שאלה שאין לי ת'מי לשאול.

[ידידי היקר]

שאלה שאין לי ת'מי לשאול.

יש לי שאלה קשה. למה ה' משאיר אותנו (חלק) רווקים/ת ועושים כל מיני עבירות, ואח"כ יש טענות עלינו למה עושים כך וכך? תחשבו לעצמכם (דוגמתי) גר לבד אין עם מי לדבר חוץ מכמה חבירים מזויפות מה אפשר לעשות ככה בבית? שיעמום מביא לידי ........ ., איזה עצה אתם מציעים לי? (חוץ מלא לגלוש), האט רחמנות אויך א אידיש קינד וואס וויל זיין גוט, {תורגם} [נא לרחם על יהודי צעיר שרוצה להיות טוב]

 

[א י י ז י ק]

רבי נחמן נותן עצות

א) סוד כוונת אלול מסגל למציאת זווגו האמיתי, והיא תתרצה אליו. (קריאת תורה ו בליקוטי מוהר"ן). ב) על ידי בקשת הרחמים זוכה לעשות שידוכים טובים הגונים. ג) קדוש הלבנה סגלה שימצא אדם זווגו. ד) מי שקשה לו למצוא זווגו יאמר בכוונה שירת הים. ה) מי שקשה לו למצוא זווגו ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשאים. ו) על ידי התפלה יכול לשנות זווגו הנכרז בשמים אפלו זווגו ראשון מתהפך בתפלה. ז) על ידי תפלה בכח זוכה לזווגו. מה שנשאר לנו זה להאמין בדברי רבנו ולקימם.

 

[ידידי היקר]

סגולות

נסיתי כבר כמעט כל מיני סגולות ושום דבר לא עזר לי, זה מה שעשה לי לפנות בדרך אחר, הבעיה שלי הוא שאני לא כ"כ מאמין היום בכל הסגולות ועצות האלה,

 

[כלומאי]

על יצר הרע

תנא דבי ר' ישמעאל: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא - נימוח, אם ברזל הוא - מתפצץ. שנא' הוי כל צמא לכו למים, ואין מים אלא תורה... וכו' סוכה נ"ב ב'

 

[אברהם-לב]

בקאצק לימדו../images/Emo23.gif../images/Emo104.gif../images/Emo168.gif

שגם בבית המדרש היצר הרע עובד שעות נוספות ולכן צריך להשגיח טוב טוב שלא ליפול ברישתו

 

[כלומאי]

מה השאלה !!!

ברור שאין הכונה סתם ללכת לבית המדרש ולדבר שם פוליטיקה, הכונה הברורה היא ללכת לבית המדרש ולשקוע בעולמה של תורה. וידוע גם שיש ביטול תורה באיכות, אם לאדם יש יכולת ללמוד ברמה מסויימת והוא לומד ברמה נמוכה יותר, זה גם ביטול תורה ועבודה של היצר הרע.

 

[רועי אלימלך]

...במה שיש לך...../images/Emo13.gif

בס"ד ובזרה"ק מה המקורות שלך לזה שאם בין אדם שיש לו יכולת לימוד ברמה מסויימת והוא הולך לביהמ"ד ולומד ברמה נמוכה יותר...? אם יש לבן אדם את היכולת השכלית לרמה מסויימת לא תמיד אומר שיש לו את היכולת המנטלית... והבן היטב. האם לימוד תורה ברמה נמוכה לא נחשב תורה חס ושלום...? והרי התורה לא ניתנה למלאכי השרת"... והעיקר הוא ש"עיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות"... ועוד עיקר, ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל אמר פעם באחד השיעורים שלו: "קצת זה טוב, אבל עוד קצת ועוד קצת זה עוד יותר טוב"... ולכן, "מה שאתה יכול - תעשה, מה שלא - תרצה והעיקר, במה שיש לך - תשמח...

...

 

[א י י ז י ק]

תיקון טעות

את הדיבור קצת זה טוב ועוד קצת ועוד קצת עוד יותר טוב. זה או רבנו אמר או רבי נתן. את המקור אני לא זוכר אבל אני יחפש.

 

[רועי אלימלך]

תיקון טעות 2

בס"ד כתבתי שר' לוי יצחק בנדר זצ"ל אמר את המימרא באחד השיעורים שלו... מסתמא הוא אמר את זה ע"פ דעת רבינו... אשמח אם תחפש את המקור... בכל אופן... תודה... מה שאתה יכול - תעשה, מה שלא - תרצה והעיקר, במה שיש לך - תשמח...

 

[יוגב רונן]

יכול להיות שזהו המקור

שיחות הר"ן שיחה כז': אף~על~פי שהאדם צריך להיות זריז גדול מאד מאד בעבודת ה' להזדרז מאד בכל עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה', כי עקר הוא העשיה, ללמד הרבה ולעשות מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפך לבו לפניו יתברך וכיוצא בזה שאר עניני עבודת ה'. אף על פי כן על תהי נבהל. כשאתה רואה בספרים קדושים עניני עבודות הרבה, אל תהי נבהל מפני זה לאמר מתי אוכל לקים אחת מהנה מכל הענינים הללו, מכל שכן כלם. כי צריך לבל יהיה מבהל לחטף הכל בבת~אחת, רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט. ולא שיהא מבהל ומבלבל שרוצה לקים ולחטף הכל בבת~אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי. כמו שיש בשרפה חס ושלום שמחמת הבהלה חוטפין מה שאין צריכין. רק צריך לנהג בהדרגה בנחת מעט מעט. ואם לפעמים אין האדם יכול לעשות כלל בעבודת ה', מה לעשות, אנס רחמנא פטרה (בבא קמא כה. וירגיל עצמו לכסף ולהתגעגע ולהשתוקק תמיד אליו יתברך, כי ההשתוקקות והכסופין בעצמם הם דברים גדולים מאד ורחמנא לבא בעי (סנהדרין קו. ויש בענין זה כמה שיחות וספורים יפים ששמענו, שהם עצות גדולות טובות מאד להרגיל עצמו בעבודתו יתברך. אך אי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. והמשכיל החפץ באמת יבין קצת:

