שאלה שמעניינת אותי -

[mykal]

כתבת כ"כ מרגש,

כל הכבוד על התובנות, על היכולת למרכז את כולם אצלך--
גם אם בשלבים.
טוב שדברים בסופו של דבר עלו על מסלול נוח (לפחות יותר מפעם)

כל הכבוד לך.
מאחלת לך הרבה חגים שמחים וטובים.

שנה טובה שמחה, בריאה--וכל מה שאת מאחלת לעצמך.

 

[polegra]

המון המון המון תודה, המון אושר וטוב גם לך |4U

 

[B l u e D e v i l]

אני לא יכולה

להתערב בהחלטות להיות בקשר עם מישהו בגלל נושא כלכלי, אבל באמת שאני חייבת להגיד במאמר מוסגר שאין שום סיכוי בעולם שהיתי בקשר עם מישהו שהיכה אותי,את אחיי או את אמא שלי. גם אם הוא היה מממן אותי. (אבל שוב, למרות שמצבי הכלכלי בהחלט לא מזהיר יש לנו מה לאכול וקורת גג מעל הראש)

 

[polegra]

טוב כנראה הובנתי לא נכון...הוא לא מימן אותנו

ממש לא, הגענו למצב של תרומות מזון כי לא היה לנו אוכל בבית
אני מגיל 16 תומכת באמא שלי ובאחים הקטנים שלי וגידלתי אותם כאילו היו בניי כי אמא שלי לא תמיד תפקדה אחרי כל מה שהיא ספגה.
אני הייתי שם בעיקר לשמור שהוא לא יגע באחים הקטנים שלי שסבלו ממנו דברים שלא להאמין ולקח לי הרבה זמן לשקם אותם פיסית ונפשית כאחד ועדיין ממרום גילנו יש משקעים שלא יעברו לעולם.
עם השנים למדתי לסלוח ככה הוא גודל וחונך. תחת החופה אימו אמרה לו אם היא לא מקשיבה לך תרביץ לה. הוא עצמו חווה מכות הוא לא הכיר משהו אחר. ואני מגלה גם בי סימנים שקיימים בו אז אם אשנא אותו אשנא את עצמי.
היום הוא אדם זקן וחולה פיסית ונפשית כאחד. ברור לי שהעצבים שלו זה סוג של מחלה שפעם לא היו מטפלים היום יש כדורים
אני לא חיה את העבר. אני חיה את ההווה ולילדים שלי יש סבא טוב ונוכך שעושה תיקון לפחות איתם. הם לא מודעים לעבר ואני לא מעוניינת שידעו מה קרה שם
יום שבת אירגנתי לו יום הולדת והייתה שמחה
יש לי רק אחד אחד שלא מוכן לדבר איתו מעבר לכך כולנו בקשר איתו לפעמים טוב לפעמים פחות.
ועדיין גם אני בתור מי שדאגה לפרנסה לא מעט זמן וגם אמא שלי הבנו את הצורך של הילדים באבא וכן יש איזו נחמה שהם אוכלים אוכל טוב ובשפע לפחות בסופי שבוע ובחגים שהיינו איתו.
כשאתה מגיע למצב שאין לך אוכל בבית שאתה לא יודע אם יהיה לך איפה לגור שאתה מונע מעצמך על מנת שיהיה לילדים זה נורא ואתה אומר תודה על כל חתיכת אוכל שיש להם על כל בשר שהם מכניסים לפה על כל בגד שהם מקבלים
לא אחת הורדתי נעליים מהרגליים שלי ונתתי לאחי (מזל שאני לא אוהבת סגנון נשי..)כך שתאמיני לי יש דברים שחייבים לעשות וגם ככה הוא היה זכאי לראות אותם (טוב..גם אני הייתי קטינה...אז גם אותי) אז לפחות למקסם את זה
כשאתה נלחם בציפורניים הכל כשר על מנת לנסות לצאת כמה שיותר שפוי

טלי

 

[polegra]

למען הסר ספק - הילדים הכוונה לאחים שלי . והיו

הילדים הם בניי שלי
שטפו טפו טפו לא חווים מחסור
אני ובן זוגי למדנו מטעויות האבות . לא מרוויחים בשמיים אבל יודעים בדיוק איפה עומדים וכמה ניתן להוציא

טלי

 

[mykal]

את גדולה, את מדהימה.

