שאלה על ענישה...

[וונדי1]

שאלה על ענישה...

בתי בת שנה וחמישה חודשים. היום היא נשכה ילד בגן והגננת ספרה לי שהיא הושיבה אותה בפינה ואמרה לה שזה לא בסדר. מה דעתכם על צורת הענישה הזו? לי זה מאד צרם... אשמח לשמוע את דעתכם...

 

[irisgh]

דעה ראשונה, אבל בטח במיעוט

למה? מה את חושבת שצריך לעשות? היא ממש פעוטה. מה שראיתי בעלות משפחתון עושות בגיל הזה, זה נותנות לילד לשבת על כיסא ולא להמשיך לשחק, למשך 5-2 דקות. זה הרבה לילד. עדיין ליד כולם אבל לא משחקים. יש גם צורות שונות להעביר את אותו מסר, עם אותו 'עונש'. אפשר להיות החלטי, אבל לא נקמני. כמו מין הסבר שנשיכה אינה פעולה אפשרית בחברה. אפשר לנשוך בובה, כרית, נשכן, ואוכל. אבל לא ילדים אחרים. השאלה היא איך להעביר את המסר ש 'פה לא נושכים'. ונראה לי שפעולה כזו, מגובה במילים, ש 'פה לא נושכים. מי שנושך לא יכול לשחק עם הילדים'. מבחינתי, לגבי ילד יותר גדול, נגיד שנתיים וחצי ומעלה, זה נראה לי ממש בסדר. לשבת על כיסא לכמה דקות. אפשר לנקוט בדרך ללא ענישה בכלל. אבל ילד צריך להרגיש שיש תוצאות למעשים. ואי משחק עם ילדים, זו בהחלט תוצאה טבעית של אלימות. האלטרנטיבות שמספקים מתנגדי העונשים זה המללת הרגש המשוער של הילד, והדגמת אלטרנטיבות. זה בסדר. אבל לא תמיד מספיק. האם היה מעשה שעליו היית חושבת שיש לתת עונש? אם פעוט אחר מכה את ילדך באבן למשל, האם על זה צריך לתת עונש?

 

[irisgh]

וכמובן, זה תלוי גם בילד.

האם זה התחלקות, או קורה שוב ושוב. האם זה 'סימון נשיכה' (הרבה פעוטות יותר מסמנים מאשר ממש נושכים) או משהו שגורם לפצע? יש לקחת בחשבון גם את האפקט על הננשכים, ולא רק את הנושכת. אגב, אם את חושבת שזה מין צורך אוראלי שלה, (זה עשוי להיות גם סוג של חיברות ילדותית מאוד), אולי אפשר להציע לגננת עוד דרכים לספק את הצורך שלה.

 

[יסמין@]

מסכימה מאוד.

 

[נורית אביטן]

מכירה את זה מקרוב

בני בן שנתיים ושבעה חודשים ולא מזמן קרה לנו אותו מקרה בגן החבר הכי טוב של בני (שגם אנחנו ההורים חברים מאד טובים) נשך את בני בפנים ליד האוזן שעון רציני ביותר, מעבר לעובדה שזו בעיה שהם ה"נשכנים" מוציאים את האגרסיות שלהם בצורה שכזו אני לא חושבת שצריך ל"העניש" אלא פשוט להסביר לילד/ה שכלבים נושכים ואנחנו בני אדם ואם משהו לא נראה לנו צריך לדבר צריך להגיד ובטח שלא לנשוך, כך לפחות אני הייתי נוהגת (ותודה לאל שזה עוד לא קרה אצלנו) נורית

 

[irisgh]

ו

ובגן שלנו, באזור האוזן זה הגיע לדם. ראיתי ילד שנושך בחזקה את תנוך האוזן של ילד אחר, ולא שחרר, והיה נראה שהתלוש כמעט נתלש. כשהצלחו להפריד, נשאר דם ופצע. כך שאמנם הרוב הנשיכות זה ממש לא ביג-דיל. אבל לפעמים זה עשוי לגרום לנזק ממש.