 

[א י י ז י ק]

גם, אבל כוונתי היתה

על השיחה שרבי נתן אמר שהיה קשה לו להתמיד בלימדו אז הוא כול פעם למד קצת ועוד קצת וכו..... יש לזה מקור פשוט אני לא יעבור על כול ספרי רבנו בשביל למצא אותו אז אם מישהו מכיר ויודע היכן זה נמצא (ידידי ישמח). או שיש פה למשהו את התוכנה של ברסלב בדקה אחת אפשר למצא.

 

[א י י ז י ק]

סליחה, רועי הוא זה שישמח

 

[יוגב רונן]

כדאי לך לעבור על כל ספרי רבנו...

תקרא אפילו בלא הבנה ותראה איך בפעמים השניות והשלישיות יפתח לך אור ותענוג גדול

 

[א י י ז י ק]

אולי שכול עם ישראל יעסוק בספרי רבנו

אבל כוונתי היתה שבשביל למצא לו את המקור אין לי כוח וחשק

 

[א י י ז י ק]

אולי = יהי רצון

 

[כלומאי]

ובמה זה לא מסתדר

בודאי שאדם שלא יכול שיעשה מה שהוא כן יכול, הבעיה היא שיש אדם שכן יכול ולא עושה. אם אני לא טועה, המקור לכך הוא דוקא בנפש החיים לר' חיים מוולוז'ין.

 

[רועי אלימלך]

בשביל זה בא רבינו ואמר...

בס"ד בשביל זה בא רבינו והורה לנו על השמחה... כלומר, שבסופו של דבר העיקר הוא שבמה שיש שיש לך תשמח, שהרי מה שאדם יכול ומה שאדם לא יכול אלו שני האפשרויות היחידות שהמציאות מאפשרת... אבל בא רבינו ואומר: הרי ישנם מקרים שבאמת האדם יכול אך לא עושה/רוצה... במקרים כאלה רבינו אומר... תשמח...

...

 

[כלומאי]

בשביל לא לקלקל לך את השמחה....

אני לא אכתוב מה דעתי בעניין.

 

[ה י ה ו ד י]

כלומאי , לא צריך אותך בשביל זה ....

לכל אחד יש ****** קטן שמסית אותו לא לשמוח במה שיש (או שאין) לו... לקוטי מוהרן תנינא מד : ...וזה כלל גדול ויסוד ועיקר בעבודת השם-להיות תם וישר וכו', לעבוד אותו יתברך בתמימות, בלי שום חכמות וחקירות כלל כלל לא גם מחכמות שיש בעבודת השם בעצמו צריך להרחיק מאד כי כל אלו החכמות של העולם, שיש להנכנסין ומתחילין קצת בעבודת השם, אינם חכמות כלל, והם רק דמיונות ושטותים ובלבולים גדולים ואלו החכמות מפילין מאד את האדם מעבודת השם, דהיינו מה שחושב וחוקר ומדקדק ביותר, אם הוא יוצא כראוי במה שעושה כי בשר-ודם אי אפשר לו שיצא ידי חובתו בשלמות, 'ואין הקדוש-ברוך-הוא בא בטרוניא' וכו' (עבודה-זרה ג, ולא נתנה תורה למלאכי-השרת' (קדושין נד) ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחומרות יתרות, עליהם נאמר (ויקרא י"ח): "וחי בהם", 'ולא שימות בהם', (יומא פה כי אין להם שום חיות כלל, ותמיד הם במרה שחורה, מחמת שנדמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם בהמצוות שעושין, ואין להם שום חיות משום מצוה מחמת הדקדוקים והמרה שחורות שלהם (והוא בעצמו אינו מחמיר שום חומרא כלל): ובאמת, אחר כל החכמות, אפלו מי שיודע חכמות באמת, אחר כל החכמות צריך להשליך כל החכמות ולעבוד את ה' בתמימות בפשיטות גמור בלי שום חכמות וזה היא החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל כי באמת אין חכם בעולם כלל, 'ואין חכמה ואין תבונה נגדו יתברך' (משלי כ"א סנהדרין קו: זהר תצא דף רפא:

 

[כלומאי]

דברים נפלאים .

ופלא בעיני שאנשים מבינים אותם בצורה כל כך פשטנית ורדודה. אין מצוה להיות טיפש! והיא גם לא נמצאת בדברים שהבאת. זה ממש לא חוכמה לא לעשות כלום ולומר אני תמים וישר ואני חסיד של רבי נחמן. החכמה הגדולה יותר היא ללמוד תורה ולהתעמק בה, ולהבין סודותיה, (אני מקווה שאתה לא חושב שרבנו היה נגד זה). ובכל זאת למרות ההתעמקות וההבנה הפרטנית של הדברים, ולמרות שאתה יודע שיש במה להתעמק ואתה מכיר את כל השיטות, אתה משליך את הכל ועובד את ה' בתמימות ולא מתמקד בטכניקה של דקדוק הפרטים הקטנים ובחומרות יתרות, אלא בחויה וברעיון של המצוה ושל עבודת ה'. טוב, זה בקיצור נמרץ מה שהבנתי בדברים ברגע זה, וברור לי שיש עוד המון מה להאריך בזה.