שאלה קשה...

m i t a l y

New member
שאלה קשה...

חלק מכם יודעים כבר, שיש בעיות קשות עם הבת שלי. המצב נמשך כבר כ-3 חודשים. המצב הוא שהיא לא מוכנה לעשות את צרכיה בשירותים וכתוצאה מכך יש כאבי בטן רבים והיותה מנוטרלת מעשיית הדברים שהיא אוהבת לעשות, המון המון בכי ורצון להיות מחובקת כמעט כל הזמן. כאמור, הבעיה מטופלת במישור הרפואי/בריאותי וההתנהגותי-רגשי. ואולם, לאקס שלי מאוד קשה המצב הזה והוא החליט שהוא לא מוכן שהילדה תהיה איתו יותר (למעט שעתיים בשבוע). הוא הגדיל לעשות וליד הילדה אמר שהיא נמאסה עליו ושאקח אותה אלי. אני תוהה, כמה נזק נעשה לה, בכך שהוא לא רוצה להיות איתה (נאמר לי שהיא תחוש דחייה ותהיה לה חרדת נטישה איתי (פחד שמא אעזוב אותה)? מעבר לכך שהיא ילדה מלאת שמחת חיים, כיפית ונהדרת בזמן הרגיל שלה ואני שמחה שהיא איתי יותר, אני תוהה כמה היא תרגיש שאביה לא רוצה אותה יותר... השאלה שלי היא, האם אי פעם היתה לכם חרדת נטישה? האם הרגשתם שהוריכם אינם רוצים אתכם? ואיזה השלכות היו לזה?
 

גלבועא

New member
תגידי - הוא דפוק האקס שלך לגמרי?

מטומטם שכמוהו [סליחה על המלים האלה, אבל הפיוזים קופצים לי כשאני שומע הורה מתבטא כך ליד הצאצא שלו, בושה וחרפה]. אני חושב, שיש מקום לטפל באבי הילדה לפני הכל, כדי שלא יתעורר בעוד כמה שנים ויגלה שהילדה שלו לא רוצה לפגוש אותו יותר, ויתלונן שאמא שלה "אחראית". מעולם לא הרגשתי שהוריי אינם רוצים בי, אבל ובהחלט הרגשנו שאנחנו אחראים למצב הכלכלי הקשה שההורים שלי היו בו בעשור הראשון לחייהם המשותפים. לא היתה לי חרדת נטישה, אני חושב שאף אחד מאחיי לא חש כך. תראי, כיוון שהבת שלך בידיים אוהבות, שלך, כיוון שהיא מטופלת, אני דווקא לא חושש מההשלכות של דברי אביה - בוודאי ובוודאי אם השאלה תצוץ אפשר יהיה להסביר לה, ו/או לבקש ממנו שיסביר לה למה התכוון.
 

m i t a l y

New member
תודה גלבוע יקירי... ../images/Emo39.gif

זה בסדר להשתמש במילים כאלה, אני משתמשת במילים הרבה יותר חריפות... הבעיה היא שהבת שלי לא משתמשת במילים, אלא מראה את הקושי שלה במעשים (כמו למשל, קושי לעשות את צרכיה...
).
 
אני המומה לגמרי

ולצערי אין לי אפילו איזה עצה לתת לך . אבל לגבי הבעיה של בתך : אני מאוד מקווה שהטיפול שניתן לה , ניתן לה ע"י גורמים מקצועיים , שאולי יצליחו להקל עליה הן על הבעיה האחת , והן על הבעיה השניה - שייתכן שנובעות וקשורות לאותו מקור - האב . אני לא אשת מקצוע , אבל לעיתים בעיית התאפקות נובעת מתקיפה מינית של הילד . אולי ניתן להציע לה איזה שהיא תמורה /מתנה/ פיצוי , אם היא תסכים לשבת בשירותים . בת כמה היא , אגב ?
 

m i t a l y

New member
תודה לך... ../images/Emo39.gif

הבת שלי בת 7 וחצי. הבעיה בטיפול, מקצועית כמובן ואני ערבתי גם פקידת סעד שתבדוק אם מדובר כאן בבעיה כמו שתארת... תמורה/פיצוי - נוסה... ללא הצלחה...
 
נורא ואיום

כתבתי לך , ממש אין לי מילים ......... (אני מתכוונת לתגובתו ולהתנהגותו של האב ), אבל כפי שנכתב לך כאן , ואני אומרת זאת בצער , אולי אכן צריך להרחיק אותה מהאב ( גם אם הוא לא הסיבה - ואם אם הוא כן הסיבה , אז לא כל שכן דרושה הרחקה) , כדי למנוע מהילדה שברון לב שכזה של דחייה בנוסף לבעיית ההתאפקות . יתכן שאם תורחק ממנו , תהיה לה הקלה בבעית ההתאפקות . היא לא חייבת לדעת בתחילה לפחות , מהי הסיבה להרחקה , אפשר לומר לה שהוא עסוק , שהוא נסע לשבועיים , או משהו מהסוג הזה . אולי כדאי לך להתייעץ עם אנשי המקצוע שמטפלים הילדה , את דעתם להרחקה שכזאת , ואולי אפילו לבקש מהם להסביר לה את זאת .
 

m i t a l y

New member
זה עלה בראשי אתמול בלילה...

