שאלה על open access

[פ ו א ס ו ן]

שאלה על open access

התפרסם מאמר בירחון שהינו open access .
אני והמנחה של מהדוקטורט החלטנו להגיב על המאמר שלדעתנו סבל מכמה טעיות מתודיות רציניות שהשפעיו על הממצאים.
ישבנו וכתבנו מכתב תגובה.
כאשר כותבים כזה מכתב, בירחון רגיל שולחים לעורך העיתון, אשר מחליט מה לעשות עם זה ואף האם לפרסם תחת-letter to the editor.
כאשר המנחה שלי ניסתה לשלוח את המכתב לירחון למעשה מה שהתאפשר לה למעשה -לפרסם את זה תחת comment בגוף המאמר עצמו.
זה לא עבר שום תהליך סקירה ופורסם מידית- למעשה כמו תגובת טוקבק למאמר עצמו.
כמובן, שזה גם גורם לתחושת החמצה מסוימת שכן לא קיבלנו תגובה הולמת לטענות שלנו, שהיו מגובות ב- REF לא מצד העורך של הירחון ולא מצד המחברים.
שנית וכאן השאלה- האם בכלל ניתן לציין את זה בדרך מסויימת ב-CV.
למרות זה מרגיש לי לא מקצועי

 

[22ק ו ס ם]

זה חלק מהראיון של open access

המאמרים בחלק גדול מכתבי העת הללו לא עוברים שיפוט עמיתים קפדני כמו בכתבי עת אחרים, אלא פשוט בודקים שהשיטות והסטטיסטיקות שהשתמשו בהם נכונות. אם הממצאים לא מעניינים או הפרשנות לא נכונה הם לא מתערבים אלא נותנים לתחום לעשות את שלו. זו הסיבה שקל יותר להכניס מאמרים לכתבי עת כאלו ויש כאלו שרואים בעין קצת עקומה את הפירסומים הללו. דרך אחרת שיכלת לעשות זה לכתוב מאמר בכתב עת אחר שהוא מאמר תגובה. וזה שלא קיבלתם תשובה מכותבי המאמר לא משנה לדעתי. מה שחשוב שהביקורת שלכם הושמעה ולכן מבחינת התהליך המדעי אתם עשיתם את שלכם. אנשים משום מה חושבים בטעות ששיפוט עמיתים זה רק מה שעובר על מאמר לפני הפירסום, בעוד שלמעשה השיפוט האמיתי מתחיל אחרי שהוא מפורסם.

 

[פ ו א ס ו ן]

מעניין

לא ידעתי על האפשרות לכתוב מאמר תגובה בכתב עת אחר שהוא מאמר תגובה.

 

[פ ו א ס ו ן]

יתרה מכך

לא רק אנחנו השמענו ביקורת אלא היו נוספים.
אולם רק אנחנו רשמנו ביקורת וליוונו עם הסברים מעמקים, כולל REF
אחרים שרשמו ביקורת, סביב אותו נושא - לא ליוו בהסברים מנומקים.
זה נראה כמו טוקבקים ב- YNET, ולכן זה נראה כול כך לא מקצועי
אחת התגובות של הירחון עצמו הייתה- הינה הפרסומים של המאמר במדיה, ואם אתם מוצאים עוד פרסומים במדיה בבקשה תידעו אותנו

וזה יחסית ירחון open access סביר

 

[אור302]

זה קורה המון במדעי הרוח.

אנשים מתכתשים זה עם זה בכתבי עת שונים. מה שקורה הרבה הוא שמאמר התגובה אינו רק בגדר תגובה, אלא מתחיל בה וממריא ממנה למחקר עצמאי.

 

[FPNH]

זה לא הרעיון ב Open access, זאת התוצאה.

הרעיון ב open access זה שהמאמר נגיש לכולם ללא תשלום.
חלק מהג'ורנלים שהם open access לא עושים שיפוט עמיתים קפדני. כמו שגם בג'ורנלים הרגילים יש הבדלים גדולים ברמות השיפוט.

