שאלה קשה

שאלה קשה

האם מישהו ניסה להתאבד ? ומה היו מחשבותיו באותם רגעים? גלית ביום של חשבון נפש
 

גלית34

New member
לא ניסיתי וגם לא נראה לי שאנסה../images/Emo20.gif

אבל ממה שאני יודעת בדר"כ המחשבות שלהם זה של השלמה. ובד"כ אנשים דיכאונים שמגיעים להחלטה להתאבד מרגישים פתאום טוב ולסובבים נראה שהם מרגישים יותר טוב.וזה בא בגלל שהם החליטו וזה בא ממקום של שלמות עם הנפש. רק מה הם לא חושבים על כל האנשים שהם משאירים מאחור. ואת זה אני יודעת מנסיון לצערי. מקווה שהכל בסדר אצלך....וחתימה טובה
 
החיים זה לא כמו אגד ולא כמו משטרה

רק אצלם יש מחלקת אבידות ומציאות. אבל בחיים - מי שמאבד את עצמו (לדעת) - הוא מלכתחילה לא מציאה גדולה. ולא חשוב כמה הוא צודק כשהוא עושה את זה. מה כבר חשוב מה הוא חושב.
 
סמי

חבל שאתה מקטלג אנשים, ואם שאלתי מה הוא חושב כנראה שחשוב לי לדעת וזו זכותי בדיוק כמו שזכותך להחליט כי במילא לא מציאה גלית
 
מה רע בלקטלג אנשים?...דווקא עושה...

...סדר בראש... זה טוב... זאתי עצלנית... הוא חכם... היא מצטיינת... מה רע?...
 
קטלוג חדש יישלח אלייך בדואר

העולם מר אמפנאדה , נחלק לשניים : אלו ששומעים רעיון / עמדה / שאלה חדשים ופותחים את הראש , ואלו ששומעים רעיון / עמדה / שאלה חדשים ופותחים את הפה
העיקר שאתה מציאה אמיתית גמר חתימה
 

פלסטיק

New member
עניין של גישה

איך תגדירי כל מיני כאלה שהולכים ליחידות מובחרות ומצטערים שלא מגיעים לפעילות מסוכנת? המון בני 18 התעצבו שנסוגנו מלבנון והם פספסו את ה"אקשן". ריצה מול מקלע יורה זהו נסיון התאבדות?
 
פלסטיק

יתכן ולא הבהרתי את השאלה ואני אחדד אותה , כוונתי הייתה נסיון התאבדות כלומר או לקחית כדורים או לקחת כלי יריה ולירות בעצמך , ובתשובה לשאלתך אותם חבר´ה צעירים לדעתי אינם חושבים על התאבדות הם בטוחים כי הם לא ייפגעו ולהם זה לא יקרה גלית
 

י פ ע ת 1

New member
היכרתי נערה

שצברה 3 נסיונות התאבדות. ממה שאני הצלחתי להבין ממנה אז באותם הרגעים היתה בה מן זעקה פנימית של "רע לי רע לי" והרגשה נוראה של בדידות ואוזלת יד. אגב, בנסיון הרביעי הצליח לה. היא סיימה את חייה בגיל 18 אחרי בחינת הבגרות האחרונה...לך תבין! שלא נדע. גלית מה קורה? על מה ולמה השאלה מטרידה אותך?
 
סוג של ספורט?...

...משחק איציק?...מי זוכר?... רולטה רוסית, זאת התאבדות או סתם שיעמום?... אולי זאת הרגשה של אלוהות?...
 
אמיץ , פחדן , אדיש - הכל אפשרי

הסיבות המביאות לאיבוד עצמי מגוונות ונעשה כאן חטא לנושא. כל הכללה תהיה שגויה ביותר. יתכן וההכללה היא מבורות (מבלי לפגוע ו/או לזלזל). איבוד עצמי לדעת מגיע ממקומות רבים ולא כל המתאבדים בדקתם האחרונה עומדים בפני אותו מצב , כמו שכל יתר המצויים על ערש דוואי , בידיעה ברורה או לא, אינם באותו המצב דקה לפני הליכתם. אני מבקש מכם - אל תחטאו בזילות בנושא. השאלה שנשאלה כמובן לגיטימית , אבל התשובות בחלקן מביכות מאוד ומסגירות מצע אדיר של דעות קדומות וחוסר ידע. אין תרופה אחת לתאונות הדרכים , אין מזור אחד לדיכאון , אין גישה אחת "נכונה" ברפואה ואין דרך אחת לאפיין מתאבדים.
 