מכיוון שהוא כועס עליה מאוד כבר תקופה ארוכה, מתייחס אליה כ"עונש" (לדבריו), משווה אותה לילדים אחרים כל הזמן ובכלל, דיברתי עם בעלי על כך שאולי כדאי שהילדה תשאר איתנו ו"אנשל" אותו מתפקיד האב, אבל בעלי, שיהיה לו הרבה ידע בתחום דיני משפחה, אמר לי שזה בלתי אפשרי. חוץ מזה, אנחנו גרים בקיבוץ. אי אפשריהיה לספר לה "מעשיות" על אביה, כי במקום מגורינו תמיד יש אפשרות להיפגש בדרך אקראית (קניות, סידורים וכו').
 
מיטלי, אני בכנות חושב שחלק גדול

מבעיותיה הנוכחיות והעתידיות (בעצם גם שלך ובן זוגך החדש, אם קיימות בעיות
) יפתרו אם תעברו דירה למקום שבו האקס לא גר. איכשהו זה נראה לי סדין אדום וזה הדבר הראשון שהייתי עושה במקרה של גירושין.
 

49צהוב

New member
אוי זה ממש נורא

אישית לא חשתי לעולם חרדת נטישה ומקוה שלעולם לא יהיו ילדים שיחושו בה אני בטוחה שאתם צריכים טיפול- את והיא- ובוודאי גם הוא (אם יסכים כמובן) את צריכה להסביר לה, עד כמה שאפשר, שהבעיה היא שלו ולא שלה... וכן.. להגיד לה שהוא חולה בראש שהוא לא רוצה ילדה מופלאה כמוה... כמה זה יעזור? רק ימים יגידו
 

אנפה2

New member
מיטלי, לא מכירה את כל הסיפור שלך,

אבל למה חשוב לך כל כך שתתקיים מערכת יחסים בין האבא לבת, כאשר האבא לא רוצה בהם ?. הבת תגדל ותחליט אם היא רוצה בקשר עם האבא, ולבטח תמצא את הדרך אליו, עדיף שלא תראה אותו יותר מדי מאשר שידחה אותה. יש לי מקרה משפחתי מקרבה ראשונית בו האב זנח לגמרי את הילדים, ברח לארץ אחרת, נישא שוב, לא גילה עניין בילדים, בת אחת יצאה מוצלחת ביותר סיימה תואר אקדמאי, עובדת במשרה סיעודית באחד מבתי החולים בארץ, נינטשה על ידי אביה בגיל 10 , כיום היא נשואה, בן אחד נישא, יש לו כבר 2 בנות עובד ומקיים חיי משפחה בריאים,בן אחד לקה במחלת נפש , אולי היתה תוקפת אותו גם אם כל המערכות היו עובדות כמו שצריך, בכל מקרה כל הילדים מתגעגעים לאבא ויצרו איתו קשר מחודש. מאחלת שיהיה לך את הכוח והתבונה לעשות את הדברים וההחלטות הנכונות .
 

pf26

New member
../images/Emo24.gif

האם בגלל המצב הנוכחי של בתך, האקס החליט לצמצם פגישות איתה? אם כן, הייתי מנסה שגורם קיבוצי כל שהוא ישוחח איתו כדי לנער אותו קצת ולהסביר לו על הנזק שמעשיו גורמים לילדה. לחץ ציבורי תמיד מועיל בקיבוץ... ולנושא נטישת הורים - אחי חווה נטישה קשה מאד מצד אביו (לא אבא שלי), בהמשך הוא ננטש גם ע"י אימו (כן אמא שלי). בכל זאת הוא יצא בסדר, עד כמה שאפשר להגדיר מישהו בסדר. למד, הקים משפחה, עובד במקצוע טוב ובסה"כ מרוצה מהחיים.
 

alona 9

New member
חרדת נטישה

מתפתחת בדרך כלל אצל פעוטות,אני לא בטוחה שהתפקוד שלך עד היום יגרום לה לחרדת נטישה,מה שכן אני חושבת שהיא אוטוטו תתחיל להבין שאבא שלה הוא...
דפוק ומטומטם! (וסליחה גם ממני,גלבוע התחיל) ואחרי המשפט הזה בנוכחות הילדה הוא עוד ינסה לעצור את ה"הדרמה" שלכם? זכיתי להכירה, אכן ילדה מלאת שמחת חיים כייפית ונהדרת.. אז היא תדע..הוא לא רוצה אותה,היא תחיה עם זה,את המשיכי לטפל בבעיות האחרות,המשיכי להעניק,לתת,לאהוב כי זה מה שהיא צריכה כרגע. היו מצבים בבית בהם הרגשת שאנחנו מהווים "עול" על הורינו,מעולם לא חשנו בחרדת נטישה, וחוץ מזה.. התגעגעתי
 
תנסי

לראות את חצי הכוס המלאה והיא שלילדה יש אמא שאוהבת אותה והכי חשוב - לבדוק ממה באמת נובעת העצירות שלה ולטפל קודם בבעיה ואז הסמפטום של העצירות ,בתקווה שייעלם , כי אלה כאבים ממש לא נעימים.
 
האב עושה מניפולציות עליך דרך הילדה

הוא מנסה להתחשבן איתך לגבי שיקום חייך והתגלגולתך הלאה על ידי יחסיו עם הילדה. ככל שתראי שהנושא יותר חשוב לך הוא יותר ילחץ בנקודה הרגישה. בעקרון זה עניין שלהם היחסים ביניהם וכמובן רצוי שהיחסים יהיו תקינים, אבל אם הוא מתעקש שלא לקיימם אז לא צריך. זוגתי 'ננטשה' על ידי אביה בגיל שנה ובגיל 30 כשהתחתנה איתי אביה רצה לחדש את הקשר איתה וזה לא נבט. הוא הפסיד....היום הוא אוכל את הלב.....
 
למעלה