שאלה של פעורה:

[שואלת שאלה5]

שאלה של פעורה:

יכול להיות שממש תצחקו עליי, כי אין לי מושג קלוש בפיזיקה (הפעם האחרונה שלמדתי פיזיקה הייתה בחטיבה, וגם אז לא מי יודע מה הצלחתי בזה), אבל השאלה הזו די מציקה לי. אני זוכרת שלמדנו בשלהי כיתה ח' שיש חוק שנקרא "חוק שימור האנרגיה" (לא בטוחה שאני מדייקת), ובמילים פשוטות הוא אומר: אנרגיה לעולם לא נעלמת, אלא מתגלגלת. לדוגמא אנרגיית החום של שריפת חומרי דלק הופכת לאנרגיית התנועה של המכונית. כמו כן, אני זוכרת שציירנו מעין "תרשים גלגולי אנרגיה", והכלל היה: האנרגייה שהייתה בהתחלת התהליך (לפני הגלגולים) = האנרגייה שהייתה בסיום התהליך (אחרי הגלגולים). 1) האם עד כאן יש לי שגיאה בסיסית בהבנה, או שההסבר נכון? 2) אין מנוס מלהחיל את החוקים האלו על האדם בכלל, ועל חיי האדם בפרט. כשאנחנו נולדים יש לנו אנרגיה (= "האנרגיה שבתחילת התהליך, לפני הגלגולים"), כשאנחנו חיים האנרגיה מתגלגלת (=גלגולי האנרגיה), כשאנחנו מתים כבר אין לנו אנרגייה (="האנרגיה שבסיום התהליך, אחרי הגלגולים). הכלל אומר: האנרגיה שבהתחלה = האנרגיה שבסוף. מה זה אומר? לאן הולכת האנרגייה של חיי האדם? מה המדע אומר על גלגולי נשמות ועל קיום הנשמה לאחר המוות? הרהרתי בזה בכמה מן הנסיעות האחרונות שלי באוטובוס. אשמח לקבל תשובה.

 

[סוס כסוף]

בפעם הבאה תקחי מונית- פחות זמן -> פחות מחשבות

נתחיל מן הפיזיקה: הנוסחה הבסיסית היא שהאנרגיה בהתחלה, מינוס האנרגיה שמתבזבזת בכל מיני תהליכים בדרך, שווה לאנרגיה בסוף. למשל, אם לקחת ארגז עץ ונתת לו דחיפה על פני כביש ישר, אז האנרגיה בסוף תהיה אפס, כי הוא ייעצר. ההפרש בין האנרגיה שנתת לו בהתחלה לבין האנרגיה בסוף התבזבז על החיכוך עם פני הכביש. בפיזיקה קוראים לזה עבודת החיכוך. אם לקחת סיר מים והרתחת אותו, אז האנרגיה החשמלית שביזבז התנור הפכה לאנרגיית חום. כלומר, יש גלגולי אנרגיה, אבל האנרגיה בסוף שווה לאנרגיה בהתחלה מינוס העבודה שמתבזבזת על דברים בדרך. יש כמה יוצאים מן הכלל, שהאנרגיה בסוף נשמרת ואם אנחנו הופכים את התהליך, מקבלים חזרה את האנרגיה שהשקענו. דוגמה: אם אנחנו מעלים משקולת לגובה 5 מ', אז כאשר המשקולת תחזור לגובה פני הקרקע, היא תחזיר לנו בדיוק את האנרגיה שהשקענו. אבל כאמור, זה נדיר בחיי היומיום, כי בחיי היומיום תמיד יש בזבוזים לאורך הדרך. עכשיו לחיי האדם. הלוואי שהיו לי שקלים בכיס כמספר הרעיונות והפילוסופיות המקשרות בין מונחים שבאים כ-ב-י-כ-ו-ל מן הפיזיקה ומועברים לפילוסופיות האחרות. אז כל פילוסופיה או גישה שמכבדת את עצמה, מ-ג-ד-י-ר-ה בהתחלה את המונחים שבהם היא משתמשת. לכן, פילוסוף יכול להגדיר אנרגיה באופן מסוים, שיהי תואם לתיאוריה שהוא מפתח, אבל לא יהיה לו שום קשר להגדרה הפיזיקלית של המונח. בכל זאת, אני אעשה צעד לא אחראי ואתייחס לדוגמה של חיי האדם. אפשר לראות את המצב כך: בהיוולדו האדם מקבל אנרגיה מסוימת ובסוף האנרגיה הזאת היא אפס. ההפרש "התבזבז" על הדברים שעשה אותו אדם בחייו: גידל משפחה, עשה קריירה, או לחילופין - הרג מילוני בני אדם, שדד ואנס. כל אלה היו פעולות שביזבזו את האנרגיה ההתחלתית כך שבסוף הוא נשאר עם אנרגיה אפס. אבל בואי נסבך עוד יותר: גופת האדם המת נרקבת ומזינה תולעים, מעשירה את הקרקע וכו'. אח"כ התולעים נאכלים בשרשרת המזון, או פרות רועות על הקרקע העשירה של בית הקברות - והנה נוצרת אנרגיה חדשה... וזה כאשר עוד לא דיברנו על הנשמה וגילגולה (לפי תורות מסוימות). הקיצר, סעי במונית והחיים יהיו מסובכים פחות