הרעיון הזה של חיוב המחבר בתשלום על המאמר שהוא רוצה לפרסם הצמיח ענף שלם של ג'ורנלים שיש להם אינטרס כלכלי לפרסם כמה שיותר מאמרים, גם על חשבון האיכות.

 

[22ק ו ס ם]

אבל זה בדיוק חלק מהרעיון

ברור שהמאמר גלוי לכולם, חשבתי שזה מובן מאליו. אבל יותר מהעניין הטכני יש גם את העניין החשוב שהשיפוט עמיתים הרבה פחות קפדני וזו המהפיכה הגדולה שלו. ונכון, יש גם את ההיבט הכלכלי שהוא די בעייתי.

 

[קיפי סגול]

זה מאד משתנה

יש כתבי עת open access שיש בהם שיפוט עמיתים רגיל לחלוטין ולא פחות קפדני מאשר בכתבי עת "רגילים" (בדיוק כפי שיש כתבי עת רגילים שבהם שיפוט העמיתים ממש לא קפדני). יש כתבי עת מסויימים- ונראה לי שזה מה שאתה חושב עליו- כמו PLoS one שמצהירים שהם מקבלים כל מאמר (במקרה של כתב העת הספציפי הזה- בכל תחום) שכתוב היטב ושהשיטות בו נכונות ומשאירים לקוראים לשפוט את התרומה של המאמר. בפועל הם דחו מאמר שלי כי לדעת אחד הבודקים המאמר לא חידש מספיק וכשערערתי (יש להם אפשרות ל rebuttal) בטענה שסיבת הדחיה מנוגדת למדיניות כתב העת הם חיפשו סיבות מתחת לאדמה כדי לא להפוך את ההחלטה (כולל כאלו שאומרות בדיוק ההפך ממה שכתבו הבודקים בסיבוב הראשון).

יש גם כתבי עת שלוקחים את רעיון הפתיחות עוד יותר רחוק כמו למשל כאלו שמפרסמים את כל ההסטוריה של המאמר כולל מה שכתבו הבודקים ופרסום שמות הבודקים. או כתבי עת אחרים שמפרסמים תקצירי מאמרים שהוגשו ומאפשרים לכל מי שמעוניין להירשם לשפוט אותם בנוסף לשופטים שהעורך פונה אליהם (בכתב העת המסויים שאני חושב עליו הבחירה האם לפתוח את השיפוט לכל המעוניין היא של המחברים).
בכל מקרה, כפי שציין FPNH, כל אלו הם לא חלק מהרעיון. הרעיון הבסיסי הוא אך ורק לאפשר גישה למאמר ללא תשלום. כל שאר הדברים הם תוצאות או נסיונות לקחת את האפשרויות הגלומות ב open access צעד נוסף קדימה.

 

[22ק ו ס ם]

נכון, אני מתכוון בעיקר לplos one

גם לנו בתחום יש כתב עת שהוא רגיל לחלוטין ומפורסם אונליין וברור שלא כולם הם כאלו. אני בעיקר התכוונתי למגמה החדשה של כתבי עת שלא רק מפרסמים אונליין אלא גם מנסים לשנות את שיטת הפירסום (שזה כולל גם תשלום עבור הפירסום). אני עדיין חושב שזה כן חלק מניסיון לשנות את צורת הפירסומים, וזה לא במקרה שאלו כתבי עת חופשיים לכולם לקרוא. בסופו של דבר, לכל איש אקדמיה יש גישה כמעט לכל מאמר שהוא ירצה כך שזה לא קריטי עבורו אם זה מפורסם אונליין או לא. אני לא בטוח שרק לפרסם אונליין להדיוטות עוזר הרבה כי רובם לא יקראו את המאמרים הללו או לא יבינו אותם כמו שצריך.

