שאלה קטנה לאמצע השבוע

[היידי אור]

כן, חזיות רגילות בלי ברזלים

 

[צמרת1800]

מעולם לא הייתה לי חזיית הנקה

ויש לי פז"מ של יותר מ-4 שנות הנקה (שני ילדים, הקטנה עוד לא סיימה לינוק)...
בחודשים הראשונים הקפדתי על חזיות רגילות ללא ברזלים, ובהמשך חזרתי ל"קולקציה" הרגילה והמגוונת (עם +בלי ברזלים)

 

[Tangled]

אני עם חזיית הנקה כי החזה לא בגודל המקורי

 

[בזזזזזזז]

גם אני (אבל כזו שנפתחת לגמרי ולא "חלון"

 

[גלים גלים]

חזיות רגילות עם ברזילים. היו דלקות, אבל לא

יותר מאשר חזיות ההנקה למיטב זכרוני. גם אם כן- מודעות לזה פותרת את העניין.

 

[הגמבה]

כל תקופת ההנקה עם חזיות הנקה

פעם אחת עם ברזלים הספיקה לי, מצד שני אני גם משתמשת ברפידות במהלך כל התקופה.
הפעם יצא לי לקנות חזיה של bravado שהיא בלי ברזלים אבל עושה ציצי כמו עם ברזלים.

 

[ק ר ש י נ ד ו]

טוב, ננסה ונראה

תודה!

 

[mytali]

באותה התלבטות

נמאס מחזיות הנקה, בעיקר מאז שחזרתי לעבודה.
אני קצת חוששת מברזלים כי בפעם היחידה שניסיתי, זה גרם לי לדלקת.

אני לא רוצה להשקיע עכשיו בחזיות הנקה חדשות, מצד שני אני גם לא רוצה להשקיע בחזיה רגילה שאולי לא תתאים כשאסיים להניק.

אני רוצה לנסות שוב את החזיות הרגילות שלי, אבל אחכה עוד קצת, שתינק קצת פחות. (היא רק בת 7 חודשים)

הזדהות, גם לי אין פתרון.

 

[נאגטס]

שאלה לבעלות חשבון בנק נפרד מהבעל

בעקבות הדיון האחרון ראיתי שיש כמה כאלו...
איך זה נעשה ברמה הפרקטית?
המשכורת שלך נכנסת לחשבון שלך ושלו לשלו?
איך מבצעים את ה"איזונים" של התשלומים השונים - מסגרות חינוכיות, חוגים, תשלומי חשבונות הבית שהם לא תמיד קבועים - קניות בסופר למשל.
או בכלל תשלומים שהם לא קבועים - יציאות שלכם כזוג למשל, כל פעם מישהו אחר משלם?
האם יש הפרש בין השכר שלך לשלו? איך זה בא לידי ביטוי ב"חלוקת התשלומים"?.

 

[מה שטוב]

כרגע אנחנו עם שני חשבונות

זה התחיל כשהתחתנו, מטעמי עצלות, נמשך שנים כך שיש 'החשבון שלי' ו'החשבון שלו', כלומר המשכורת שלי נכנסה ל'שלי' ושלו ל'שלו'. בפועל פשוט ודאנו שאנחנו לא במינוס באף חשבון, ושגובה ההוצאות מהחשבון הולם את גובה ההכנסות אליו, לפעמים זה השתנה משנה לשנה. לא היתה שום התחשבנות מי משלם מה כי זה בלאו הכי היה רק פורמלית ושנינו היינו רשומים כבעלים של שניהם.
באיזשהו שלב קלטתי שהעמלות הכפולות עולות כסף, והתחלתי לבדוק איחוד חשבונות.
אז גם גיליתי שלא רק שהאיש היקר לא מתערב ולא בודק מה קורה ב'שלי', אין לו גם שמץ של מושג מה קורה ב'שלו'

כרגע אנחנו עם חשבון אחד ראשי שרוב המשכורות נכנסות אליו, ועוד אחד קטן עם משכורות קטנות (יש לנו כמה מקורות הכנסה) ששווה לנו להשאיר בגלל הטבות כאלה ואחרות.
בפועל - אני מנהלת את שני החשבונות כמו כמעט כל דבר אחר שקשור לכסף בבית שלנו.
ואם מישהו היה מספר לי שככה אני אהיה לא הייתי מאמינה. מאידך - מסתבר שככה זה אצל שתי האמהות שלנו, אז כנראה שזה לא במקרה.