 

[et28]

האם "הבזבוזים" האלו הם לא

מונח מקביל להחלפת אנרגיה? לפי חוק השימור, כפי שהשואלת שואלת, אנרגיה תמיד שווה, וה"בזבוזים" הללו הם אנרגיה שהתחלפה. אני זוכר שבחטיבה לימדו אותנו שלמשל כוס קפה, בתהחלה חמה, אבל בסוף היא תתקרר, לא בגלל שהאנרגיה התבזבזה, אלא בגלל שהאנרגיה הפכה למשהו אחר (במקרה הזה לאדים) האם אני צודק?

 

[Master And Gentleman]

אתה לא צודק

האנרגיה לא הפכה לאדים, אלא, פשוט, הועברה לסביבה. יש מושג שנקרא אנטרופיה (ENTHROPY). כנס לויקי וקרא עליו.

 

[et28]

החכמתי... תודה!

 

[bambipoop]

דעה:

בגלל ש"אנרגיה" זה ביטוי מעורפל ולא מוחשי נתחיל במשהו הרבה יותר מוחשי, מסה. גם לגבי המסה ישנו חוק שימור המסה שקובע שהמסה איננה יכולה להיעלם או להיווצר (רק בשביל הדיוק המוחלט מסה הינה צורה של אנרגיה ולכן אפשר ליצור מסה על ידי השקעת אנרגיה ואפשר להפיק אנרגיה ממסה אבל זה לא קשור בתהליכים יום יומיים ולכן נתעלם מהם) אדם בתחילת חייו מתחיל עם מעט מאוד מסה (שילוב של תא זרע ותא ביצית) ממשיך וצובר מסה (שוקל כ70 ק"ג) ולבסוף לאחר המוות ולאחר שתולעים וחיידקים אכלו את גופו נשאר חסר מסה בכלל (נעלם הגוף) אז איך זה ייתכן במקביל לחוק שימור המסה? כמובן שהמסה הנרכשת מגיעה מהסביבה על ידי סיפוח אוכל לגוף ומסה אובדת על ידי פליטת חומרים (קקי פיפי) וארגניזם אחרים שאוכלים אותנו (כינים עלוקות חיידקים תולעים וכו) אותו הדבר עם האנרגיה, אנחנו מתחילים עם מעט מאוד אנרגיה ובהמשך צוברים ומאבדים עקב פעולות חיינו. שואבים אנרגית חום מדם אמנו כעוברים בבטנה וצוברים עוד אנרגיה לגדול, רצים על המדרכה ועל ידי כך מתחחככים באוויר מה שגורם לו להתחמם והלפיץ קול ומאבדים אנרגיה. לרוב דת ופיזיקה לא יכולים לאמת או להפריך אחד את השני כל עוד הם נשארים בתחום שלהם. פיזיקה לא יכולה להוכיח או להפריך האם קיים אלוהים או לא, אבל היא כן יכולה לאמוד את גיל כדור הארץ (כ4550 מיליון שנים) ולסתור את דת היהדות שטוענת שכדור הארץ בן תש"עא (771 שנים)

 

[עזרה בדרך]

דוגמאות יפות,

אבל המדע לא סתר את הדת היהודית אלא את הטענה התנ"כית הספציפית של העולם בן 5771 (ה' תשע"א). את היהדות/בודהיזם/סיינטולוגיה/ קנקן תה אי אפשר לסתור.

 

[bambipoop]

לזה התכוונתי

 

[REALI]

פעם ראשונה שניכנסתי לפה

ואין לי מושג בפיזיקה, אבל ברור שהשאלה שלך לא קשורה לצד הפיזי אלא לצד הרוחני, למרות שהחוק הזה אכן יכול לחול גם על הרוחני. ברור שסיבכת את כל מי שניסה לענות לך כאן, כי האנרגיה ההתחלתית שהם מתארים מתייחס רק לאנרגיה של הגוף ולא יכול להסביר מאין הגיע כ"כ הרבה אנרגיה כפי שרואים שיש בנפש האדם. חז"ל אומרים שכל הנשמות כלולות בנשמת אדם הראשון. כלומר הוא האנגיה ההתחלתית וכולנו חלקים קטנים ממנו. ויש גילגולי נשמות. הוא היה ברמה רוחנית מאד גבוהה ובירידה שלו ושל הדורות אחריו, התפזר הרבה מהאנרגיה הרוחנית הזאת בעולם, וכשנזכה להתעצם מספיק המצב האנרגתי ישתווה שוב למצבו ההתחלתי הגבוה והעולם יגיע לתיקונו המיוחל. מחילה מדיירי הפורום, זה גם יותר מידאי מיסטיקה בשבילי, ובאמת שניכנסתי לכאן כדי להתעניין בפיזיקה, (רק שאני קצת משועמם ולא יכולתי להתאפק).