 

[אפרתש]

אני נגד

בתי כמעט בת שנה וחצי. אני מדמיינת שמושיבים את בתי בפינה, ומה שעובר לי בראש זה שהיא מאד תיפגע מזה. ואני חושבת שבן אדם פגוע לא יכול ללמוד. לגבי העברת המסר שאסור לנשוך - אני בעד להגיב בתקיפות, להעיר בקול החלטי, לקחת הצידה את הילד הנושך. אבל לא להעניש.

 

[לורליי43]

לקחת הצידה את הילד הנושך

זה בדיוק להושיב אותו על כסא לכמה דקות בלי להשתתף במשחק עם שאר הילדים. אני חושבת שהמסר צריך לעבור ברור, גם לילד הנושך וגם לילד הננשך. הילד הננשך צריך להרגיש שמגינים עליו ולא נותנים לו להיות תלוי במצבי רוח לא תקשורתיים של ילד אחר.

 

[אפרתש]

אבל לא להשאיר לבד

בלהשאיר לבד יש אלמנט מאד מעליב. וגם מפחיד, בשביל ילדים קטנים מאד. רק לפני כמה ימים היה לנו כאן דיון על יכולת ההבנה בגיל הזה. ילד בן שנה וחצי עלול לא להבין שזה עונש, ותיכף זה נגמר. הוא עלול להסיק שלא אוהבים אותו. שלא רוצים להיות איתו (לילד יותר גדול אפשר להסביר שבאמת לא רוצים להיות איתו כשהוא נושך. אני לא בטוחה שילד כזה קטן יכול להבין את זה). הוא גם לא לגמרי מבין מה רע במה שעשה, והעונש - מנקודת מבטו הקטנה - לא פרופורציוני. הוא בסך הכל ניסה ליצור קשר עם מישהו - ופתאום הוא מסולק. לקחת הצידה אל פעילות אחרת, אל חלק אחר של החדר. שוב - תוך כדי אמירה מאד תקיפה. תראי - אני בצד של הננשכים. ככה שבפעמים המעטות שבתי ננשכה הייתי בעד מאסר עולם לילד הנושך

אבל עכשו כשאני רחוקה מהנושא רגשית (אין לי כרגע לא נושכים ולא ננשכים), יותר קל לי לנסות לחשוב על שני הצדדים.

 

[irisgh]

בשום מקום לא ראיתי שמשאירים לבד

במקומות שראיתי מושיבים על כסא, זה באותו חדר, או חצר, ליד כל הילדים. אבל בעוד כולם ממשיכים במשחקם, הילד יושב על כסא. שוב, לדקות ספורות בלבד. אני זוכרת כילדה את העונש של 'לעמוד בפינה' בכיתה. משום מה שנאתי לעמוד בפינה. אני חושבת שהיה בזה סוג של השפלה. מצד שני, זה לא שלמורים יש יותר מדי כלים אחרים. אבל דווקא לפעוט ממש, אני לא בטוחה שיש בזה כל כך השפלה. זה עדיין פחות מסר חברתי, ויותר פשוט הגבלת פעילות.

 

[לאה_מ]

אני עדיין חושבת שזו ענישה,

ושלפחות במקרה הזה אין לזה מקום. לדעתי נשיכות בגיל הזה הן בעיקר ביטוי לצורך אורלי וצרכים תחושתיים אחרים, בשילוב חוסר מיומנויות תקשורתיות וחברתיות, ולדעתי הדרך הנכונה היא לא להעניש אלא להציע חלופות, להכיל, להציע אמפתיה (לנושך ולננשך כאחד), ודוקא כן להשתדל לעבור לסדר היום ולא לנפח את האירועים. אני חושבת שיותר הגיוני לשים עין במיוחד על "נושכים פוטנציאליים" ולנסות למנוע את הנשיכות לפני שהן מתרחשות, מאשר להושיב אותם בפינה.

