שאלה על התלהבות

שאלה על התלהבות

אני בזמן האחרון די הרמתי ידיים מלהתלהב כי נמאס לי שזה מתפוצץ למרות שאני יודעת שזה טבעי.
אבל זה נראה לי מיותר להתלהב אם לא יודעים שיש המשכיות. אני בעד להתלהב מרעיון אבל לא להתלהב מחיבור.
חזרתי עכשיו מחברה. היא חמודה והכל והיא מתנהגת כמו ילדה ואני מסתדרת עם אנשים ילדים אבל... היא בכל זאת
הייתה ילדותית מידי בשבילי בקטעים מסויימים שרבנו עליהם...
זו לא הייתה מריבה קשה בכלל כי לי אישית נמאס מדרמות אז פשוט הפסקתי לדבר ואמרתי לה שאני הולכת הביתה
ומהיום והלאה ככה אני אעשה עם כל מי שינסה ליצור איתי דרמות מיותרות. היו לי דרמות מספיק בחיים ופשוט לא בא לי יותר.
אבל לא על זה רציתי לדבר. רציתי לשאול בשביל מה צריך להתלהב? מצד אחד אני מבינה שזה חשוב לחלומות ולדרייב ולמוטיבציה אבל
זה כמו בועות סבון שיתפוצצו באיזשהו שלב ונכון שתמיד אפשר לתדלק את זה מחדש. אבל לדעתי עדיף שההתלהבות לא תהיה ברמה של
יואו איזה חיבור ( כמו שכמה בנות שחשתי איתן חיבור והחלטתי שזה גורלי ואחת גם באמת הייתה חברה לאיזה 3 שנים לפני הנתק הסופי).
כלומר בלי להתלהב ולתכנן תכניות מרחיקות לכת לעתיד להתלהב מהרגע וזהו. כי אני פשוט לא מוצאת יותר טעם להתלהב לטווח ארוך
בצורה שכתבתי קודם מקווה שזה הובן לא כל כך יודעת איך לנסח זאת.
אני כן חושבת שזה טוב להתלהב אבל להגביל את זה ולתחום את זה למשהו אירעי. מה אתם חושבים?
 

אסף ב6

New member
התלהבות זה אנרגיה...

ברגע שתדעי לנתב אותה (ויכול להיות שאת כבר מפתחת בזה יכולת) ולהשתמש בה, בדרך שהיא הרמונית ולא מוחקת אותך שלך, שזה דבר לא טבעי כל כך להתלהבות, אז את תכלי להשתמש באנרגיה הזאת, לא כהתלהבות, פשוט כי את מתוקף היותך בן אדם יש בך המון אנרגיה.
 

אסף ב6

New member


קוסמת יקרה,
אני חושב שאנשים מסוימים, כולל אני, הרבה פעמים מתלהבים מחיבור מתוך תחושה של חוסר מסוים, אנחנו שואפים למישהו הזה שיגיע ויעזור לנו להתייצב (לפחות בעיני עצמנו אבל אולי גם למול העולם) כמישהו שאנחנו פנימית מזכים אותו בתואר "שלם" או ראוי. אנחנו פוגשים מישהו ואומרים שכשאני איתו אני מרגיש "התקדמות", אני מרגיש שאני יותר טוב, מובן, וזכאי לאהבה.

אז הנטיה היא להשליך המון מיהבנו (שזה אנרגיה) על החיבורים הללו, כי בפנטזיה שלנו, שהיא מאוד בסיסית עבור בני אדם (החיבור עם האמא וכל זה) היא לחפש בחוץ חיבורים שיעזרו לנו לראות את עצמנו פנימית כמה שאנחנו רוצים.

אבל כאשר אנחנו צוברים כמות מסוימת של אנרגיה פנימית, אנחנו מתחילים להבין שהעולם הוא יותר מורכב, אנחנו רואים יותר טוב את הצדדים שלנו שקשה לנו לקבל, ואנחנו מבינים שהציפייה שלנו לחיבור עם אנשים סביבנו שואבת מאיתנו אנרגיה ומקלקלת לנו את היחסים עם אחרים, כי אנחנו מביאים מין נדוניה של ציפיות שאנשים לרוב לא עומדים בהם, גם כי אין מה לעשות אנשים הם לרוב מתוסבכים, וגם כי הם עצמם פשוט לא מושלמים ואין להם את היכולת להשלים לנו את הצדדים שקשה לנו לקבל על עצמנו.

