שאלה רצינית..

[לחייך תמיד]

שאלה רצינית..

אני רוצה לשאול אתכם שאלה, תחשבו טוב טוב לפני שאתם עונים, כנסו לשאלה.. איפה אתם רואים את החברים שלכם בחיים שלכם? כלומר איזה מקום של כבוד (או שלא) אתם נותנים להם? איזו השפעה? אתם מאמינים בהם? בכולם? עזבו סטרייטים הומואים נשנשים או מה שלא יהיה.. יצא לכם לפגוש אנשים, שבאמת באמת באמת באמת באמת אבל באמת מכל הלב יאהבו אתכם גם כשאתם לא בשיא הפריחה שלכם? גם כשאתם עוברים תקופה לא הכי יפה בעולם? לא כשהכל צבעוני ויפה? אני כבר לא יודע מה לחשוב.. בכל מקום שאני הולך אליו אני נתקל בצביעות, אינטרסאנטיות, מזימנות, למה אף אחד לא יכול להיות חבר שלך ו..זהו! אנשים שאני אוהב אני מוכן לתת את נשמתי עבורם, להיות בשבילם חבר, אח, בן זוג, אמא אבא רופא הכל! וכשזה מגיע לשלב שאתה צריך לשים בהם את אמונך, הם מאכזבים.. בתקווה שלכם יש חברים אמינים, רן.

 

[ספיידר רז]

[לא קשור לפה אבל בכל זאת...]

אני כ"כ מזדהה. אין לי הרבה מה להגיד, חוץ מ.. תחזיק חזק ותישאר אופטימי. אין הרבה אנשים בעולם שיודעים להיות באמת חברים, אבל יש כמה. ושווה לחכות בשבילם. מהמקום האישי אני יכול להעיד על זה... יש סביבי מלא אנשים. באמת מלא. אבל מתוך כל אלה אני סומך על אחת ויחידה. אבל היא לבד שווה את זה. ולא, היא אפילו לא חברה שלי.ובכל זאת היא שווה את זה. אל תתייאש. רק תחכה עד שמצוא את החבר/ה הזה.

 

[D amaged R oses]

תראה..

מעטים האלו שתצליח להגיע איתם ל"מערכת יחסים" כזאתי, ואני לא מדברת רק על בן/בת זוג. יש אנשים כאלו. היו לי הרבה כאלה, היה לי ידיד ממש טוב, היה לי איתו קשר הכי טוב בעולם, היינו קוראים את המחשבות אחד של השני לפני שהיינו מדברים, שהיה לי רע הייתי מדברת איתו. הייתי בוכה -רק- לו ויכולה לסמוך עליו שתמיד יהיה שם בשבילי, שתמיד יקשיב, תמיד יהיה אכפת. והוא היה מספר לי הכל, כולל הכל. ותמיד הקשבתי ועזרתי. אבל עכשיו הוא התגייס ובכלל בקושי יוצא לנו לדבר, וכשיוצא לנו לדבר, כבר לא בא לי לשתף. אני עדיין אוהבת אותו, ומתגעגעת למה שהיה לנו. אבל בנאדם שלא יוצא לך לדבר איתו משהו כמו חודש-שבועיים, ואח"כ הוא מתקשר.. כמה כבר לשתף אפשר? אתה עובר המון דברים, והוא לא שם. אז קשה לחזור לספר. הוא היה יודע את כ-ל סדר היום שלי, אפילו מה אכלתי. אבל מהצבא... הכל השתנה, אפילו הוא קצת. והייתה לי גם חברה כזו טובה, הבעיה היא שהיא לא יודעת לתת עצות.. ובזמן האחרון דיי מרוחקות.. אבל אני יודעת שאצלה, לא משנה מה. אני יכולה לספר. לפעמים היא רוצה לעזור ופשוט לא מצליחה, אבל עצם הניסיון[שגם בדיכאון חזק, מצליח להצחיק אותי] מעודד, כי היא מנסה ואכפת לה. זה מה שחשוב. אני מכירה אותה משהו כמו 4-5 שנים. ואני לא חושבת שאני אפסיק, אלא אם הצבא המחורבן הזה שוב יפריע, אבל היא אחד הדברים החשובים בחיים שלי, ואני אוהבת אותה כל כך. ואין דבר שאני לא מסוגלת לספר לה, אפילו את הסקס הראשון שלי, וכל מיני פרטים מיניים אחרים. היא ידעה.. וכמובן - הבת זוג. אני יודעת שתמיד נוח לי לדבר איתה, אבל זה הכל SMS, מסן, בקושי בטלפון. נפגשנו פעם אחת. אבל באמת שקל לי לדבר איתה, אני אוהבת אותה.. וגם היא מדברת איתי על הכל[אני מקווה לפחות

