שאלה קצת פילוסופית...

[YinYang]

שאלה קצת פילוסופית...

יש לי כמה שאלות שתקפות לגבי כל אומנויות הלחימה, ובמקרה שלי הן נוגעות לטאי צ'י: 1.האם לדעתכם ניתן להגיע לרמה של שלמות(מוחלטת) באומנות לחימה כלשהי? 2.האם מאסטרים, הם אותם אנשים שהגיעו לרמה של שלמות? האם מאסטר יכול להיות בו זמנית תלמיד? 3. האם המאסטרים המוכרים לכם טוענים שהם שיכללו את אומנות הלחימה שלהם לרמה של שלמות? או שהם פתוחים לאפשרויות לימוד נוספות? בברכה אייל

 

[שי רגב]

תשובה חלקית (ואולי מלאה...?)

והכל לפי דעתי בלבד ועל אחריותי האישית. 1. "מאסטר" לומד מתלמידיו (בעצם, כל מורה אמור לעשות זאת אבל, לפי דעתי, רק מורה/אדם ברמת "מאסטר" *באמת* מצליח). 2. מה זה "שלמות"?

 

[דשא נוי]

תשובות שלי

אני לא מאמין לאף אחד שטוען שהוא יודע הכל בנושא מסוים, שולט באמנות כלשהי או מנצח את כולם. אמירות כאלה מעלות אצלי ספק ביחס לבן אדם. אני גם לא מאמין לאנשים שאומרים דברים כאלה על אנשים אחרים. לקרוא למישהו מאסטר זאת בעיני דרך לתת לו כבוד, לא לעשות אותו מושלם. אני מקווה שכל אדם פתוח ללימוד נוסף, אחרת הוא מפסיד הרבה. יש סיפור על T.T.Liang , מתלמידיו הבכירים של צ'ן מן צ'ינג, שבגיל שמונים ומשהו למד גמל שלמה דרומי מאיזה סיני בן 90. הלוואי עלי. להתראות ד.נ.

 

[דוד כפרי]

שלמות באמנות לחימה?

לדעתי, לא רק שלא ניתן להגיע לשלמות, אלא שהאשליה שהגעת לשם היא הוכחה מוחלטת לכך שלא הגעת. בשושלת שאני קשור אליה, גראנדמאסטר וונג שו-צ'ין אמר על עצמו שלא הגיע לשלמות בשיטתו, כנ"ל מאסטר וונג פו-לאי, ומאסטר ניר מלחי עדין מגיע אל המורה שלו פעמים בשנה, ללמוד. שניהם, וונג פו-לאי וניר מלחי, אומרים כל הזמן שאין דרך להיות מאסטר בלי להיות תלמיד.

 

[WhiteBear]

ולגבי מהו מאסטר, כך שמעתי:

ניתן לומר זאת בפשטות: אם יש אנשים שיקראו לך רב - אז אתה רב...

 

[zappon]

שלמות(מוחלטת) באומנות לחימה כלשהי?

תגדיר מה זה אומר מבחינתך... לכל אחד יכולה להיות משמעות אחרת.

 

[elflife]

שאלה יפה :

המורים שלי כולל ראש השיטה כול הזמן חוזרים ואומרים כי יש להם עוד המממון לילמוד ועוד קצת פילוסופיה אומרים שברגע שמגיעם לשלמות , כול שהיא , מתים אז אולי לא כדי להגיע לשלמות

 

[שי רגב]

../images/Emo32.gif סיפור אמיתי (על שלמות וסוף)

לפני כ-6 שנים סבתא שלי (שולה)נפלה בביתה, סבא שלי לא הצליח להרימה והזעיק את אחי שגר לידם. כשאח שלי התכוף להרים אותה, היא אמרה לו: "אל תתאמץ, אני הולכת למות". ואז היא עצמה את עיניה לעד.

על זה אמר המורה שלי: "על סף מותה זכתה להארה...". (והיא לא היתה אמנית לחימה, למי שתהה...) "שלמות = הארה" (????) (אגב, זה לא מקרה בודד, שמעתי עוד סיפורים כאלה)

 

[WhiteBear]

אני לא מצליח להבין, אתה מוכן לעזור?

איפה כאן היית ההארה ? בכך שהיא הבינה (או החליטה) שהיא תמות ? והאם אתה מוכן להביא עוד סיפורים ?

 

[שי רגב]

קרא קצת סיפורי "זן"

והתשובה היא: כן. בקשר ל-"סיפורים": מצטער, קצת עסוק היום...

 

[nage]

אפילו ממציאים של שיטה לא טוענים לכך

שהם הגיעו לשלמות, או-סנסאיי (אושיבה - מייסד האייקידו) למשל המשיך להתאמן וללמד (ללמוד מהתלמידים כמו שנאמר למעלה), עד שלא יכל כבר חעמוד על רגליו.

