אני אישית קשה לי לדבר
על ה"חברה הרוסית" באופן כללי, כי אני פשוט לא מכיר את כל האנשים "בחברה הרוסית" הגדולה, ואין לי מושג אם הם כולם או רובם , כמו שטוענים כאן, מרגישים עליונות תרבותית, או חינוכית על הישראלים (שלצערי הרב גם את כל הישראלים אני לא מכיר). מה שכן, אני יכול לדבר בשם עצמי. אז למרות שבאתי מרוסיה, ולמרות שאני מדבר רק רוסית בבית, לדעתי: מבחינת החינוך הרוסי. אחד היתרונות שלו (שאני מרגיש עליי לפחות) הוא שהוא דוגל בלדבר לאנשים בכבוד. הוא שם דגש מסויים על מתן כבוד להורים שלך, למורים שלך, ולאנשים מבוגרים באופן כללי. אצלי זה עדיין מתבטא בזה שאני פונה למורים שלי (דוברי הרוסית שביניהם) ברבים - זאת פניית כבוד ברוסית, ובאותו אופן גם לאנשים מבוגרים ממני ברחוב. חיסרון גדול שלו, לעומת זאת, הוא שהוא דוגל בסגירות. מלמדים ילדים לא לדבר עם זרים, מה שכנראה אפשר להבין בתנאים ברוסיה, אבל משהו שלא הכי מתאים לחברה הישראלית. עם החינוך שקיבלתי שם, היה לי קשה, בהתחלה, סתם לבוא ולפתוח שיחה עם בנאדם באוטובוס - וזה מאוד חבל, כי אפשר לפגוש אנשים מאוד מעניינים. יתרון נוסף שלו, הוא בכך שאותי תמיד כוונו להשקיע בלימודים והטמיעו אצלי שזה משהו חשוב. באותו עניין, חסרון גדול מאוד הוא שמדדו היגשים לא לפי היידע אלה לפי הציונים (שממש לא תמיד משקפים יידע). אני יכול להמשיך עם זוגות כאלה של יתרון/חסרון, אבל ההודעה תהיה ארוכה מדיי. מבחינת רמה אינטלקטואלית (אם אפשר לקורא לזה ככה). אני מכיר אנשים רוסים חכמים בטרוף, ואני מכיר אנשים ישראלים חכמים לא פחות מהם. אני מכיר אנשים רוסים מטומטמים בטרוף, ואני מכיר אנשים ישראלים מטומטמים לא פחות מהם. זה ממש לא נכון לטעון שהחברה הרוסית עולה מבחינת רמת ההשכלה והאינטלגנציה על החברה הישראלית מכיוון שאני יכול להביא אינסוף דוגמאות לאנשים ישראלים מוכשרים ביותר. מבחינת התרבות: אני יכול להצביע על מספר גדול של אנשים ישראליים שמתים על תיאטרונים, על שירה, על מוזיקה קלאסית, ועל ספרות (רוסית בין היתר). מבחינת האערסים: מה זה משנה באיזה שפה הם מדברים - רוסית או עיברית? ממילא, בתוכן, גם שם וגם שם זה מסתכם ב"יש לך סיגריה?", "יש לך שיחה?", "יש לך שקל?". לסיכום: לדעתי האישית, טיפשי ביותר לנסות לטעון שהחברה הרוסית עולה מבחינה חינוכית או אינטלקטואלית או תרבותית על החברה הישראלית.