לקרא אותך זה כמו לקרא ספר ששאוב מדמיון.
טוב שהשתקמתם.
טוב שמצאת את הדרך לגבש מחדש.
טוב שאת מעניקה ומתנחמת היום בילדים שלך,
מאחלת לך רק טוב.

 

[polegra]

חחחחחחח כן גם לי לפעמים קשה להאמין

מזל שאנחנו כמה וכולנו זוכרים את זה אותו הדבר....אחרת באמת הייתי חושבת שאני פסיכית...
אהבה משקמת הכל מסתבר וחיבוקים נותנים כח
כולנו למדנו מה לא להיות. כולנו למדנו להיות מאוחדים יחד וחזקים
כולנו נתמוך תמיד אחד בשני

דווקא בזכות העבר הנורא למדנו ליצוטר לנו הווה טוב חם ומשפחתי וזה הכי טוב שאני יכולה לבקש

תודה

טלי

 

[עלה לא נידף]

הוצאת לי את המילים מהפה

אמא שלי מטפלת בסבתי המתעללת, אני לא מסוגלת להתקרב אליה - כולי הערכה למי שלא רק יכול לסלוח, אלא להמשיך לתת. כי לשמור על קשר, גם אם היתה בו תועלת לפרק זמן כזה או אחר, זה לא פשוט ב כ ל ל.

נשים גדולות מהחיים.

 

[B l u e D e v i l]

אני מבולבלת

בהתחלה הבנתי שהוא עוזר עכשיו, כתבת משהו על כך שזו הסיבה שהיום אתם בוחרים ללכת אליו לארוחות חג במקום לחגוג עם אמך.
אחר כך הבנתי שהוא עזר אז, ואצל אמא לא היה אוכל ואצלו כן אז הלכתם אליו כדי לאכול.

נכון שלסלוח זו מצווה אבל אני לא חושבת שהיתי מסוגלת נוכח מה שאת מספרת. בטח לא להעדיף מישהו כזה על פני אימי שסבלה ממנו. כן, אם לא היה לי אוכל היתי אוכלת אצלו ארוחת חג, אבל היתי זוכרת כל הזמן שאין לי אוכל ולו יש. במקום שהוא ידאג לילדים שלו שיהיה להם אוכל כל יום הוא דואג להם שיהיה להם אוכל רק בחגים. אולי אני קשה אבל אין סיכוי שהיתי נותנת לו להתקרב לילדים שלי. מגיע לו לסבול היום על מה שהוא העביר אתכם אז.

 

[polegra]

זה לא שהעדפנו אותו על פניה, ממש ממש לא

אבל כל השנים הוא האכיל אותנו בשנאה כלפיה....ולקח זמן להשתחרר מזה
כיוון שהיא ברחה מהבית (ולא משנה שהוא כלא אותה מנע ממני אוכל ומים|) היא לא הייתה יציבה ופחדה שייקחו אותנו למרות שהוא נטש את אחים שלי חצי שנה לבד ילד בכיתה א ובגן חובה ולא ידעתי מזה כלום!!! עד שאמרו לי ובאתי לקחת אותם והם נאלצו לגנוב אוכל!!!!!! כי לא היה אפילו חשמל בבית!!! כי הוא פשוט עזב! היא פחדשה שהוא ייקח אותנו או שישתמש בנשק אחר שיש לו נגדה ויכול להשפיע גם עלינו...
אז עשינו את זה מחוסר ברירה....וניסינו להצדיק את זה לעצמנו בכל מיני דברים אין מה לעשות.
ובבית עם אמא בכל מקרה לא חגגנו חגים וכן היינו מחוייבים ללכת אליו זה השתרש
היום כבוגרים , בכל זאת עברו 20 שנה מאז....אנחנו שופטים דברים אחרת
וכן אנחנו משפחה סלחנית בסופו של דבר
הוא סובל...הוא ממתין שנים להשתלת לב, יש לו נמק בביצה, עובר ניתוחים...לא פשוט לו

אני מאמינה שאלוהים לא מרביץ עם מקלוט והוא סוגר איתו את החשבון

בשבילי , בשביל נפשי אני לא יכולה לשנוא ולכעוס כי זה רק מותיר בי צלקות וחותך בהן כל פעם