אז כשהתובנה הזאת מתחילה להתגבש אנחנו מבינים שאנחנו "תקועים" בסט שלם של בעיות ללא פתרון. המצב ה"תקוע ללא פתרון" הוא המצב הכי חשוב! כבני אדם, יש בנו מין יכולת מופלאה כזאת להיות במצב "תקוע ללא פתרון", ופשוט לראות שכל השק הזה זה שק שאנחנו מחזיקים, אבל אפשר באותה מידה לעזוב, ולאט לאט כשעוזבים, מתפנה עוד אנרגיה ועוד אנרגיה, והאנרגיה הזאת משנה אותנו, ואנחנו מודים על הקשיים ומודים על טוב הלב של אנשים שליוו אותנו, ואנחנו פנויים לעזור לאנשים אחרים.
 
ראשית תודה על התגובה המקסימה אבל שכחת שיש דבר

כזה שנקרא הדדיות. קודם השקעתי בה וטיפחתי קשר איתה כולל השקעה בה: רגשית אנרגטית
עכשיו כבר לא בא לי להשקיע .
ואגב אין לי ציפיות גבוהות ממארחים . היא אומנם טרחה והכינה לי אוכל אבל לא הכרחתי אותה מצידי הייתי קונה בחוץ משהו
הרגשתי פשוט שגם היחס הבסיסי ( לא מלון 5 כוכבים אפילו יחס של שני כוכבים), לא היה קיים אז איבדתי כל מוטיבציה להיות איתה בקשר.
קשר זה אנרגיה מבחינתי כרגע אני מחשיבה אותה לאנרגיה ריקה.
 

אסף ב7

New member
את צודקת. זה מתסכל מאוד ומגיע לנו להיות עם אנשים

שלא לוקחים אותנו כמובן מאליו.אני לא חושב שלהיות בלע קשרים זה טוב, אני מאמין שכשיש הדדיות זה מאוד מפרה. יכול להיות שהשתמע ממה שאמרתי קודם אחרת.
 


הייתה בינינו סוג של הדדיות אבל זה היה נתון לקריזות שלה.
למשל כשהגעתי אליה והיא הייתה עייפה אז חיכינו כי היא ישנה וזה היה הגיוני.
אבל אחר כך כשאני אמרתי שאעשה משהו מאוחר יותר כשאגיע הביתה ואשלח לה ולא באותו רגע
היא ממש התחילה לעשות לי קונצים של ילדה קטנה.

אז אין לי כוח להדדיות רק כשלה מתאים. יש התחשבות הגיונית ויש סתם תינוקיות/ילדותיות.
כשזה מהסוג השני אני לא בעניין
 

אסף ב7

New member
את צודקת. זה מתסכל מאוד ומגיע לנו להיות עם אנשים

שלא לוקחים אותנו כמובן מאליו.אני לא חושב שלהיות בלע קשרים זה טוב, אני מאמין שכשיש הדדיות זה מאוד מפרה. יכול להיות שהשתמע ממה שאמרתי קודם אחרת.
 
ואם תגבילי את זה למשהו מוגבל ואירעי

תחום בזמן, אז מה לפי דעתך תהיה התוצאה? כלומר, מדוע החלטת להגביל את ההתלהבות בזמן?
לכמה זמן בדיוק נניח?
האם לדעתך זה יביא לתוצאות טובות יותר? ומאיזו סיבה?
שאלה האחרונה חביבה - בהנחה שאת מסוגלת לתחום את ההתלהבות לחודש, ולאחר שבועיים החבר/ה החדש/ה מאכזב/ת אותך ואת מפסיקה להתלהב - מה תהיה אז המסקנה שלך? לא להתלהב בכלל? לתחום לשבועיים? להיות לבד בלי חברים בכלל? לא להאמין לאף אחד בעולם?
 
