ליאור השריף
New member
שאלה שנשאלה...
בס"ד מצאתי שאלה שאיזה גברת נחמדת שאלה באחד המקומות באינטרנט ואני מביא אותה לפניכם: "אני חילונית מאז ומתמיד, ואף פעם לא התעסקתי בשאלה של דת. כיבדתי את הדתיים, והמוטו שעפ"יו אני חיה "איש איש באמונתו יחיה"... עד שהתאהב בי דתי לאומי (כיפה סרוגה) ושינה את עולמי. אני עדיין חילונית, אז באיזה מובן הוא שינה את עולמי?!? לתומתי חשבתי שהוא ה"דתי" החדש, נוגע בבנות, אוכל במקומות שהם כשרים אבל לא במידה מספקת ועוד. לא הסתכלתי רחוק מזה והתאהבתי בו. אחרי מספר חודשים "הוצב" בפני מאין אולטימטום , אם לא תחזרי בתשובה- אין לנו עתיד. אני, המאוהבת, הסכמתי לנסות, למרות שזו לא דרך חיי ומאד קשה לי עם זה. הוא לא תמך בי בצורה מספקת וכל פעם יצא עם הצהרות חדשות, מקומות שאכלנו בהם בעבר, לא הסכים לאכול יותר, כשהייתי מתעניינת בדת הוא נתן לי אינפורמציה על קצה המזלג -מידע שרק בלבל אותי ונתן לי את הקונספט הכללי שחיי שטחיים. יאמר לטובתו שהוא רצה לקחת אותי לכל מיני סמינרים, אבל נורא הפחידה אותי המחשבה שאם אני לא אחזור בתשובה, אז לא נהייה ביחד יותר. מתוך הניסיון שלי המאוחר יותר, התברר שאני בן אדם הרבה יותר טוב ממנו, ואומנם הוא לא מחלל שבת,אבל להאשים אותי בעובדה שהוא נוגע בי כי אני חילונית ואם דתיה זה לא היה קורה (היא לא הייתה מסכימה לתת לו לגעת בה)זה רק אחד החוקים שהוא עבר עליהם בין אדם לחברו. הבעיה שלי היא שנפרדנו, אבל נשארו לי קצוות לא סגורים לגבי עצמי ולגבי הדת. אני לא יודעת איפה התשובות נמצאות בשבילי, לא יודעת איפה לחפש...אני מאד מפחדת, עכשיו יותר ממקודם כי אני לבד במערכה.. הייתי רוצה לשמוע את הדעה שלכם, גם המנוגדות. אשמח לדעת אם לדעתכם אדם דתי היה צריך להתחיל את הקשר הזה בכלל? תודה מראש, דנה." טוב אז קדימה לכתוב תגובות...
בס"ד מצאתי שאלה שאיזה גברת נחמדת שאלה באחד המקומות באינטרנט ואני מביא אותה לפניכם: "אני חילונית מאז ומתמיד, ואף פעם לא התעסקתי בשאלה של דת. כיבדתי את הדתיים, והמוטו שעפ"יו אני חיה "איש איש באמונתו יחיה"... עד שהתאהב בי דתי לאומי (כיפה סרוגה) ושינה את עולמי. אני עדיין חילונית, אז באיזה מובן הוא שינה את עולמי?!? לתומתי חשבתי שהוא ה"דתי" החדש, נוגע בבנות, אוכל במקומות שהם כשרים אבל לא במידה מספקת ועוד. לא הסתכלתי רחוק מזה והתאהבתי בו. אחרי מספר חודשים "הוצב" בפני מאין אולטימטום , אם לא תחזרי בתשובה- אין לנו עתיד. אני, המאוהבת, הסכמתי לנסות, למרות שזו לא דרך חיי ומאד קשה לי עם זה. הוא לא תמך בי בצורה מספקת וכל פעם יצא עם הצהרות חדשות, מקומות שאכלנו בהם בעבר, לא הסכים לאכול יותר, כשהייתי מתעניינת בדת הוא נתן לי אינפורמציה על קצה המזלג -מידע שרק בלבל אותי ונתן לי את הקונספט הכללי שחיי שטחיים. יאמר לטובתו שהוא רצה לקחת אותי לכל מיני סמינרים, אבל נורא הפחידה אותי המחשבה שאם אני לא אחזור בתשובה, אז לא נהייה ביחד יותר. מתוך הניסיון שלי המאוחר יותר, התברר שאני בן אדם הרבה יותר טוב ממנו, ואומנם הוא לא מחלל שבת,אבל להאשים אותי בעובדה שהוא נוגע בי כי אני חילונית ואם דתיה זה לא היה קורה (היא לא הייתה מסכימה לתת לו לגעת בה)זה רק אחד החוקים שהוא עבר עליהם בין אדם לחברו. הבעיה שלי היא שנפרדנו, אבל נשארו לי קצוות לא סגורים לגבי עצמי ולגבי הדת. אני לא יודעת איפה התשובות נמצאות בשבילי, לא יודעת איפה לחפש...אני מאד מפחדת, עכשיו יותר ממקודם כי אני לבד במערכה.. הייתי רוצה לשמוע את הדעה שלכם, גם המנוגדות. אשמח לדעת אם לדעתכם אדם דתי היה צריך להתחיל את הקשר הזה בכלל? תודה מראש, דנה." טוב אז קדימה לכתוב תגובות...