זהשלא צריך את כל המח כדי להיות
"בן אדם" זה מאוד נכון. אכן יש אנשים פגועי מוח שמסתדרים מצוין בעולם הזה. אבל מצד שני קשה מאוד להגדיר מה זה בן אדם ולבחון את כל היכולות שלו. חלק גדול מהמוח משמש בשביל פעילויות מטופשות - הליכה על שתיים, נשימה, ויסות חום גוף, הפעלת שרירי פנים, קוארדינצית יד-עין, חוש-ריח וכו´. כל מיני פעולות שאנו לא חושבים עליהם בתור דורשות מחשבה. ואכן, אנו נחשיב אדם משותק מהצוואר למטה כבן אדם, למרות שיתכן שהשיתוק נובע מפגיעה חמורה במוח שלו. אפילו פעולה "כבדה" כמו ראיה, היא לא תנאי הכרחי להיות בן-אדם, למרות שהיא בעצמה תופסת חלקים נכבדים במוח. חלקים אחרים במוח פחות באים לידי ביטוי בחיי היום יום למשל יכולת חשיבה מתמטית, שימוש בשפה שניה ושלישית, תפיסה מוסיקלית, גודל אוצר מילים, שימוש בכישורים חברתיים ודומיהם. לא בכל אלו אדם משתמש כל רגע ויש רבים אחרים. האם באמת אנו יכולים לדעת שאדם שחצי ממוחו נכרת מסוגל לאותם דברים כמונו? אז אולי אנשים מסוימים לא מנצלים יותר מעשרה אחוז ממוחם ביום כזה או אחר. אבל אני מאוד מקווה שהם מנצלים 99 אחוז ממנו במהלך חייהם.