טוב...
את עיקרי הדברים כתבתי בתגובתי ליהודי. קשה לי להבין את ענין השמחה כהתפרקות מכל עול ומכל אחריות למעשיך. אני חושב שהעניין של שמחה היא לעבוד את ה' מתוך שמחה כמו להרבות באור שדוחה את החושך, ז"א במקום להתעסק בעבירות שלך ולנסות לעבוד עליהם ולהתרכז בהם, שבמילים אחרות זה להתרכז ברע, תעבוד על ריבוי המצוות שלך וכך הרע יעלם. אתה יכול לעבוד על תיקון מידותיך בשני דרכים, האחת לנסות לשבור את המדות הרעות ולהתרכז ברע (על זה אמר הקוצקער שאם תשבור מדה רעה תקבל שתיים) והדרך השנייה היא להתעסק בטוב ולעשות מצוות, ולשמוח ז"א להתרכז בטוב, וע"י כך הרע ילך מעצמו. לומר שאדם שיש לו כשרונות ויכולת לעשות מצוות וללמוד תורה צריך לשמוח במקום זאת? זה ממש לא נשמע לי! אבל אולי אני סתם לא מבין, זאת רק הבנתי הדלה בעניין.