עבורי סלחתי

לא עבורו

ואמא שלי תמיד כשהזמנתי לא רצתה לבוא. אם זה לקיבות אם זה למשפחה של הפולני וכו...לכן שמחה שהשנה סוף סוך מוכנה לעשות ערב חג כי זה אצלי בבית

טלי

 

[B l u e D e v i l]

תשמעי

את אשה חזקה. ולא רק בגלל מה שעברת, מה שעברת זו השרדות וחוסר ברירה. אלא מה שאת עוברת היום. את חיה עם העבר ועדין בוחרת לשים אותו בעבר.
זוכרת את מה שהיה, וחיה כאלו הכל היה דבש. צריך להיות מאוד חזק בשביל זה. אין ספק ששמירת טינה ונקמנות עולים לנו בבריאות יותר מאשר סגירת הפה.

מה שכן, סליחה, באמת סליחה, אבל אני שמחה לקרוא שהוא מקבל את העונש שלו עוד בחיים האלו.

 

[עלה לא נידף]

כל כך מבינה אותך לגבי מה שאמרת על הכעס. מנסה לפצח את הענין הזה.

 

[אסתי קלי]

מעולה

 

[שלושה בדירה קטנה]

למה את שופטת?

נשמע שזה נגע לך בנקודה רגישה מאוד
האנושות מורכבת ולא הכל שחור לבן וכי אפשר לשפוט אדם עד שלא נמצאים במקומו
נכון שזה נשמע שונה. למה זה ענינך? אבל להתעניין מדוע לא חגגו יחד גם בלי לשפוט, אולי עם טיפה יותר אמפתיה

 

[אסתי קלי]

בהחלט נקודה רגישה בתור אחת שדואגת תמיד

כשאני חוגגת סדר פסח או ארוחת ראש השנה אצלי בבית להזמין חייל בודד שלא ירקב באיזה חדר לבד
בהחלט עשה לי רע לשמוע על שחמש עשרה נשארת בודדה בחג
ושום הסבר על אוכל או חסרונו לא יכול להסביר את זה

 

[mykal]

חבל, חבל, חבל,

פעם אחת, על כך שלא קראת נכון את התגובה,
היא לא כתבה שאסור לשאול. היא העירה על השפיטה.
ו
פעם שניה, שטלי הסבירה כ"כ יפה ובאדיבות וממקום כ"כ נקי
את השתלשלות הענינים הקשה, וכ"כ יפה התגברה על הקשיים.
וגם בתשובה כאן את ממשיכה כאילו לא כתבה.

פעם שלישית--שאת סלקטיבית ברגישויות שלך,
כלפי הבודדים והמסכנים שאת מארחת יש לך מלוא האמפתיה (כנראה לעצמך)
ולמי שהיה שם בצד הזה, ואת לא ארחת אותם--אין לך בכלל רגישות.
האמת מתמיה ומפליא.

אגב, כמורה ראיתי הרבה כאב של משפות שורדות,
ושהילדים הצליחו להשתקם, ועל כך היינו מאושרים וגאים.
ואין נכון או לא נכון לחיות. יש יכולת או אי יכולת.

מאחלת לך שנה בריאה טובה והרבה עשיה.

ולכל העם כאן שלא יהיו בהם מקרים קשים.

 

[אסתי קלי]

מעריכה את דעתך נשארת בדעתי ומקווה שזה לא הופך

לסאגה ארוכה ומתישה

 

[שלושה בדירה קטנה]

כפי שאמרתי

האנושות מורכבת
לפעמים קל להזמין זר גמור, כמו חייל בודד , מאשר בן משפחה קרוב
המטען הרגשי יכול להיות קשה ומורכב
אל לנו לשפוט
לעיתים האמת מוזרה מכל שקר

 

[אסתי קלי]

כפי שאמרת?

את אמרת ככה ואני אמרתי אחרת
וכל עוד אין נתק אני לא יכולה לקבל אמא שחמש עשרה שנה יושבת בחגים לבד
זכותי

 

[restart2]

השנה אנחנו בטיול..

בחגי תשרי אנחנו בהרכב חלקי עם
הבנות הצעירות בטיול בארה"ב..
הגדולות מצווטות...

חג שמח
אירית