 

[לורליי43]

לדעתי צריכה להיות תגובה מדורגת

בטח שלא בפעם הראשונה להרחיק מהקבוצה וקודם לנסות את כל מגוון התגובות האמפטיות. אבל אם זה קורה לילד מסוים הרבה פעמים, הרעיון הוא להעביר לו מסר חברתי (ככה לא מתנהגים לחברים) על מעשה לא חברתי/תקשורתי.

 

[לאה_מ]

לא יודעת אם מסר חברתי עובר בגיל הזה

אבל אני מסכימה, שכשמדובר ב"נושך סדרתי", הגננת צריכה להיות בטיפול מאד מאד צמוד לנושא הזה, על מנת למנוע פגיעה בילדים האחרים.

 

[לורליי43]

משהו בטוח עובר

אמנם לא ברמה של ילד יותר גדול, כי עדיין המצפון לא ממש מפותח, אבל נקלט מסר שקשור למשהו שבין הילד לחברה. וכמו שעם כסא בטיחות (גם בגיל הזה), לא מוותרים- והמסר הוא, לא קשור= לא נוסע, כך במקרה זה.

 

[לאה_מ]

אבל זה לא עניין של מצפון...

הרי אם אנחנו מסכימות שזו פעולה שלא מעורב בה זדון, מה עניין המצפון לכאן?

 

[לורליי43]

בעיות תקשורת

גם לפי הסיפור שלך, הבן נשך מתוך שמחת המפגש ומתוך זה שלא הפנים מה זה עושה למי שהוא נושך. הרי זה המסר שמנסים להעביר לו- "גם אם נורא כייף לך לנשוך, זה לא בסדר כלפי מישהו אחר". זה שהילד מבין שזה לא בסדר כלפי החבר יותר קל להסבר כאשר המצפון יותר פעיל.

 

[דסי אשר]

לורליי, מצפון ממש מתחיל להתפתח בגיל

שלוש שנים. לפני זה הילד אולי לומד שזה אסור, מכאיב וכו'. אבל זה לא משהו פנימי של מצפון. דסי

 

[לורליי43]

לזה התכוונתי

שכשאר לילד עדיין אין מצפון מפותח, הילד צריך ללמוד שזה אסור בלי ההפנמה הרגשית שיש לילד גדול יותר. בגלל זה גם יותר קשה להסביר לו בשלב הזה וקשה להשתמש באפשרויות שיש בגיל יותר מאוחר.

 

[חוטהשני]

מצד שני חשוב כן להבהיר לילד שהמעשה שהוא עשה לא מקובל בכלל.. וצורת הענישה שלשים בפינה היא השיטה הכי קלה - גם לגגנת וגם לנו לפעמים.. לעתים רק האיום שאם היא תמשיך להתנהג בצורה שהיא מתנהגת אשים אותה באיזה פינה.. (אני ממש משתדלת לא להשתמש בעונש הזה..) והודיה מיד חוזרת להיות ילדה מקסימה ../images/Emo140.gif אגב, להפתעתי גליתי שזה גם גורם לילד ל'התכנס' לעצמו.. ולעתים זה דוקא דבר טוב לילד...

 

[אורלי37]

מסכימה עם כל מילה

העונש שמדברים עליו הוא להושיב את הילד להרגע לכמה דקות וזה מוצדק ביותר. אני מטפלת במעון שחוותה הרבה מצבים של נשיכות במשך כל שנות עבודתי ולדעתי צעד ענישה זה שאצלנו לא נוהגים להגיד עונש אלא לשבת בצד להירגע זה מקובל מאוד. הזמן שהילד יושב בצד הוא מאוד קצר אבל הוא חייב לדעת שיש מחיר שהוא צריך לשלם על התנהגות לא נאותה. לגבי נתינת הנשכן מאוד מקובל לתת לילדים שחוזרים במשך תקופה ולא מקרה חד פעמי. דבר שלא מצא חן בעיני הוא להגיד לילד שכלבים נושכים ולגרום להם לפחד מכלבים זה כמו להגיד לילד עוד מעט אני אקרא לשוטר.