יש לי לפעמים רגעי חולשה
שבא לי לזרוק את כל ההיגיון והגאווה לצדדים, לנסוע לבית של האקס ולהשליך את עצמי עליו חחח
תכלס אני בחיים לא אעשה את זה, אני הגיונית ושקולה מדיי בשביל דברים כאלו
יש לי שאלה מה דעתכם אבל... למי שקצת עקב, אני והאקס נפרדנו לפני בערך 3 חודש ויש לו מישהי כבר חודשיים. הפרידה הייתה כואבת מאוד, הוא נפרד ממני, ודיי לא ראיתי את זה מגיע. לא נפרדנו מחוסר אהבה, אהבנו מאוד, אלא בגלל פערים בינינו, היה לו קשה מאוד ליזום את הפרידה ועד היום קשה לי להבין במאה אחוז את הפרידה הזאת. היה לנו קשר מהסרטים, מלא אהבה וקיצ'יות, וזה היה אחד הדברים הכי קשים שהייתי צריכה לעבור בחיי, כי באמת אהבתי אותו אהבה מטורפת, ובזמן שאני דיברתי על לעבור לגור ביחד, מסתבר שהוא כבר התחיל לחשוב על פרידה... בכל מקרה, השאלה שלי, האם אין איזשהי חוקיות לאחר פרידה? אני חשבתי שבגלל שהוא נפרד ממני, מן הסתם מתפקידו להקל עלי קצת, ציפיתי באיזשהו מקום לטלפון קטן או משהו בסגנון, לבדוק מה שלומי. ברור שיש קטע כזה בפרידות של להתנתק, אבל זה יותר בפרידות כסאח, פרידות מבגידות וכאלה, זאת הייתה פרידה יותר טראגית כזאת, שהוא כבר הרגיש לא טוב בקשר אבל עדיין אהב אותי. אחרי הפרידה כמובן נורא רציתי לדבר איתו אבל עצרתי בעצמי, וקצת התפלאתי שהוא לא התעניין בי בכלל. אחרי כמה זמן שלחתי לו אי מייל שאני רוצה לבוא אליו להחזיר לו את כל הדברים שלו, לקח לו מלא זמן לענות ואיכשהו כשדיברנו בסוף טוב שהוא לא קבע איתי פגישה לעוד איזה שבוע וחצי, כאילו אני הדבר האחרון בסדר העדיפויות שלו. לא שאני מצפה למשהו כי מן הסתם נפרדנו, אבל זה ממש לא מתאים לו הוא כולו בחור מקסים וטוב לב כזה, שתמיד השתדל לא לפגוע באף אחד, אפילו בצורה קיצונית לכן הייתי קצת בשוק מזה, שהוא נתן לי להרגיש כזאת קטנה. כשנפגשנו הוא היה קר מאוד ומרוחק, ונתן לי הרגשה לא נעימה, באתי ממש לכמה דקות, הבאתי לו את הדברים וברחתי. לא דיברנו הרבה זמן, כל המעט פעמים שניסיתי ליצור קשר קטן (למשל כשסבתא שלו נפטרה, וגיליתי על זה איזה שבועיים אחרי, שלחתי הודעת ניחומים הוא אפילו לא ענה) בכל מקרה, רציתי גם לקחת ממנו ציור שציירתי לו לחדר בשביל תיק עבודות שאני מכינה, והייתי צריכה שהוא יעביר את זה דרך חברים. ובבקשה, תחסכו ממני הטפות של תמשיכי הלאה וכאלה, אני פשוט מרגישה שכל ההתנהגות ילדותית נורא, כאילו מנסה לא לראות אותי בכל מחיר, מה שקצת מגוכח כי יש לנו חברים משותפים. אני יודעת שזה כנראה בגלל שהוא יוצא עם מישהי והיא מאויימת ממני. אבל מה עם קצת בגרות? אנחנו לא ילדים ובכל זאת אנחנו אמורים להיות חשובים אחד לשני, הרי היה בינינו משהו מיוחד. כל ההתעלמות המוחצנת, כולה הודעת ניחומים כשסבתא שלו נפטרה מה קשה להחזיר פאקינג אסמס ולא לגרום לי להרגיש מגעיל כאילו אני מציקה ולא רצויה? ברור שיש אקסים שישר מתנתקים, אבל באמת לא חשבתי שזה יהיה כזה קיצוני. ויש לנו חברים משותפים שהוא כל הזמן שואל אותם מה איתי ומה שלומי, אבל נורא משתדל לא להיות איתי אפילו בטיפון של הקשר. לא קצת מוגזם?
