ניכנס לתחום הפסיכולוגי
וננסה להגדיר את הקונטקסט של "אמון" ו"שייכות".
אנו כבני אנוש זקוקים לקרבת המין האחר מכמה סיבות:
ריגוש,
חום ומגע,
תמיכה,
מין,
משפחה והתבססות,
ביטחון עצמי.
ואחזור שוב על הסיבה האחרונה -ביטחון עצמי.
המילים "אמון ושייכות הם לא יותר מרצון עז לבן /בת זוג, שבעיניו/ה אני הכי חשוב, הכי חכם יפה ומעניין,ושדעתי נחשבת ומשמשת למקור עניין.
רבים האנשים שבשלב מסויים בחייהם, מעדיפים קשר שאינו מחייב, מפני שבאותו תקופה זקוקים הם יותר לריגושים,חום ומגע, מין וכיוצא בזה, ופחות זקוקים לביטחון העצמי.
אותם האנשים בשלב אחר בחייהם, יחפשו פחות את הפאן,ויעדיפו קשר יותר עמוק ומחייב,התורם לביטחון העצמי ולתחושות חיוביות על דעתם, חשיבותם וכדומה.
לכן לשאלתך,בחלק מהמקרים, לא עומדת כאן תחושת שייכות, אלא רצון פנימי לגיטימי לביטחון העצמי.
עכשיו נתבונן באבן היסוד של כל אמות המוסר האנושיות, הדתיות והחופשיות. והוא 'אל תעשה לאחרים מה שאתה לא רוצה שיעשו לך'.
באותם מקרים שבהם בן הזוג זקוק לבת זוגתו כדי שתתרום לביטחונו העצמי, אסון הוא לו אם תתקשר עם מישהו אחר,מכיוון שהיא פוגעת ברצון הבסיסי המשותף לכולנו, -להיות הראשון והחשוב מכולם.
בדרך כלל וברבים מהמקרים, נשים וגברים נישאים למטרה זו,ושבירה שלה תביא למשבר עמוק.