 

[סלבו לוי]

כמו שאמרת - תקפות לכולן

לא חושב שאפשר להגיע לשלמות, בשום תחום שהוא. להגיע לשלמות, פירושו למצות את הידע באותו תחום - ואם מישהו מסגל בפרק זמן של חיים למצות ידע בתחום מסוים, כנראה שהתחום אינו שלם. (רגע של פילוסופיה...). האם מורה יכול להיות בו זמנית גם תלמיד - הוא חייב להיות גם תלמיד, אחרת ההתקדמות והידע שלו נפגעים - מה שבסופו של דבר מוביל לפגיעה בתלמידיו. בנוגע לשאלה השלישית, אני חושב שעניתי עליה בשתי השאלות הראשונות.

 

[דוד כפרי]

ללמוד מהתלמידים?

המורה שלי לומד מהמורה שלו; המורה שלו משחזר כל הזמן את מה שהוא למד מוונג שו-צ'ין (שמת ב-1982), ומנסה להבין אם הוא מתאמן באמת לפי העקרונות של השיטה, לפי הרוח של מה שאמר וונ שו-צ'ין. איך לומדים מהתלמידים? אני לא מבין איך אפשר להתקדם בלי מישהו שימשוך קדימה?

 

[שי רגב]

"התלמיד כמראָה"...

 

[שי רגב]

mirror

 

[דוד כפרי]

ססמאות זו התחלה טובה...

ו...?

 

[שי רגב]

יש "סיסמה" ויש סיסמה

אני נתתי לך את קוד הכניסה. נראה לאן תגיע. קדימה, נסה קצת להתאמץ! (מצטער, אני צובע עכשיו את הבית, אז אין לי זמן לרבוץ מול המחשב...

) (נ.ב: ממך לא ציפיתי לחוסר הבנה כזה...

)

 

[דוד כפרי]

מצטער, לא לקח.

להסתכל על התלמידים ולתקן את הטעויות שלי זה דבר אחד (וקשה מאוד!!!), ללמוד ולהתקדם זה דבר אחר לגמרי. בשיטה שלי, התלמידים שלי יודעים קטה של טאי-צ'י, ואני לומד (בנוסף עליה) שינג-אי ופה-קואה; איך אני יכול ללמוד את זה מהם? בשיטות אחרות, מורה שמלמד עד חגורה שחורה (סתם לדוגמא) מלמד ידיים ריקות, בעוד שהוא אמור ללמוד כלי-נשק שונים; איך הוא אמור ללמוד את זה מהם? גם בשיטות בהן אין כלי-נשק בכלל, תלמיד בדרגה גבוהה לא לומד את אותו החומר של תלמיד ברמת מתחיל.

 

[שי רגב]

באמת "על קצה המזלג"

ואני אדבר "מתוך" השיטה והתפיסה שאני לומד היום (ואני רחוק שנות אור מלהקרא אפילו "שוליית מאסטר"). 1. במהלך האימונים/הלימודים אנו לומדים ועובדים על "קונספציה", הכוללת בעיקר "הבנת התנועה" (של הגוף, שלי ושל היריב). מדובר בלימוד אין סופי (לדעתי), הכרוך בעיקר בהזדהות מוחלטת עם היריב (ולכן ה- Let-Go, אם זה חשוב לך לדעת...). מכיוון שמדובר גם בהתקפות שאינן "מגע רציף" ("מגע רציף" = למשל: "פושינג-הנדס", שלכם), הרי שעלי להיות גם מין "קורא נפשו" של היריב. זה בלבד הינו כר לימוד עצום(!) שמעשיר אותי ככל שירבו האנשים שמולם אני יעבוד (וירבו התצפיות שלי בצורות העבודה של אנשים רבים יותר). 2. בסעיף 1 דיברתי על "לראות ולחוש". היישום גם הוא חשוב. את היישום אני יכול לבצע לבד (מה שרצוי, כמובן), אבל את הרעיונות והגישות אני ("אני" - המורה...) אמור להעביר לתלמידי ולראות האם הם (אותם רעיונות) עובדים גם עליהם/על מישהו אחר. כלומר - האם אותם רעיונות וגישות "עומדים בפני עצמם". בכל הדברים הללו נדרשות "קבוצות דגימה" ו-"קבוצות מבחן" (כמו בסטטיסטיקה, להבדיל אלפי הבדלות). אלו הם התלמידים שלי/ך, בין היתר. אגב, זה גם מסביר מדוע לא כל אחד ראוי/רשאי "להמציא שיטה": כי אם אתה "לא בשל מספיק" - את הטעויות שלך תנחיל לתלמידיך. וזה מדאיג...

 

[דוד כפרי]

עניתי על חלק מהנקודות

בהודעה הזו, שעונה גם על הנקודות שלך למרות שאין בה התייחסות ישירה אליהן. השאלה היא אם, מעבר לשלב מסויים, כל מה שיש ללמוד בשיטה הוא איך לעשות את מה שאתה יודע יותר טוב, או שיש דברים חדשים לגמרי ללמדו בכל שלב ושלב? אני לא יודע איך זה אצלכם, אבל בשיטה שאני לומד אני יודע שהמורה שלי עדין לא למד כל מה שיש ללמוד בשיטה - והוא לומד אצל המורה שלו כבר 20 שנה, והוא הגיע אליו עם כ-15 שנים של אמנויות לחימה שונות; וניר בעצמו אומר שעוד יש לו המון מה ללמוד, והכוונה לא לשפר מיומנויות קיימות אלא לפיתוח חדשות.