שאלה שעלתה במוחי

[trilliane]

זה ממש לא קשור להכרה שלי;

יש כלים אטימולוגיים מוכרים בתחום הבלשנות, לא אני קבעתי אותם.

 

[חצי טון]

אדרבא; אז תשתמשי בהם

 

[trilliane]

אני לא חוקרת בתחום, זה לא רלוונטי לי...

 

[יאקים]

"עולה לי בבריאות", אבל אני חייב

להתערב רק כעת, מכיוון שבזה הרגע הגעתי לפורום. אמנם צוטטתי על ידי חצי טון, ואכן דיברתי על דו-עיצוריות השורש, אך איני משלה את עצמי שהמצאתי את הגלגל או שחידשתי משהו למישהו כאן. אלא מאי? לעניין "יגון", ששורשו י-ג-ה/י, וישנם גם שמות, כאמור, שנוצרו ממנו וגם פעלים: הוֹגה (= העציב, גרם יגון ל...) בדומה לשורשים "מורכבים" נוספים י-ד-ה/י, י-ר-ה/י, י-נ-ה/י: הוֹדה, הוֹנה, הוֹרה. על כך אין עוררין, אך על פרשנותו של ח"ט לאפשרות של דמיון "בטוח" בין י-ג-ה/י לבין ה-ג-ה/י ושורשים נוספים, איני יכול לסמוך את שתי ידיי, כי אני נעדר כלים בלשניים-אטימולוגיים. ואם כבר מדובר ב"יגון", בידוע הוא שמי שנותן את המשמעות למילה הנו השורש, וממנו נוצרים פעלים ושמות, ולטעמי, אני חש צורך להודות שהסבריה של טריליאן, ואיש לא יחשוד בי שאני מבני עדתה או ממעריציה, היו נכוחים ועלו בקנה אחד עפ דעתי בעניין. אכן, מדובר בשם שדרך תצורתו אינה בסיס + צורן סופי, אלא שורש (י-ג-ה/י) + משקל (קִטלון או קַ

טלון)