בוקר טוב טונגין
כתבתי תשובה ארוכה שנמחקה אבל אנסה שוב , אחרת . ראשית : " מה כן מהווהערובה להצלחה במציאות ? " אז ככה אין שום ערובה לשום ברבטח לא במציאות מלבד דבר אחד אתה יודע . למציאות ישנם כל כך הרבה משתנים ואנחנו המאמנים/מתאמנים ראוי שננסה להביא את עצמינו / תלמידינו לידי יכולות מקסימאליות במגוון התחומים ע"מ להיות שלמים עד כמה שניתן עם ההכנה. אבל ידידי גם אז כפי שכתבתי אין ערובה בחיים לדבר . ראיתי לא מעט "אמני לחימה" שנחשבו ללוחמי על "בדוגו" אבל כאלה שלא היתהביכולתם לפתור " בעיה פשוטה " במציאות . כפי שכתבתי למציאות ישנם כל כך הרבה משתנים ורק חלקם קשורים לפאן הגופני . פעם ניסיתי להגדיר מהי הכנה ראויה "ללוחם" אנסה לכתוב שוב את "האני מאמין שלי" בקצרה : ע"מ להכשיר "לוחם" עלינו להכשירו במספר תחומים (איני ממקם את התחומים/נושאים ע"פ רמת החשיבות אבל בהחלט רואה בכל אחד ואחד מאלה חשיבות לא פחותה מהאחרים ) : כושר גופני - הכנה גופנית , בכלל תחומי הכושר הגופני כזאת שתאפשר לי לפעול בצורה יעילה ואופטימאלית בהתאם לנסיבות . לננושא הכושר הגופני חשיבות רבה לרמת התפקוד שלי במצבי אמת. הדבר בהחלט יסייע לי לצאת "מההלם" הראשוני או לפחות יהווה את אחד המרכיבים לכך . כח ספיגה - או יכולת ספיגה . אני סבור כי אם מעולם לא הגעת לידי מגע פיסי (ברמה מעל לממוצע) כזאת שתאפשר לך להבין את המשמעות של "לחטוף" בשעת לחץ או מצב אמת תגרום להפסד הדבר מתקשר לאחד הנושאים החשובים בעיני"תחום התוקפנות". (לכן התחום התחרותי חשוב בעיניי מפני שזאת אפשרות טובה להביא אותי קרוב במידת האפשר "לקרב אמת" . נכון לקרב במציאות כללים משלו , אבל זה עדיין טוב יותר מאשר לא לעשות דבר ולהישאר בתחום ה"אם אעשה , אז... ") . " היכולת להמשיך אחרי שחטפתי את המכה הראשונה (אם תהיה) יהווה מבחינתי את תוצאת הקרב " מהירות תגובה - בתחום זה של מהירות התגובה אני משייך גם את הפאן הפיסי כמובן , אבל לא רק . עירנות , מודעות , הכנה מוקדמת , וכמובן היכולת להגיב במהירות למשתנים במצבי אמת/אימון חשיבות מכרעת לתגובה הראשונית ולאלה שאחריה . תוקפנות - לתחום התוקפנות אני משיך גם את הפאן הפיסי וגם את הפאן ההתנהגותי. "לקרב אמת" ישנם מספר שלבים : זיהוי > ניתוח והערכת מצב > תהליך קבלת ההחלטות > כניסה לפעולה > ניתוח המצב תוך כדי הלחימה והערכות תמידיות > המשך פעולה וכו'... בשלב הלחימה אני מוצא שני שלבים : השלב ההתנהגותי/פסיכולוגי = זהו שלב הגישושים "האיומים" התשדורת בין האחד לשני . מבט , תנועות גוף , שפת גוף , טון הדיבור וכו'... הם מרכיבים שיש לתת עליהם את הדעת גם באימון . השלב הפיסי = אותו שלב בו הגענו ל " נקודת האל חזור" מכאן אין כל ברירה בפניי ואני חייב לצאת "ללחימה" . אם לא הוכשרתי למגע תהיה לי בעיה מאוד רצינית להשתמש בזאת במצבי אמת . (מחזיר אותי לאימוני קרבות/תחרותיות בעצימויות כאלה ואחרות) . טכניקה - המרכיב הטכני הוא אחד מבין מספר מרכיבים . החשיבות שלא אינה פחותה בעיני אבל בהחלט אינה עולה על אלה האחרים . טכניקה מבחינתי תהיה כל תרגולת אשר נלמד ונתרגל במהלך האימונים . אבל וזה אבל חשוב , היא אינה עולה על אותם "תרגולות טכניים" אותם רכש "הלוחם" הממוצע מהרחוב . אותו אחד שכל יום "מנסה את היכולות שלו במצבי אמת" . מבחינתי "יש לו הוכחה מוצקה להצלחת היכולות שלו " ועם זה אנו צריכים להתמודד . תוקף ממוצע בפאב שאין לו כל קושי לשבור בקבוק ויהיה נחוש לתקוף גם במחיר של מותו של זה מול . לכל אלה כמובן נוסיף את האלמנטים כמו : נחישות , התמדה , ניסיון וכו'.. כל אלה בודאי יאפשרו להכשיר "לוחם" מעולה . אבל ידידי גם אלה אינם ערובה להצלחה שהרי אנחנו סה"כ בשר ודם וככאלה מי יודע על איזה זמן שאול אנו חיים , אז נקווה שאנחנו עושים את דברים הנכונים לזמן אמת בברכת חג שמח ושנה טובה חיים