שאלה שאני לא בטוח לגבה:

emissary

New member
מיסיון להסבר

אתה מסכים איתי שמנקודת המבט של האח על כדור בארץ, הוא עצמו לא זז, ולכן רק האח שבחללית זז. האח שבחללית מאיץ/מאט רק פעמיים פעם אחת כשהוא עוזב את כדור הארץ ובפעם השניה כשהוא "עוצר" וחוזר, לכדור הארץ, לפי מה שהסבירו לי הפתרון הוא בתאוטה של האח בחללית ואז התאוצה שלו שוב, כלומר שהוא כיאלו "חזר" למערכת יחוס של האח האחר שלו בכדור הארץ ושוב עזב אותה. לכן יש הבדל בגילאים.
 

emissary

New member
מיסיון להסבר

אתה מסכים איתי שמנקודת המבט של האח על כדור בארץ, הוא עצמו לא זז, ולכן רק האח שבחללית זז. האח שבחללית מאיץ/מאט רק פעמיים פעם אחת כשהוא עוזב את כדור הארץ ובפעם השניה כשהוא "עוצר" וחוזר, לכדור הארץ, לפי מה שהסבירו לי הפתרון הוא בתאוטה של האח בחללית ואז התאוצה שלו שוב, כלומר שהוא כיאלו "חזר" למערכת יחוס של האח האחר שלו בכדור הארץ ושוב עזב אותה. לכן יש הבדל בגילאים.
 

freedom rider

New member
משפט: כל המספרים החיוביים...

ברוח הפרדוקס של טלמון: משפט כל המספרים החיוביים מעניינים. הוכחה נניח כי טענת המשפט אינה נכונה], ולכן קיימים מספרים חיוביים לא מעניינים. יהי X המספר החיובי הקטן ביותר שאינו מעניין. רגע... יהי X המספר החיובי הקטן ביותר שאינו מעניין... המספר החיובי הקטן ביותר שאינו מעניין... זה מעניין... סתירה.
 
הוכחה מתמטית שמצנע לא קיים

בהסתמך על העובדה שמצנע מפורסם הודות לזקן שלו. נוכיח שלא קיימים בתבל אנשים עם זקן, ואז גם מצנע לא קיים. ההוכחה בשיטת האינדוקציה. א. שערה אחת בלבד על הלחיים, זה כמובן לא זָקָן. ב. לא יתכן, שלאדם B יש שערה אחת בלבד יותר מאשר לאדם A, והזקן של A לא נחשב (מעט מדי שערות), ואילו הזקן של B יהיה נחשב, הודות לשערה אחת בלבד יותר. שערה אחת לא משנה את העובדה אם זה זקן או לא.
 

pallidfool

New member
הרעיון הזה משעשע אותי כבר הרבה זמן

בדברים כאלה ברורים בחיי היום יום, שמתרחשים פעמים רבות אך קשה להצביע על פעם שהחל ממנה יש שינוי. עוד דוגמה: 1) אדם בן שנה אינו זקן. 2) אדם שגדול בחצי שניה מאדם אחר, כמובן, זקן אמ"מ הוא זקן. מכאן באינדוקציה אין אנשים זקנים (גם אני הוכחתי טענה הנוגעת ל-|דגש|זקנים!)
 

freedom rider

New member
זה הרבה פחות משעשע...

לשמוע את המרצה שלך באינפי א מסביר לך בעזרת אותו עקרון אינדוקציה למה אינפי זה מקצוע קל מאוד... זה מה שקורה כשלוקחים עקרון מתמטי (אקסיומת האינדוקציה, במקרה שלנו) מתוך המערכת בה הוא קיים, ומעבירים אותו למערכת אחרת, הערכת הלשונית במקרה זה - הוא מאבד את תקפותו. למתעניינים מומלץ לקרוא את ספרה של ענת בילצקי "פרדוקסים".
 
למעלה