולות ותנועות מוזרות עם הידיים.
השאיפה הסביבתית "לנרמל" יכולה להוציא מהדעת.
יש לי אח בן 4 מהספקטרום, עוד לא מדבר ורק משמיע קולות. כל פעם שאני נכנסת איתו למעלית והוא מתלהב מההבהוב של האורות, מתחיל לעשות קולות וליהנות מכל רגע אני מקווה בליבי שאף אחד לא ייכנס למעלית ויחשוב עליו שהוא מוזר. זה כ"כ פוגע בי אישית.
אני מתנדבת בגן של העמותה לילדים בסיכון. גן עם 7 ילדים מדהימים אחד אחד. כל יום התנדבות אני חוזרת משם עם חוויות חדשות ומבסוטה עד הגג. כמה כואב לי שכשהם יצאו מהגן אנשים יסתכלו עליהם מוזר.
ואז באמת חשבתי על המשחקייה.. שיהיה בה גם סנוזלן (למי שמכיר - ממש ממלכת הגירויים) ועוד מתקנים מותאמים במיוחד כדי שהורים יוכלו לשחק שם עם הילדים בשקט.
אז נכון שהשילוב בקהילה גם הוא חשוב וזה מעט מבדיל. אבל מה האלטרנטיבה? הורים פשוט נמנעים מלצאת ולטייל עם הילדים שלהם.
לא חסר לי משחקים בבית לאחי.. הלכתי לחנות צעצועים וקניתי לו את כל הצעצועים הכי מצלצלים, מהבהבים, מתגלגלים ומנצנצים שיש. יש לי בבית טרמפולינה ואוהל כדורים ופיטבול וכל מה שיעשה אותו למאושר. אבל לפעמים בא לי לצאת איתו מבלי שינעצו מבטים וזה יהיה כ"כ לא נעים.
אז מי שיצא לו לשמוע או לא אני נמצאת בפרויקט חממת היזמות של המכללה האקדמית ת"א יפו.
יש לי את הכלים, המוטיבציה, ההבנה והרצון לעשות משהו בתחום ולכן העברתי שאלון ששואל בכלליות את דעת ההורים ומה לדעתם תחום בו אפשר וחשוב להתמקד.
מפרסום בפייסבוק קיבלתי ישר תקיפה שאני צריכה ללכת ללמוד על שילוב בקהילה ולמה שלא אפתח גם סופר לאוטיסטים וכן הלאה וכן הלאה..
אני אוהבת אייך אנשים רוצים לקדם דברים בתחום ולהעלות את המודעות אבל יושבים בבית על הספה ומגיבים בפייסבוק וחושבים שמשם תבוא ה"גאולה". דברים לא נעשים מתוך עצמם - אנשים קמים ועושים אותם.
באמת מבקשת לדעתכם הכנה.
רק הערה חשובה - אני בכלל לא נעולה על עניין המשחקייה זה פשוט משהו שהעלו בפניי מספר הורים..
מי שלא רוצה להגיב פה וכן רוצה למלא את השאלון יותר ממוזמן - http://tfasim.org.il/tofes/xnqdg
מעבר לזה, אשמח לדעתכם הכנה (תהיו עדינים).
אח שלי בהחלט יהנה שם.