שאלה רצינית

[צבה קטנה]

שאלה רצינית

האם הייתה לך פעם נקודת שבירה ממש רצינית מהלימודים? לא בהכרח בגקלל תקופת מבחנים..סתם מצב של "מה אני בכלל עושה פה??" איך זה בא לידי ביטוי? ומה עשיתם בנדון?

 

[צבה קטנה]

אני אפסיק להקליד בלי להסתכל במקלדת..../images/Emo4.gif

 

[הבחורה של וורונסקי]

למה את שואלת?

את עוברת תקופה לא קלה?

או שסתם מתוך עניין?

 

[צבה קטנה]

..

גם וגם כנראה

 

[RichardSmith]

לאחר חמישה סמסטרים...

למי יש זמן לחשוב?... כל הזמן במירוץ אחר עבודת ההגשה הבאה...

 

[פלפל חריף מאוד]

לי ולי ולי!

ותקופת המבחנים לא קשורה לזה, רק כמה מרצים דוחים במיוחד שנתקלתי בהם

 

[Lir האחת]

למזלי לא הייתה לי..

לא נראה לי שהייתי שורדת את התואר הראשון, אם הייתה לי נק' שבירה כזאת. כן היו לי רגעים שרציתי לעזוב את הכל, אבל זה היה יותר בשביל לאגור כוחות, לנוח קצת.. לא יודעת אם זה כך בכל תואר שעושים, אבל לגבי תואר שהוא קשה במיוחד, צריך ממש לרצות אותו כדי לעבור אותו בשלום.

 

[הבחורה של וורונסקי]

לא היתי קוראת לזה נקודת שבירה..

אבל לקח לי זמן להתרגל לקטע של הביקורות (על ההגשות)- וכמובן- להתרגל לעבודה שמורים ומרצים לא מהססים להיכנס בסטודנטים ולהעליב אותם. אז היו ביקורות שלקחתי קצת קשה ושדי ביאסו אותי. עכשיו זה כבר עובר לידי. משתדלת ללמוד מהכל ולא להעלב.

 

[יוקאס]

עכשיו תורי

בואי רק נגיד שאם לפני שהתחלתי את הלימודים הייתי חסרת בטחון עצמי, שנה א דאגה להחמיר את החוסר הזה בבטחון עצמי... זה מתחיל עם תלמידה-"חברה" (לספסל הלימודים, עם חברים כאלה אבדנו) ששאלה אותי בנימה מתנשאת משהו "מה את עושה בכלל במדעי הרוח?!" ואני כמו מטומטמת אכלתי את הלב על השטות הזאת במשך חודשים... וזה המשיך עם מרצה ספציפית עם הערות בונות (באמת! היא הייתה בסדר גמור), הבעיה הייתה שהיא קטלה אותנו בקול שקט ואיתי ועם חיוך תמידי על הפנים (ולא חיוך ציני או מתנשא, באמת היא רצתה שנעשה את הטוב ביותר...) המרצה ההיא הייתה גורמת לי לחשוב על מריל סריפ ב"השטן לובשת פראדה" גם נראית כמוה וגם מדברת כמוה... אין יותר מדכא ממישהו שאומר לך בשקט, בעדינות, בנחמדות ובשיא הרצינות "זה לא מספיק טוב" על חיבור שישבת עליו יומיים (וזאת אומרת יומיים - 48 שעות) אם היא הייתה צועקת "מה זאת הזוועה הזאת?!!!" אני חושבת שהייתי קצת יותר רגועה... לא נורא, עבר... בסוף הכל מסתדר...

 

[יוקאס]

*איטי* לא איתי... או אולי התכוונתי לE.T?

 

[Musi© Gi®l]

פרשתי ../images/Emo3.gif

סתם, זה לא היה כזה שבירה, סתם כל השנה חשבתי מה אני עושה פה בכלל ולמה אני מוקפת בכל כך הרבה ערבים והאם זה מה שאני רוצה לעשות כל חיי ויתר התהיות הפילוסופיות. מה שכן, בלי קשר, יש הרבה זמנים של חוסר כוח, של נמאס, של די - רוצים מנוחה, של געגועים לחופש, שלא רוצים לקום וללכת לשיעור, ולא רוצים ללמוד למבחן ורוצים לזרוק הכל ולנסוע למאצ'ו-פיצ'ו ל34 שנים, אבל אין ברירה, מקבלים את עובדות החיים, וממשיכים

 

[פ ל פ ל ת3]

מה למדת?

ומה את לומדת עכשיו?

 

[lb22]

ומה קורה אם..

הנקודת שבירה מגיעה בסוף סמסטר א' של שנה ג' ואחרונה? בעיה ... מנסים "לשרוד" את הסמסטר הזה איכשהו...

 

[BellA עלמה]

לוקחים אוויר

ואומרים לעצמנו שאנחנו בסוף המרוץ כבר וחבל להשבר. לוקחים סוף שבוע אחד (שישי שבת) כדי להתפרק ולנוח בלי לגעת בחומר לימודי

 

[amazone]

כל אחד והסיבה שלו להתחיל ללמוד

כל אחד והמוטיבציה שלו לסיים את הלימודים - את לא בהכרח חייבת לאהוב את הלימודים, תשאלי את עצמך האם את נהנת מהמחשבה שתסיימי בסופו של דבר עם תואר ביד בתחום בו את לומדת [מישהו פעם אמר שהדרך לגהנום רצופה כוונות טובות]