] תמידתמידתמיד אכפת לה ממני, תמיד היא מקשיבה לצרות שלי, תמיד היא מעודדת, תמיד היא עוזרת, תמיד היא נותנת הרגשה של אכפת. גם שאני מרגישה שאני לבד בכל העולם הזה ואין לי אף אחד[חה. מזכיר את השיר של מופע הארנבות] היא תגרום לי להרגיש שיש לי אותה, ואותה זה כל העולם. וזה מספיק בשבילי. רנצ'וק.. לפעמים אנחנו לא מקבלים בדיוק את כל תשומת הלב שאנחנו רוצים, לפעמים כשרע לנו.. אנחנו מצפים מהאדם שאנחנו הכי סומכים אליו, ועוזרים לו. שיהיה בשבילנו הכי הכי, רק שלנו. שיעזור לנו ויהיה אכפת לפעמים לאנשים אכפת, אבל הם לא יודעים להראות מספיק, זה לא אומר שלא אכפת להם גם אם זה נראה לך כמו אכזבה, אולי פשוט הם לא מצליחים למלא את הציפיות שלך מהם, בתור חברים, בתור בנזוג. וגם אם לא, וגם אם זה לא מספיק. אתה תמצא את האחד/אחת, שתמיד תמיד יהיו שם בשבילך, כאלה שלא יאכזבו אותך כאלה שיקשיבו, כאלה שיהיו איתך במצב הכי גרוע, גם אם אתה בדיכאון ולא אכלת יומיים, לא התקלחת שבועיים, לא הסתרקת ואתה רק בוכה. הם יהיו שם בשבילך במצבים הכי קשים שלך. אל תדאג רני,יהיה בסדר.. בנתיים אני שולחת לך חיבוק גדול

, ותקווה יותר גדולה, שיהיה טוב כי יהיה אוהבת אותך המון!

 

[D amaged R oses]

סומכים עליו**

 

[drnaji]

אין כמו חברים טובים!

בתור אדם חברתי שלא יכול להיות רגע לבד (כי אני משתעמם ומתחרפן) מאד חשוב לי להיות בסביבה ועם חברים אמתיים ולא אינטרסנטים. ברור שבתקופת החטיבה\תיכון בגדו בי חברים וגם בגדתי בחברים אבל לקראת סופ התיכון התחלתי "לסנן" את החברים שלי ושמרתי לי רק את הטובים שיעמדו איתי בכל מצב ושאני אעמוד לצדם בכל מצב. אני רואה בחברים טובים חלק בלתי נפרד מהחיים שלי (משהו די דומה לחלק של משפחתי בחיים שלי). יש לי איזה 10 חברים טובים שבכל צרה שנקלעתי אליה בשנתיים האחרנות (והיו הרבה כאלה לאחרונה) עמדו לצדי ואני חש בר מזל.חלקם אנשים שאני מכיר מגיל אפס ושאנחנו חברים מהגן,חלק מהתיכון,חלק מהאוניברסיטה,חלק מהצבא וחלק מהאינטרנט-מדובר על חברים שאני מכיר כבר איזה 4 שנים. חוצ מהם יש את החברים שטוב לבלות איתם אבל אני לא הייתי מספר להם את הדברים הכי אישיים שלי. אבל אני מודה שזה לא היה קל למצוא חברים טובים,ופה ושם טעיתי וחשבתי שאדם מסויים הוא אמין (בין אם זה התלהבות מחברים חדשים או בגלל לחצ חברותי (שחבר חדש מגיע לחבורה וכולם אומרים שהוא אמין וכו)) ובסופ יצא שהוא לא. אבל אלו החיים וממשיכים הלאה. רנבל-אל תהיה פזיז,אל תתן אימון במהירות באנשים,תבוא בידיעה שחבר חדש שלך יכול להיות מניאק או מלך ותתנהג בהאתם עד שתדע מה הוא באמת. חברים זה כמו אהבה-צריך לסבול עד שמוצאים עד שמצליחים. לפעמים כשאתה עובר דאון מסויים אז חוצ מהשרות שלך גם חברים טובים או לכאורה טובים לא עומדים לצדך אבל אחרי שתצא מהתקופה הזו ותחזור לשגרה פתאום תגלה שכן יש לך חברים אמינים יותר ממה שאתה חושב (אין לי הסבר לזה אבל כשאתה בדאון פתאום אתה מפשל בהכל וכשאתה יוצא מזה אתה מצליח בהכל). קיצר,יהיה טוב איש

 

[לחייך תמיד]

בכל מקרה אני חושב שהעניינים הסתדר

אז תודה לכל מי שהגיב!! [=

 

[יא שניצל תירס]

קטע נחמד =]

יש חברים של יום יום,יש חברים של שבת,יש חברים של פיתאום,יש חברים של תמיד,יש חברים של לקחת,יש חברים של לתת,וכשיש מזל יש חברים של אמת .

 

[gilad music]

אני (עדיין) מאמין שכן ../images/Emo45.gif.....

חברים זה משהו מאוד חשוב לנפש, כל אחד צריך חברים זה צורך של כולם, יש את אלו שילוו אותך לאוך כל החיים בעיקר 2-3 כאלו ויש אל אלו שהם כמעין חברים "סוג ב" כאלו של העבודה , שכנים , צבא. תמיד יש את האמונה שחבר תמיד יואהב אותך ויאמין בך נכון, לא תמיד יש את אלו שיהיו לצידך אלא יפנו את הגב, אבל למדתי דבר מאוד חשוב, חבר שצוחק איתך כשאתה שמח הוא חבר אמיתי חבר שבוכה איתך כשעצוב לך הוא חבר אמיתי כשכל זה קורה להפך את זה חבר רע לך תבין את המניעים שלו להיות חבר שלך...