גלית, אם את

שואלת שאלה כזו מתוך קרבה לנושא ולא מתוך התעניינות אקדמית תפני בבקשה דחוף לער"ן: עזרה ראשונה נפשית יש שם אנשי מקצוע שיעזרו לך או יעזרו לך לאתר את הסימנים ויתנו עצה, אם את מתעניינת לגבי מישהו ספציפי מספר הטלפון שלהם 1201 ואני מציעה להתקשר עוד לפני יום כיפור למרות שחושבת שה יענו גם אז
 

האלי

New member
תשובה אמיתית

כן. הייתי בן 26 אני חושב, גרתי אז בבקעת הירדן. באותם ימים כתבתי שיר, שאבד לי עם השנים, אבל אני זוכר ממנו את המילים שאומרות: אני זקוק לקול מידידי שיזכיר לי מי אני ואם אני בכלל קיים אני זר ורחוק במקום שהוא אינו ביתי ואין לי בית ללכת אליו ליבי אטום וריק כנפילי הישימון הזה. הרגשתי אז בודד ומיותר בעולם לא היה אף אחד שאהב אותי, שאיכפת היה לו ממני. מכיוון שזו היתה בקעת הירדן, לכל אחד היה נשק אישי. ערב אחד, אחרי שלא הצליח לי משהו, נכנסתי לחדר שבו גרתי, לקחתי את הקלצ´ניקוב שלי, העברתי את הניצרה לירי אוטומאטי ודרכתי את הנשק. השענתי את הקת על הריצפה התיישבתי על המיטה והנחתי את הראש מעל הקנה. ככה שהקנה יהיה בחיבור של הלסת אל הצוואר. חשבתי שאם הנשק יהיה על אוטומט, כשאתמוטט אחרי הכדור הראשון, האצבע תמשיך ללחוץ על ההדק כך שבטוח שאמות. באותו רגע מה שהעסיק אותי זה הפרטים הטכניים. לא שום דבר אחר. לא חשבתי איך אראה עם ראש מפוצץ, לא חשבתי על כל האנשים שכן יצטערו עלי, אולי בעצם כן היה בי איזה רצון לגרום להם, לכל האנשים שסביבי, שאף אחד מהם לא אהב אותי, תחושה של צער, שישימו לב אלי! אבל זה היה מאד מאד מינורי, מאד בירכתי המחשבות. מה שהעסיק אותי היה די! נמאס לי! לא רוצה יותר! ישבתי ככה איזה זמן לא ארוך על המיטה כשהקנה תקוע בשקע שבין הלסת לצוואר, מנסה לחשב איך אפול ככה שהרובה ימשיך באמת לירות. ואז כשניסיתי לקרב את היד אל ההדק קיבלתי תשובה לשאלה מה הוא כוח החיים. את התשובה הזו אי אפשר לתת במילים. זו תחושה חזקה כל כך. אחת התחושות הכי חזקות שהרגשתי אי פעם. פשוט לא יכולתי להגיע אל ההדק. פשוט אי אפשר! בערך שנה מאוחר יותר ניסיתי לבדוק אם התשובה הזו שקיבלתי בבקעה היא אמיתית. הייתי בבית רב קומות בחולון, התקרבתי אל החלון במחשבה לקפוץ ממנו. הסתכלתי על כל הדרך למטה, יכולתי לדמיין את עצמי מרוסק על האספלט למטה. אבל לא הייתי צריך אפילו לנסות לטפס לחלון, כבר ידעתי שאני לא אמות בהתאבדות. התשובה הזו היתה אמיתית. זו האמת שלי. הרבה זמן, עוד לפני שני הנסיונות האלו, חשבתי שמן הראוי להעמיד את המוות כאלטרנטיבה אפשרית לחיים. חשבתי שבכל מצב צריך לשקול את יתרונות ההתאבדות מול חסרונות החיים. אבל הנסיונות האלו הבהירו לי שלפחות עבורי האופציה הזו לא קיימת. היום אני מאד שמח על כך. היום לילדים שלי אני אומר שאפשר לתקן הכל. כל טעות אפשר לתקן. רק את הטעות של התאבדות אי אפשר לתקן. זו הטעות היחידה שאינה ברת תיקון. אבל אלו התשובות שלי, לא יודע איזה משמעות יש להן עבורך. בכל אופן, תודה שנתת לי הזדמנות להוציא את הסיפור הזה ממני. גמר חתימה טובה, חיים טובים ומאושרים, שלך, האלי.
 
קראתי מה שכתבת , האלי

כל מילה ומילה בתחושת כאב והזדהות עמוקה. רק דבר אחד רוצה לאמר לך כאן על גבי הפורום אני שמחה! שמחה שאתה כאן איתנו. והשאר במסר אישי.
 

מייקי69

New member
וואו !

תשובה שהשאירה אותי בקוצר נשימה. תודה לך האלי, עליה. עכשיו נותר רק לקוות שהגיעה אל גלית, שנתקעה בראשה, ושלא תרפה ממנה עד תום יום הכיפורים. עד שנוכל להגיע אליה, אם תצטרך לנו. שמעת גלית? קחי יומיים לחשוב על מה שאמר האלי! לפחות יומיים !!!!!!
 

ח ל י ל ה

New member
../images/Emo24.gif

לא פשוט לקרוא את זה. לא בטוח שאני יכולה להבין ולספוג את מה שכתוב שם עד הסוף. אבל מעל הכל - תודה ששיתפת. לי, בתקופה הנוכחית, זה נתן הרבה.
 
את בסדר?...מה עובר עלייך?...

...מוות מתרוצץ לך בראש?... גח"ט...
נ.ב. חיים פעם אחת...לפחות ככה אני יודע...אז למה לצאת מההצגה לפני הזמן?...הרי שילמנו...משלמים ונשלם...
 
למעלה