 

[קיפי סגול]

לא לכל איש אקדמיה יש גישה כמעט לכל מאמר

שהוא ירצה. אתה מסתכל על זה מנקודת המבט של מוסדות אקדמיים במדינות מפותחות. בהרבה מדינות באסיה, דרום אמריקה ואפריקה אין למוסדות אקדמיים את המשאבים שיש לנו- וזה כולל מנויים לכתבי עת וגישה למאמרים. בהרבה מהמדינות האלו אפילו הגישה לאינטרנט היא בעייתית (שמעתי לפני מספר שנים הרצאה של חוקר שעבר מאנגליה לדרום אפריקה. בין היתר הוא דיבר על זה שהיה צריך להסתכל למעבר מאינטרנט מהיר שזמין 24/7 הוא היה צריך להתרגל לאינטרט ב dial in שזמין שעתיים-שלוש ביממה.

 

[22ק ו ס ם]

אתה צודק, אני מסתכל על זה באמת בעיניים

מערביות. בהחלט יש אנשים שהיו רוצים גישה למאמרים שאין להם וחבל. מהבחינה הזו, באמת רצוי היה לשים את כל כתבי העת אונליין אבל אין סיכוי שזה יקרה.

 

[Sonic hedgehog]

אבל אז יש את plos biology

למשל שבו בהחלט יש שיפוט קפדני, כמו שאמרו בעבר זה תלוי ג'ורנל אפילו מאותו משפחה.

 

[FPNH]

וגם ב PLoS One

שיפוט העמיתים אמור להיות קפדני, רק שלא אמור להיות לו נושא ספציפי.
בגלל שאין לו נושא ספציפי, אז יש הרבה עורכים ושונות גדולה ברמת השיפוט המדעי וברמת המאמרים שמתפרסמים.

כשבג׳ורנלים האחרים של PLoS, שכמובן גם הם Open access, אין התפשרות לא על הנושא ולא על הרמה.

 

[פ ו א ס ו ן]

דרך אגב אכן מדובר ב PLos one

העיבוד היה בסדר, אולם אוכלוסית הדגימה היתה מוטעת לחלוטין מה שיצר sampling bias רציני ביותר
שהוביל לתוצאות לא נכונות....

 

[עופר ברנשטיין]

ניצול לרעה של מודל ה-OA

כמה נקודות שאני מניח שאולי קשורות לסיפור שלך (על סמך הודעה זו והאחרות בשרשור):

ראשית, מה שאתה מתאר מבחינת פרסום תגובה לא קשור לסוג כתב העת אלא לאופן שבו הם בוחרים (טכנית ותמטית) לפרסם דברים. הרי ברור לכל שאם הם היו רוצים הם יכלו פשוט לפרסם את המאמר תגובה שלכם כעוד מאמר ולא כ'תגובה' למאמר המקורי. עצם הרעיון של פרסום תגובות כמו בפוסט בבלוג מחשידה בעיני את כתב העת הנדון.

שנית, כתבי עת שמנסים להתעטף באיצטלת OA בה בעת שהם בעצם GOLDEN / GREEN ACCESS (כלומר, הכותבים משלמים כדי שהציבור יוכל לקרוא) היא פרקטיקה בעייתית מאוד שהולידה עשרות (אם לא מאות) כתבי עת קיקיוניים וחברות הוצל"א נצלניות ובדויות שעושות כסף על חשבון אקדמאים. אני ממלית בחום לך ולמנחה שלך, כמו גם לכל שאר באי הפורום שנתקלו בדרישות תשלום מ'מוציאים לאור' של כתבי עת להציץ באתר הזה וברשימה שלו - רשימת מוציאים לאור נצלניים של ג'פרי בייל (לינק ישיר אם הקישור לא עובד - http://scholarlyoa.com/publishers/).

