לא חוגגים
לא מדבר אלי ולא עושה לי כלום. זה גם נופל ביום שני - שזה הזמן הכי מסריח בשבילי לצאת. אני מבלה את השבוע, בחזרה של חברה הכי טובה מהתיכון (1) מחו"ל (מאורסת ומתחילה לחפש אולם), בהתגברות על השבוע הקודם שכלל ביקור מקווה, שבת כלה, חתונה ענקית של החברה הכי טובה מהתיכון (2), 5 עבודות (ויש לי עוד 3 שמחכות) להגשה, וכוס קפה עם חברה מזה 18 שנה שגם עומדת להתחתן. ועל הבדידות המשמימה לא אמרתי מילה (חוץ מהמשפט הזה)