שאלה על פחדים

[אפרתש]

זה נשמע הגיוני ...

כל מה שאמרתן. לגבי "מניפולציות " - אני באמת לא יודעת למה נדמה לי שיש כאן התחנחנות ולא תמיד הבעת פחד אמיתי. אולי יש כאן סוג של התנסות, מעין משחק תפקידים. לפני שבוע ראינו את הסרט מפלצות בע"מ. חבל שלנגה אין פחדים ממפלצות, כי נגד זה הסרט דווקא נותןו תשובה - כדי להבריח מפלצת, הילד צריך לגעת בה. ננסה את רעיון ההתגברות על הפחד לבד. אולי כנגד רעם, אגיד לה לצעוק חזק (רעש נגד רעש). או לספור רעמים (היא מאד אוהבת לספור, וזה יסיח דעתה). לגבי החושך - אולי נשים לה פנס קטן ליד המיטה. אם כי זה עשוי להביא למשחקים באמצע הלילה ...

 

[נעה גל]

אגב, אצלנו הפנס היה יעיל מאוד

הייתה תקופה קצרה שאורן חשבה שאסד (נשיא סוריה לשעבר) מציץ לה מהחלון בלילה. פנס קטן פתר את הבעיה. מתברר שאסד מפחד מהאור וכל פעם שמאירים עליו הוא בורח. המשחקים באמצע הלילה התרחשו בדיוק ביומיים הראשונים שזה היה חידוש.

 

[דסי אשר]

פחד מרעם, מרעש, מאלטע- זאכן, מזבוב

אכן, נתקלתי בהרבה סוגי פחדים. לזאת שפחדה מהזבוב, אמרתי(בצחוק)- לא יכולת למצוא לך משהו פחות שכיח לפחוד ממנו- כי הוא נמצא בכל מקום- והיא פחדה הרבה... אחת נכנסה לחרדה ממטריות. גם הדלמטית שלי פוחדת לא רק מזיקוקין,אלא גם, מהרעם, מהגשם - אתם מדמיינים אותי מחבקת את כל הקטנים שמדביקים אחד את השני בפחד מהרעם, ואת פרלה מצטרפת אלינו. אחת, מאד מפותחת, שהחלה ראשונה לפחוד מרעשים(אבא שלה נפח ברזל, אומן רהיטים בבברזל). ואז, הופיע הרעם, והייתה אכן חרדה גדולה. אבל בין הפחד הראשון לרעם, חלה התפתחות שפתית גדולה, והיה נראה שהיא משתמשת במילה אני מפחדת, כסוג של תקשורת נוספת, פשוט אמרה על המון דברים שהיא מפחדת, גם בבית, גם אצלי, ולא נראתה החרדה האופיינת לפחד מרעש, מרעם. אין לי מושג למה. לא ניסיתי לשלול את דבריה. קיבלה חיוק, וזה הספיק לה(לא ממש פחדה, כנראה....) דסי

 

[ספל חמאה]

יו ../images/Emo12.gif

שברת לי את הסרט עכשיו. מה שאני הבנתי ממפלצות זה שכדאי לנטרל מפלצות (כי זה לא מבריח אותן...) זה לצחוק. ואני מציעה להציע, אני לא מזלזלת, אבל בטח הרעיונות שלה יהיו, אה... אחרים, מתאימים יותר (למשל, לשים פוסטר...). >ספל חמאה צריכה לראות שוב את הסרט<

 

[לאה_מ]

לא, לא.

הרעיון שמאחורי הסרט הוא שהמפלצות מפחדות מילדים לפחות באותה מדה בה הילדים מפחדים מהמפלצות. ובאמת, אם ילד נוגע במפלצת, זה פחות או יותר הדבר הכי גרוע שהוא יכול לעשות לה. ולגבי הצחוק - צחוק נותן פי 10 יותר אנרגיה מצווחות.

 

[אמא של שחר]

וכך שחר גמלה אותי מפחד הג'וקים

כי אני מתביישת שילדה בת 3 אומרת לי "אמא , לא צריך לפחד מהג'וק! הם אוהבים לברוח!".

 

[נורה של יובל]

מאוד טבעי שבגילאים האלה יש פחדים

ומומלץ לטפל בפרחי באך

 

[נעה גל]

נו נו, זה לא יכול באמת הפתרון לכל

דבר, נכון?

 

[ספל חמאה]

לא בכל דבר,

אבל בפחדים כן. זכור לי 'נשמתך תפרח' איפה שהוא. רגע, נזכרתי, זה לא פרחי בך (או שכן, אין לי מושג), זה רסקיו רמדי. ביננו, יש כל כך הרבה דברים שיכולים להיות הפתרון לכל, למה לא זה? >ספל חמאה מכלילה ברשימת את דאגלס אדמס<

 

[קלפטע קלפטע]

אותו הגיל, אותם פחדים.

