שאלה של הגדרה

[orit952]

אנחנו לא יכולים לאבחן את הילד

אם יש חשש צריך לשלול. גם בשביל השקט הנפשי. גם בבעיה שפתית צריך לטפל.

 

[רונית ולגרין]

שלום לך.. מה שלומך?

אני רואה שהספקות עדיין קיימים. למה את לא לוקחת את הילד לאבחון קלינאית תקשורת? שתאמר לך האם יש בעיה שפתית? תקשורתית? ואם כן מה לעשות? את מתארת עכשיו וגם בעבר תמונה של ילד מתפקד, ועדיין מתלבטת בקשר למצבו. בסיטואציה כזו חבל על ההתלבטות. לכי לאבחון. רונית ולגרין קלינאית תקשורת

 

[אמא אמא אמא]

היי רונית, תודה על התייחסותך

הספקות קיימים, אבל אני חייבת להגיד שרק אצלי. כולם מסביבי, גם הפיזיותרפיסטית, חושבים שאני משוגעת והילד אמנם איטי אך נורמלי. בגלל שהוא מקבל טיפולי פיזיותרפיה אני חוששת "לשגע" אותו גם עם קלינאית תקשורת. אולי בעוד כמה חודשים כשתיגמר הפיזיו' ואם יהיה עדיין צורך אפנה לקלינאית. ואם את כבר כאן - מה זה בעצם אבחון? כמה זמן לוקח? פגישה אחת או כמה פגישות? כמה זמן? מה עושים באבחון? האם הוא ירגיש ששוב שמתי אותו בסיטואציה טיפולית? אצל הפיזיו' בהתחלה נהנה ועכשיו יש תחושה שמיצה ורק רואה את הבית שלה אומר לי הביתה ורוצה ללכת....

 

[רונית ולגרין]

הי אמא 3X

אבחון אצל קלינאית תקשורת אינו משגע את הילד. זו פגישה מהנה למדי עם הילד, בה הילד משחק במשחקים, והקלינאית מכוונת את המשחק כך שהיא יכולה לראות דרכו את היכולות בתחומי התקשורת השפה והדיבור. מה שקורה בדרך כלל שבסוף האבחון הילד לא רוצה ללכת הביתה... אלא להישאר ולשחק. כך שלחכות עם האבחון עד סוף טיפולי הפיזיו זו ממש טעות לדעתי. עשי את האבחון ותיפטרי מהספקות המציקים.. לגבי כמה פגישות- זה תלוי במאבחנת. יש כאלה שעושים מספר פגישות על מנת לקבל תמונה מקיפה של הילד. בגישתי שלי למשל אני עושה בדרך כלל פגישה אחת, שבה אני מתרשמת באם הילד נמצא בתחום הנורמה או צריך התערבות טיפולית. במידה והוא צריך התערבות טיפולית הרי שבמספר הפגישות הטיפוליות הראשונות אני משלימה את האבחון על מנת לקבל נתונים לתכנון התכנית הטיפולית. אם הילד אינו זקוק להתערבות והוא נמצא בתחום הנורמה- מה טוב. לא. הוא לא ירגיש סיטואציה טיפולית בזמן האבחון. זמן? תלוי במאבחנת. אצלי בדרך כלל כשעה, אבל זה כולל גם שיחה עם ההורים במהלך האבחון. אם יש צורך בפגישה נוספת עם ההורים לצורך שיחה, אז קובעים. ושוב לצורך ההדגשה- הילדים בדרך כלל יוצאים או עם חיוך מרוח על הפנים, או עם עצבות על כך שהפגישה הסתיימה. כמובן שכל מה שאמרתי רלוונטי לאבחון בגיל האמור (שנתיים ו..) רונית ולגרין קלינאית תקשורת

 

[נאמין ונצליח]

לדעתי כדאי ללכת לאיבחון

הבן שלי גם תקשורתי- אוהב ילדים משחק איתם משחקי השתוללות וכד' אבל השפה היא הבעיה העיקרית שלו. את מתארת בדיוק את אותו הדבר. איחור בהגעת המילים, קצב התפתחות איטי (של רכישה), שיבושי מילים וכו'. בקופת חולים לא רצו לתת לו "תוית" עדיין (הוא בן 3) אבל היינו אצל זימין והוא קבע שהוא PDD NOS. לא רוצה סתם להלחיץ אבל אם את מודאגת, הייתי סומכת על האינסטינקטים שלך והולכת לאיבחון. או שירגיעו אותך או שפשוט יעלו על משהו ותתחילו לטפל בזמן.

 

[גילי יהב]

לא לחכות!

אמא אמא אמא, אל תחכי שהזמן יעבור! גם אם יש בעיה, הקלה ביותר, כדאי לדעת מהי ולעזור לילד. הבעיה (אם יש כזו), תקשורתית, שפתית או עיכוב התפתחותי אחר, חייבת לקבל התייחסות טיפולית. יתכן שאותו המאבחן יתן המלצה לטיפול משמעותי או רק דגשים לקשר עם הילד ליישום בבית. בכל אופן, השנים הללו חשובות מאוד להתפתחות הילד וכדאי למהר ולתת לו את התמיכה המתאימה. בהצלחה! גילי.