נתחיל מזה,
שלא אהבתי את המונח "הדתי החדש"... אז זה הדתי החדש עבורך? אחד ש"נוגע בבנות, אוכל במקומות שהם כשרים אבל לא במידה מספקת"???????? אז הייתי נותנת הגדרה אחרת לגמרי למונח הזה, אבל לא כאן ועכשיו. מצחיק גם שאת דוגלת ב"איש באמונתו יחיה" (צדיק אבל שיהיה) אבל בכ"ז מעדיפה שכשאת מכירה אדם דתי, שיהיה דתי לייט, שעקרונות הדת עבורו הם בגדר המלצה בלבד... אבל נעזוב את זה כרגע. ניכר שהבחור שיצאת איתו התחזק בדת במהלך הקשר שלכם (ולא בגלל הקשר... הוא עבר תהליך של התקרבות...) אבל מצד שני, הוא לא מספיק עשה כדי לקרב גם אותך אל הדת... הוא לא היה מספיק רגיש, עדין וקשוב אלייך, ובנוסף לכל גם תירץ את זה שנגע בך בכך שאת חילונית ואם היית דתיה זה לא היה קורה... בוגר מאוד לומר את זה... ובקשר לקצוות הלא סגורים שלך- לא משנה מה עבר עלייך עם הבחור ההוא, אין זו סיבה לחשוב שמשהו עקום בדת חס וחלילה. הדת יפה וטהורה, וגם את יכולה למצוא שם את מקומך... התשובות בשבילך (אם שאלת על עניין הדת) נמצאות סביב- יש אתרים שבהם אפשר לקרוא הרבה חומר עיוני בענייני דת, לשאול רבנים ולהתייעץ איתם דרך הנט, וגם להיפגש עם רב לשיחה ולייעוץ. זה גם יחזק אותך, וגם יעזור לך במציאת תשובות. ובקשר לשאלה האחרונה ששאלת- לדעתי אדם דתי לא צריך להתחיל קשר כזה מלכתחילה... קשר בין בני זוג שהאחד דתי\ה והשני חילוני\ת הוא קשר מרובה קשיים, שפעמים רבות נדון לצערי, לכישלון. תמיד צד אחד נדרש להתפשרויות גדולות מידי, וזו בעיה... זה מקרה שבו האהבה לא תמיד מנצחת...