אצלינו הם נכחדו אחרי עשרות פעמים של צפייה בסרט "מפלצות בע"מ". הילדון כנראה למד שמפלצות יכולות להיות חמודות מאד (עד כדי כך שהוא רוצה עוגה של "מייק" ליום ההולדת

)

 

[ספל חמאה]

אני אומרת

לכי עם האינטואיציה שלך, היא שם בדיוק לשם כך, יש לך אינטואיציה טובה, הילדים הם הראי שלנו (אולי בנגטיב, אולי בעבר השני של המראה), ואת רואה אותה הכי טוב. אישית, אני מקווה שזה משהו שקשור באחותה הצעירה, באביה ובך, ואני מקווה שזה אופייני לגיל, למה לא? זה הגיוני. גם לחזק תחושות טובות הגיוני, לא ברור לי עניין הכלי: הרי ממילא ברגע שהעניין יפתר תימצא נקודה חדשה. אנחנו (איזה כיף...) יצורים עם כמות בלתי נתפסת של נקודות. ילדים (איזה כיף...) בעלי היכולת הבלתי נתפסת לראות אותם, אחד-אחד, לאט, לאט. אפרת, אני מכירה אותך, את שולתת!!!!!1 >ספל חמאה ראתה פרצוף של פחד שתקף אותה צחוק (התקפת פתע)<

 

[אפרתש]

באמת הראי שלי, מה שהופך הכל

למוזר עוד יותר. אתמול הבנתי סופית שלא החושך מפחיד, אלא קולות שהיא שומעת (כלומר - פנס לא יעזור). והאמת - גם אני פוחדת מקולות בלילה ... בדיוק כמוה. וזה מה שיותר מעורר את השאלה למה אני חושדת בה במניפולציות. אני חושבת שזה הרבה כי אני מפחדת לטעות. מה אם זה רק הצגה, ואז אני, מרוב דיבורים על מפלצות, אעורר בה פחדים שבכלל לא היו קיימים? אולי אני קצת מקווה שזה סתם, כי עדיף לי לחשוב שהילדה שלי מתחנחנת, ולא באמת מפחדת. פחד מאסד ?!?! אנחנו לא עד כדי כך בעיניינים. אבל אולי אתרגל איתה להסתכל דרך החלון עם פנס. מאחר שזה מה שעוזר לי כשאני שומעת קולות בלילה, וכבר עלינו על זה שהיא פשוט דומה לי, אולי זה יעזור גם לה. מה זה פרחי באך? היא כל הזמן קוטפת לי את הפרחים בגינה, זה יכול לעזור במשהו? עכשו נגה התעוררה, וגם רוצה לכתוב משהו: 0000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111111

 

[לאה_מ]

למה את חושבת שתכניסי בה פחדים?

קודם כל, לפי מה שאת מספרת, הם כבר שם. וגם - את לא חייבת להציע לה לבחור מבין כל הדברים המפחידים הקיימים בעולם (מפלצות? אסד?) את מה שמפחיד אותה - גם לשאול אותה ולקבל תשובה ממנה זו אפשרות, ואז התשובה לא תגיע ממך. והצעה להתמודדות עם פחד מרעשים - אולי CD עם מוסיקה שהיא אוהבת יסיט את תשומת לבה לכיוון של האזנה למשהו נעים. בכלל, אני חושבת שהילדים כל כך צודקים שהם מפחדים, שפשוט עוול לחשוב שזו מניפולציה. ופחד ממפלצות לא עדיף על פני פחד מבן לאדן? אתמול הייתי בישיבה של ועדת היגוי בביה"ס של עומר ושירה וזו רק היתה אינדיקציה נוספת לכמה ההורים פוחדים - אז שהילדים לא יפחדו?!

 

[אפרתש]

כי אנחנו מכניסים להם רעיונות לראש

כל הזמן. זוכרת את סיפור ה"מה זה סקס?" שמישהי כאן סיפרה לפני כמה ימים? אז הנה, הם הכניסו לילדה לראש על פרחים ופרפרים. נושא שהיא בכלל לא גילתה בו ענין עד אותו רגע. גם אם היא פוחדת ממשהו, חשוב לי להבין ממה. אם היא פוחדת מאסד ואני לא מבינה את זה, אני יכולה להגיד לה "מה? את פוחדת מסאדאם חוסיין?", ועכשו היא כבר תפחד משניהם! היום בבוקר הרוח שרקה, ונגה שאלה מה זה. הסברתי לה שככה הרוח נשמעת כשהחלון קצת פתוח. ואמרתי לה "נכון שזה מוזר כמה שבלילה הרוח נשמעה לנו מפחידה, ועכשו, כשיש אור, זה בכלל לא מפחיד אותנו?" מקווה שזה כיוון שיעזור.

 

[לאה_מ]

לך זה עוזר?

 

[נעה גל]

מה זאת אומרת מישהי?! אני!

 

[ספל חמאה]

אותי זה מפחיד.

האמת, לא, אני לא מפחדת, אבל אני שמה לב. בעצם, כך אני מתמודדת עם הפחדים שלי. אני שמה לב אליהם. ככה הם לא מפחידים. >ספל חמאה לא מפחדת מפחד<