שאלה שאין לי ת'מי לשאול.

כלומאי

New member
טוב...

את עיקרי הדברים כתבתי בתגובתי ליהודי. קשה לי להבין את ענין השמחה כהתפרקות מכל עול ומכל אחריות למעשיך. אני חושב שהעניין של שמחה היא לעבוד את ה' מתוך שמחה כמו להרבות באור שדוחה את החושך, ז"א במקום להתעסק בעבירות שלך ולנסות לעבוד עליהם ולהתרכז בהם, שבמילים אחרות זה להתרכז ברע, תעבוד על ריבוי המצוות שלך וכך הרע יעלם. אתה יכול לעבוד על תיקון מידותיך בשני דרכים, האחת לנסות לשבור את המדות הרעות ולהתרכז ברע (על זה אמר הקוצקער שאם תשבור מדה רעה תקבל שתיים) והדרך השנייה היא להתעסק בטוב ולעשות מצוות, ולשמוח ז"א להתרכז בטוב, וע"י כך הרע ילך מעצמו. לומר שאדם שיש לו כשרונות ויכולת לעשות מצוות וללמוד תורה צריך לשמוח במקום זאת? זה ממש לא נשמע לי! אבל אולי אני סתם לא מבין, זאת רק הבנתי הדלה בעניין.
 
אם אתה טיפש- אז תשמח...

בס"ד הכוונה היא לא להיות טיפש... אלא להיות תמים כמו שאנו יכולים לראות במעשה מחכם ותם... ואין קשר בין היכולת האישית של האדם לבין עבודת השם... כי השי"ת לא בא בטרוניה עם בריותיו כידוע והשי"ת דורש מבניו אך ורק מה שהם מסוגלים... אבל אם האדם מסוגל ולא עושה זו כבר נקודה אחרת... בוא נשאל למה בן אדם שיכול לעשות ובכל זאת לא עושה... הנקודה היא רצון אם הבן אדם רוצה או שמא הוא באמת לא רוצה כי "העיקר הוא הרצון"... שאלת למה לאדם שיש לו את היכולת ללימוד תורה לשמוח במקום פשוט ללמוד...? אז השמחה לא באה כתחליף לשום דבר... השי"ת העניש את עם ישראל ואמר להם לאחר מכן: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלו-היך בשמחה"... המובן מכאן שאת ה' הם עבדו כלומר, כל אחד עשה את מה שיכל ואת מה שלא יכל לא היתה לו מציאות לעשות... אז מה הבעיה...? השמחה... עבדת את ה' הכל טוב ויפה אבל למה עשית את זה בעצבות...? תשמח... לא משנה מה אתה עושה או מה אתה לא עושה מה אתה כן יכול ומה אתה לא יכול... קודם כל תשמח... אח"כ תסתכל על שאר הדברים... רביה"ק אומר בליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה מ"ח "...והכלל, אהובי אחי, חזק ואמץ מאד, ואחוז עצמך בכל הכוחות לישאר קיים בעבודתך, ואל תחוש ואל תסתכל כלל על כל הנ"ל או כיוצא בזה. ואם אתה רחוק מאד מאד ממנו יתברך, ונדמה לך שאתה פוגם בכל שעה ממש נגדו יתברך, עם כל זה כנגד זה תדע, שאיש כזה, שהוא מגושם כל כך, כל תנועה ותנועה שהוא מנתק עצמו מעט מעט מן גשמיותו ופונה להשם יתברך היא גדולה ויקרה מאד מאד, ואפילו נקודה קטנה מאד, שהוא נעתק מגשמיותו אליו יתברך, הוא רץ בזה כמה וכמה אלפים פרסאות בעולמות עליונים, כאשר תבין היטב מן המעשה של הצדיק שהתגבר עליו מאד העצבות וכו', כמובא אצלינו. ועל זה ישמח מאד ויחזק עצמו בשמחה תמיד, כי עצבות מזיק מאד מאד. ודע, שתכף כשאדם רוצה לכנוס בעבודתו יתברך, אזי תכף היא עבירה גדולה כשיש לו עצבות, חס ושלום, כי עצבות היא סטרא אחרא(זוהר נח דף עא)והשם יתברך שונא אותה"... שים לב למה שרבינו אומר בסיפא שכשתיכף שאדם רוצהלכנוס בעבודת השם... רוצה דייקא... כלומר שהוא עדיין בגדר של רוצה זה עדיין בכח שלא בא אל הפועל... כבר אז הוא צריך לשמוח מאד אפילו שעדיין לא פעל כלום...
...
 

כלומאי

New member
גדול ../images/Emo13.gif

מסכים לכל מה שכתבת, ואם הבנת מדברי אחרת כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון.
 
למה ?!?!?!

כי מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ! שוב - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ! ושוב - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ! ופעם אחרונה - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ! אני מרשה לך להבין את זה בצורה המעמיקה ביותר שנתת לנו להבין שיש לך ...
 

hasofer

New member
צריך לרצות

רבי בונים מפשיסחא היה אומר: צריך לרצות ואם זה לא הולך אז צריך לרצות ולרצות ואם גם זה לא הולך אז צריך לרצות ולרצות ולרצות ולרצות... והמבין יבין. כך אני עשיתי - לקחתי את המשפט הזה ברצינות, חשבתי עליו טוב טוב, וכל פעם שאני בירידה או בהרגשה לא כל כך טובה, אזי אני נזכר במשפט הנ"ל וזה עוזר להתגבר על כל הבעיות.
הסופר
 

פראזניק

New member
הסופר.

היות ולא הודעת לנו שאתה מצטרף, שכחנו לקדם אותך כראוי... אז הנה: ברוך הבא!!!
שמחים שאתה איתנו. קפה ועוגה על חשבון הבית. אפשר גם, אם אתה רוצה, לעשות התבודדות בין העצים כאן או לפצוח בריקוד סוער. ברוך הבא:))
 
למעלה