תבדקי אם זה לא מה שעלול לקרות אצלכם לפני שאת פותחת עוד חשבון...

 

[נאגטס]

אנחנו עם חשבון אחד אבל -

אני שוקלת לפצל.
אני יודעת שיש לזה המון חסרונות גם בהתנהלות כ"כוח כלכלי" מול הבנק וגם בהקשר של אחריות על חשבון בנק, אבל כיום הוא מנהל את הכספים בבית ודי מתחרפן מזה, ואני לא מסוגלת (וניסיתי, בחיי שניסיתי) להיכנס לפן הזה. הוא מגיע מבית מאוד שונה ממני ביחס לכסף וגם עוסק בכספים ביומיום, בעוד אני גדלתי בבית עם גישה שונה לחלוטין, ואני מודה בפה מלא שבעוד הוריי היו נפלאים, הם קצת פספסו איתנו בחינוך בעניין הספציפי הזה.
זה גורם לדי הרבה מתיחויות, בעיקר בגלל שכמו הרבה פה, אנו בשלב בחיים בו יש לנהוג באחריות ולחיות עם "יד על הדופק" ולכן הוא מנהל מעקב מאוד צמוד לגבי ההוצאות והכנסות (ושוב, טוב שכך!). מדי פעם אני נדרשת לתת דין וחשבון על שום מה ולמה ביצעתי X או Y וגם אם זה נעשה בנימה ידידותית וחביבה (לפעמים), המהות או הביקורת עדין מרגיזים אותי כשהרבה פעמים מדובר בסכומים זניחים
למדי (לא רכשתי כעת 4 זוגות מגפיים לחורף, כן?) אלא שהוא לא מבין למה מלכתחילה נדרשו.
היות וזה נושא שהפך להיות טעון במיוחד, בזוגיות שהיא בסה"כ טובה מאד, אני שוקלת, ולו בשביל ה"התנסות" לנטרל את הגורם הזה מהיחסים בינינו. למעשה זוהי הצעה שהוא לא פעם זורק לאויר כשהוא ממש מיואש וטוען שהוא לא ישן בלילה בעוד אני חיה לי באדישות חמימה ואולי אם נפצל את החשבונות אבין את גודל הלחץ והאחריות.
לכן אני שוקלת "להרים את הכפפה", ולבחון את זה כהתנסות "חינוכית" (וכן, אני יודעת שזה נשמע ילדותי). אולי אגלה דברים חדשים עלי ועל יכולת ניהול הכספים שלי, אולי זה ילמד אותי להתנהל יותר בתבונה כשהאחרית תהיה עלי ולא אוכל לטמון את הראש ולהסתמך עליו כפי שאני עושה עד עכשיו.
אולי נגלה שההפרדה הזו עושה לנו דווקא טוב, או שזה אסון, או שאחרי תקופה מסויימת "אראה את האור" ואז נאחד שוב חשבונות אלא שאני כבר אהיה יותר מעורבת ומשופשפת ונוכל להיות שותפים שווים בהתנהלות הכספית....
אני עוד לא יודעת...
יותר מנסה להבין איך זה נעשה ברמה הפרקטית כשיש ילדים והמון הוצאות, חלקן קבועות שאז עוד אפשר לצפות אותן ו"לאזן" בינינו, וחלקן לא צפויות, או לא קבועות, ובכלל מה עושים בפרקטיקה כשהוא מרוויח פי שניים ממני.

 

[גוליגל]

כשהחשבונות שלנו היו נפרדים, היה כיף הפרטיות

יש זוגות בהם אין שני חשבונות משכורת אלא חשבון אחד גדול משותף ממנו כל ההוצאות המשותפות, ועוד חשבון "דמי כיס" לאשה. מאוד פמיניסטי

 

[סוכריה על מקל]

אולי כדאי לך לחשוב על פתרון אחר -

למשל, להשתמש בכסף מזומן. תקציבי לך סכום קבע שאותו תמשכי מהחשבון שלכם כל שבוע להוצאות "אישיות", ואז את גם לא מבזבזבת בלי חשבון כביכול, אלא סכום שהחלטתם עליו מראש, וגם ההוצאות נתונות לשיקולך בלי עין שבוחנת מה בדיוק קנית בכסף *שלך*.