נוסף על כך, וכתגובה לעניין הכן שיפוט לא שיפוט וכד' - שיפוט הוא דבר אחד, תוכן חופשי, תשלום עבור פרסום (גולד או גרין אקסס לא משנה) או עבור מנוי (המודל ה'מסורתי') הם דבר אחר ואין ביניהם מאומה.
כמה מכתבי העת המובילים בתחומים בהם אני עוסק (קומיקס, מדיה ויזואליים, מחקרי קהל) הם OA קלאסיים ועדיין כל פרסום בהם הוא פרסום מוכר (חלקם אפילו בבקרת מעקב ציטוטים). ככל שהעולם האקדמי עובר ל'נישות מחקר' כתבי עת כאלו יתרבו להערכתי ובסופו של דבר מחלקות יתחילו להתייחס אליהם כאל שווי ערך לכתבי העת המסורתיים של מו"לים נצלניים כמו בלקוול, סייג' ודומיהם.

 

[22ק ו ס ם]

למה זה ניצול לרעה?

אף אחד לא הכריח אותם לפרסם תגובה בכתב העת אלא זה הפורמט שהם משתמשים בו. לפני ששולחים מאמר לפירסום צריך לעשות שיעורי בית ולבדוק מה ואיך מפרסמים. דווקא יש הרבה הגיון בפירסום תגובה ישירות למאמר. מה הסיכוי שמאמר התגובה יקרא על ידי אחרים כשהוא מופיע בנפרד?

ומה הקשר שיש הרבה כתבי עת קיקיוניים כהגדרתך? זה נכון לפירסום אונליין בדיוק כמו לפירסום רגיל. לעומת זאת, יש כתבי עת מכובדים שמפרסמים רק אונליין כך שכל מקרה לגופו. נכון שיש בעייתיות במודל התשלום אבל צריך לזכור שברוב המקרים המחברים לא משלמים מכיסם אלא זה מכוסה על ידי האוניברסיטה או מענקים שהם מקבלים. זה אמנם מגביל את מספר הפירסומים בכתב העת כי לא לכולם יש את הכסף הזה אבל תמיד יש כתבי עת אחרים לפרסם בהם.

 

[FPNH]

לפחות במדעי החיים

כמעט כל הג׳ורנלים שהם Open access מחייבים את המחבר בתשלום עבור הפירסום? אני לא מכיר אף ג׳ורנל ברמה סבירה ומעלה שגם לא מחייב את המחברים וגם מציג את המאמרים חופשיים ברשת גם ללא מנויים.

ברוב הג׳ורנלים, גם אלה של ההוצאות הגדולות שמוכרות מנויים, המחבר יכול תמורת תשלום להפוך את המאמר שלו ל open access שיהיה נגיש לכל העולם.

 

[Sonic hedgehog]

ומסתבר שכיום האפשרות הזו קיימת אפילו עבור

תיזות

 

[עופר ברנשטיין]

כיום? כבר ב2007 יכולת לעשות את זה עם פרוקווסט

ושוב, זה היה עולה לך בין $50 ל-$75 (בתלות בחבילת התוכן של המוסד בו למדת). הנושא עלה לדיון (די לוהט יש לציין) באגודת הסטודנטים שלנו לפני חצי שנה כאשר האוניב' הייתה צריכה להחליט אם לחתום חוזה עם פרוקווסט במקום ה'כספת', או להפקיד את התזות/דיסרטציות האלו בספרייה הלאומית הקנדית (איפה שזה בחינם, אבל אין ארכוב אוטומטי של מנועי חיפוש).
פרוקווסט רצו $25 על כל תזה במאגר + $35 עבור כל תזה/דיסרטציה חדשה במאגר ומגבילים ל-300 עמ' (כולל הכל).
התנגדנו (כ-GSA) ובסוף הפשרה הייתה שזה יהיה על בסיס OPT IN ספציפי והתשלום ירד מתקציב הפקולטה בה הוגשה העבודה ולא הספריה/המחלקה/הסטודנט ישירות.
הרבה אנשים אצלנו כועסים על זה עדיין...

 

[Sonic hedgehog]

טוב, אצלנו זה חדש