שאלה עקרונית.

[הבלש חסר הבית]

לא כולם נורדים

אני חושב שהסאגות הנורדיות מדגישות את כוחם וגבורתם של הלוחמים כשהן מתארות אותם מפצפצים מגינים. במציאות, מגן הוא פריט די עמיד - איזה חצי אינץ' של עץ מחוזק בברזלים, שיכול לחטוף די הרבה. ברור שמכת גרזן מאחיו הגדול, המכוער והסוטה של ביאוולף תעשה במגן שלך יופי של סדק, אבל למזלם של בעלי המגינים לא כל יריביהם הם שני מטר של שרירים, שפם וריח של תמד (יין-דבש).

 

[DIDGIN]

ביקשתי לא לדבר שיטות וחוקים, לא?

אני דווקא רואה את המגן כהגנה מאוד אקטיבית, אלא אם כן זה אחד ממגיני המגדל הכבדים יש לך יכולת גדולה או קטנה להזיז אותו לחסום מכות מהחזית או האגפים ואפילו לאגף ההופכי.

 

[מירטל]

כן, אם אתה נלחם.

 

[הבלש חסר הבית]

בשורה התחתונה

ובלי קשר לשיטה - בסופו של דבר יש לך רק מגן *אחד* שחוסם התקפה כזו או אחרת, אפילו אם אתה מחזיק ארבעה (ראית פעם טרי-קרין?)

 

[DIDGIN]

טרי-קרין?

מספרי השמש השחורה, לא? טוב, אני יכול לחיות עם זה. אפשר ליצור ככה אמן נשק שמיומן באותה מידה בשתי הידיים ומנוסה בחבטה בעזרת מגן. הוא מחזיק שני מגינים לא גדולים. הוא ישתמש באחד מהם כדי לחסום ובשני כדי לחבוט, תלוי מאיפה הוא מותקף.

 

[Nihau]

ההודים נלחמו כך, עם שני בקלר קטנים

אליהם מחוברים מעין חצאי חניתות כך שהמחזיק אוחז ברצועות המגינים הקטנים העגולים להגנה ומשתמש בחניתות הארוכות כאורך המטר כדי להתקיף או להסיט- ברמה מסויימת יכול להחשב כשיכלול רחוק של עקרון הגארד על ידית החרב. זה כמובן נשק אקזוטי וצרייך להתאים אליו סגנון לחימה ייחודי אבל זה כבר נעשה בהיסטוריה אז גם אתה תוכל לבצע זאת בהצלחה.

 

[Nihau]

הנה ציור להמחשה

נכון שזה לא בדיוק ה שחשבת עליו אבל זו עדיין אנקדוטה מעניינת על היסטוריה של לחימה בהודו האקזוטית

 

[הבלש חסר הבית]

מזכיר משהו מדארק-סאן

היה שם נשק שנקרא "Tortoise Blade" שהתבסס על מגן קטן משריון של צב, שמהאמצע שלו יוצא להב חד של חרב. היה גם "גרזן זרוע", שהיה פשוט צמיד-מגן כבד שמהצד העליון והתחתון שלו בצבצו להבי גרזן (קצת כמו להלביש גרזן דו-ראשי על הזרוע, שמשמשת במקום קת העץ המקובלת). מצד שני, אלו היו כלי נשק של גלדיאטורים, לא משהו לשימוש צבאי פרקטי.