 

[נטעטע]

אבל אז היא תחיה עם תקציב שהוא מקציב לה

 

[מעיןבר]

לא אם מחליטים ביחד מהו הסכום.

 

[סוכריה על מקל]

למה הוא מקציב לה?

הם מחליטים עליו יחד בהתאם לנתונים שלהם.

 

[קרטחנה]

אני אוהבת את השיטה הזו בדיוק בגלל פיצול האחרי

פיצול האחריות. אני יודעת מה קורה בכסף שלי אבל הוא לא ממש עוקב אחרי שלו, ואני לא רוצה את האחריות הזו עלי.

 

[שוקי ומילי]

אני חושבת שההפרדה לא תשנה כלום..

בזוגיות שלנו, אני בגישה של בעלך... וגם כשהיו לנו חשבונות נפרדים - עוד לפני החתונה, אבל כשכבר התנהלנו לחלוטין כיחידה כלכלית אחת - ניהלתי את התקציב וגם עקבתי אחרי ההוצאות שלו, אפילו שהן היו בחשבון אחר לחלוטין. זה אופי, ואני מאמינה שזה המצב של בעלך..
בסוף הגענו להסכמה ואיזון.
הוא מתייעץ איתי על הוצאות מעל ל-200 שקל, ואני צריכה לשחרר רסן כי בסה"כ - אנחנו לא בחובות והכל בסדר.

ולגבי הפרקטיקה - עד לא מזמן זה היה המצב אצלנו מבחינת הפרשי שכר, אז הוצאות גדולות יצאו מהחשבון שלו (שכ"ד), וקטנות יצאו מהחשבון שלי (חשבונות). קניות בסופר או בחנויות שולמו על ידי מי שהיה באותו הרגע קרוב לקופה.

 

[תריגה]

קטעים אתכם

ממש הצחקת אותי...

לנו היו שני חשבונות כשהתחתנו, אבל אחרי שאני הפסקתי לעבוד כבר לא היתה סיבה השאיר את החשבון שלי, שבכלל היה בסניף ברעננה בכל מקרה. אז יום אחד הטרחנו את עצמינו לסוע לשם ולסגור אותו.
אבל כשחושבים על זה כמעט מיד הפכנו את החשבון שלו לחשבון משותף, וגם הכנסנו אליו את הצ'קים מהחתונה.
בקיצור היה החשבון שלנו והחשבון שלי (פשוט כי התעלתי לשנות את הפרטים אצל נותני המשכורת) ואז ביטלנו אותו.
אני חשובת שבמצבי כמי שהפסיקה לעבוד למשך כמה שנים החשבון המשותף הה בעל אמירה משמעותית מאד.

 

[גוליגל]

היתה לי תקופה כזאת

השאלה היא למה זה נועד.
היתה תקופה בה חייתי עם בן זוג וידעתי שזה לא לנצח (צדקתי

) ולא רציתי להפוך ליישות כלכלית מאוחדת איתו. הרווחתי בערך חצי ממנו אז הוצאנו את ההוצאות המשותפות ביחס של 1:2, אני שילמתי שליש והוא שני-שליש.
אדמיניסטרטיבית היה לי חשבון אליו נכנסה משכורתי, היה לו חשבון אליו נכנסה משכורתו, והיה עוד חשבון משותף אותו הזנו בחלקים לא שווים אלא 1:2, ומתוכו הוצאנו את ההוצאות המשותפות. מן הסתם זה היה קצת יקר אבל מאוד נוח. כשנפרדנו רוקנו את החשבון המשותף, סגרנו אותו וגמרנו.
היתה תקופה שעם בעלי היו חשבונות נפרדים, ככה אבל זה היה סתם מתוך עצלות (מה שנקרא "מסיבות היסטוריות" - לכל אחד היה כבר חשבון וותיק ולא מצאנו לנכון לאחד). את ההוצאות הגדולות איזנו איכשהו, עם או בלי מודעות. לא היתה כוונה שנוציא דוקא בחלקים שווים, יכול להיות שזה יצא "פייר" ויכול להיות שלא. נשארנו כך עד מתישהו, אחרי שהספקתי לעבוד והתחלתי ללמוד, וכל הכסף בחשבון שלי נגמר. ממש יצא כדאי בשבילו