שלום קיטי,אני אכלתי קצת,וקיבלתי קצת
האמת היא שהפלשבקים שלי דווקא היו נורא נעימים,צבעים וצורות לכמה דקות,לא יותר. האמת היא שכבר 8 חודשים לא נגעתי בשום כימיקל,והפלשבקים שלי צצו אחרי עישונים כבדים,כלומר לילה שלם שישבתי ועישנתי עצמי למוות,ופתאום צץ לו פלשבקון חמוד מול התמונה הצבעונית שלי,וכל הצבעים פרצו להם במחול סוער,אבל אני יכולה לספר לך גם על פלשבק של חבר טוב שלי שקרה לו בארה"ב,פתאום הבחור לא ידע איפה הוא והתחיל לבכות באמצע הרחוב,והוא לא אחד כזה שמאבד את המציאות ,להיפך,הלך לאיבוד באמצע היום...אז זה גם יכול להיות מפחיד,אבל אני מאמינה שאם מבינים שזה פלשבק ולא מתרגשים,הוא עובר בצורה קצת יותר נעימה. יאלללה בה ביי אנשלית