אתן מתעלמות מהעוול-
אתן מתעלמות מהעוול שנעשה לגבר ע"י הסתכלות על זכויות הילד - אבל מה שקרה כאן זה עוול לגבר, וההתעלמות ממעשי האישה ומהאחריות שלה לא במקום - להפך. אני מסכים שהורה לילד לא רצוי מחוייב לו מבחינה רגשית )אולי הוא לא מרגיש את זה, אבל לדעתי המחוייבות הזאת קיימת(, אבל חוקית לא צריך לחייב אותו למחוייבות כלשהי-צריך לתת לו איזושהי אלטרנטיבה לבחור בה - בגלל העוול שנעשה לו, ואסור להתעלם מהעוול שהאישה עשתה: עוול הוא עוול, והונאה היא הונאה והאישה ניצלה את ה"יתרון" שיש לה על הגבר ואת התמימות שלו ואפילו את חוסר האחריות שלו כדי להשיג איזושהי מטרה אישית של עצמה-היא לא חשבה על טובת הילד כשהיא שכבה עם הגבר, ולא כשהיא שיקרה לו ולא כשהיא ניצלה את תמימותו/חוסר האחריות שלו. נכון שמהרגע שיש הריון אז צריך להסתכל על המצב שנוצר, אבל אי אפשר להתעלם ממה שהביא למצב ולהאשים את חוסר האחריות של הגבר בניצול לרעה של האישה אותו. מותר לאדם להיות נאיבי או חוסר אחראי, אבל החברה צריכה להגן על אדם מפני החברה שתנצל אותו לרעה בגלל תמימות שלו או חוסר אחריות רגעית שלו )שדרך אגב, מי אמר שהאישה לא הצליחה לבנות בו את הביטחון הזה שהוא יכול לסמוך עליה? אני פשוט יכול לתאר מצב שכמו שהגבר יכל לבנות את הביטחון שלו איתה במשך הפגישה, והיא ניצלה אותו, כך גם גבר יכל לנצל את תמימותה ובמקום לעשות לה ילד לנצל אותה בכל צורה אחרת-לגנוב ממנה כסף ולגרום לה לשקוע בחובות ענקיים?אז נכון שהיא צריכה להתמודד איתם - ולהתמודד עם מציאות שכזו זה התמודדות אחרת מאחריות על ילד, אבל העיקרון עומד:מציאות החיים משתנה - אבל זה מפחית במשהו את חלקו של אותו גבר במצבה ובמחוייבות שלו להוציא אותה ממצב זה, כגון תשלום פיצויים?(, ואסור להתעלם ממה שאותה אישה עשתה, ואני לא מבין את ההתעלמות הזאת מהמעשה שלה והאחריות שלה. רק בגלל שהוא הגבר הוא האחראי? אתן בכלל לא התייחסתן לחלקה של האישה במצב - רק באחריות של הגבר ובזכות הילד, ואני חושב שהתייחסות סלחנית כזאת עושה בסופו של דבר עוול לנשים: זוהי התייחסות לא שיוויונית לגבר ולאישה, שצריך למדוד אותם ואת מעשיהם באותם סולמות סטנדרטים וכל אחד לגופו, וביחס כזה אין קידום שיוויון, אלא יש נימה של השתלחות במין הגברי.
אתן מתעלמות מהעוול שנעשה לגבר ע"י הסתכלות על זכויות הילד - אבל מה שקרה כאן זה עוול לגבר, וההתעלמות ממעשי האישה ומהאחריות שלה לא במקום - להפך. אני מסכים שהורה לילד לא רצוי מחוייב לו מבחינה רגשית )אולי הוא לא מרגיש את זה, אבל לדעתי המחוייבות הזאת קיימת(, אבל חוקית לא צריך לחייב אותו למחוייבות כלשהי-צריך לתת לו איזושהי אלטרנטיבה לבחור בה - בגלל העוול שנעשה לו, ואסור להתעלם מהעוול שהאישה עשתה: עוול הוא עוול, והונאה היא הונאה והאישה ניצלה את ה"יתרון" שיש לה על הגבר ואת התמימות שלו ואפילו את חוסר האחריות שלו כדי להשיג איזושהי מטרה אישית של עצמה-היא לא חשבה על טובת הילד כשהיא שכבה עם הגבר, ולא כשהיא שיקרה לו ולא כשהיא ניצלה את תמימותו/חוסר האחריות שלו. נכון שמהרגע שיש הריון אז צריך להסתכל על המצב שנוצר, אבל אי אפשר להתעלם ממה שהביא למצב ולהאשים את חוסר האחריות של הגבר בניצול לרעה של האישה אותו. מותר לאדם להיות נאיבי או חוסר אחראי, אבל החברה צריכה להגן על אדם מפני החברה שתנצל אותו לרעה בגלל תמימות שלו או חוסר אחריות רגעית שלו )שדרך אגב, מי אמר שהאישה לא הצליחה לבנות בו את הביטחון הזה שהוא יכול לסמוך עליה? אני פשוט יכול לתאר מצב שכמו שהגבר יכל לבנות את הביטחון שלו איתה במשך הפגישה, והיא ניצלה אותו, כך גם גבר יכל לנצל את תמימותה ובמקום לעשות לה ילד לנצל אותה בכל צורה אחרת-לגנוב ממנה כסף ולגרום לה לשקוע בחובות ענקיים?אז נכון שהיא צריכה להתמודד איתם - ולהתמודד עם מציאות שכזו זה התמודדות אחרת מאחריות על ילד, אבל העיקרון עומד:מציאות החיים משתנה - אבל זה מפחית במשהו את חלקו של אותו גבר במצבה ובמחוייבות שלו להוציא אותה ממצב זה, כגון תשלום פיצויים?(, ואסור להתעלם ממה שאותה אישה עשתה, ואני לא מבין את ההתעלמות הזאת מהמעשה שלה והאחריות שלה. רק בגלל שהוא הגבר הוא האחראי? אתן בכלל לא התייחסתן לחלקה של האישה במצב - רק באחריות של הגבר ובזכות הילד, ואני חושב שהתייחסות סלחנית כזאת עושה בסופו של דבר עוול לנשים: זוהי התייחסות לא שיוויונית לגבר ולאישה, שצריך למדוד אותם ואת מעשיהם באותם סולמות סטנדרטים וכל אחד לגופו, וביחס כזה אין קידום שיוויון, אלא יש נימה של השתלחות במין הגברי.