לא הובנתי אני אנסה להסביר ( אגב אין לי בעיה להיות לבד אני רג

ילה ההיפך מסה גבוהה של אנשים לא טובה לי יתר על המידה).
התכוונתי שאם אתלהב לא אתלהב מסיבות של דימיון פעיל מידי שרואה פוטנציאלים לקשר
ולהעמקתו אני אנסה לתחום את ההתלהבות לסיבות של הרגע הזה בלבד: ( למשל שזה כייף או נשמע מגניב
אבל לא מעבר לא להתחיל לראות הרים וגבעות כי בשביל מה?).
מקווה שהובנתי.
היא לא אכזבה אותי לגמרי כי אני כבר מכירה את האופי שלה של מלהב במהירות וזקוקה לתוצאות
מיידיות וגם ילדותית ( למרות שהילדותיות שלה היא מנצלת לחיוב במישורים אחרים אבל שוב תלוי מה עושים עם זה),
אבל לא מתאים לי אדם כזה בתור חברה קרובה. היא טובה לשעשוע גרידא ומידי פעם למשהו רציני היא לא באמת מתאימה
לי לחברות נפש
 
אבל היום אני יותר פתוחה לקשרים שטחיים אז זה בסדר כי

הספיק לי מקשרים עמוקים מידי. הייתה לי אחת כזו ואחרי איך שזה נגמר החלטתי ששטחי זה לא רע
אני עדיין אוהבת קשרים עמוקים אבל זה לא חובה אפשר גם להנות משטחיות של הומור וכייף לא חייבים
תמיד אנשים שאפשר לסמוך עליהם. מה שכן אנשים מהסוג השטחי יותר לקשר גם עדיף לא להתחכך בהם יתר על המידה...
 
לדעתי מה שאת צריכה לשאול את עצמך הוא

מה גורם לך להתלהב ולא -האם להתלהב או לא. ובכלל בכלל לא - מי מתלהב וממה - זה הכי גרוע! (כמו הדוגמאות שנתת על חברה שלך).
כשתדעי בדיוק מה גורם לך להתלהב, תדעי למי לפנות ומתי. תדעי שכשבא לך לצחוק או לפרוק, למי לפנות.
תמצאי את המקור שלך, מה את אוהבת באנשים, איזה תכונות את אוהבת בחברות שלך, תתמקדי רק בהן, מה את אוהבת לעשות, תדברי עם החברות רק על זה (וכמובן רק על מה שהן אוהבות לעשות). להכנס לפינות של מה אתן לא אוהבות לא יעזור לכן. כל אדם הינו שונה החשוב הוא לקבל גם את החסרונות. ואפשר לדבר על הדברים בלי דרמות זה יכול להיות נחמד (כשמקבלים את חסרונות השני, הדרמה צפוייה מראש וזה לא מציק).
השאלות שאת שואלת את עצמך הן יותר בכיוון של - מי לא גורם לי להינות, מי מאכזב אותי הכי הרבה... ודווקא לאנשים האלה את הולכת כדי לקבל אישור שוב ושוב על אותן התנהגויות (זה לא מודע, אבל ככה זה).
למשל - כתבת שהיא טובה לך לשעשוע גרידא - ראי את זה כדבר חיובי. יש לך חברה לשעשוע. זה ממש ממש לא שלילי!! זה בדיוק העניין. זו לא בעייה אין משהו לעבוד עליו כאן. וזה לא אומר שכל קשר הינו כזה.
 
זה נכון מבחינתי עד גבול מסויים

אני בדרך כלל עושה חלוקה גסה לחברות עם גמישות פה ושם ( כי בכל זאת אנשים דינמיים),
ואני בהחלט יודעת למי לפנות
אבלל מבחינתי ההתנהגות שלה עברה את הקווים האדומים שלי.
לא ציפיתי ממנה להרבה אבל גם המעט הבסיסי מבחינתי לא נענה ועוד כשטרחתי לבוא להתארח בעקבות הזמנה שלה.
בשורה תחתונה לא סומכת עליה. אין לי חשק להשקיע את האנרגיה שלי באפיקים כאילו.
נקודה.
 
נ.ב לגבי ההתלהבות זו הייתה התלהבות משותפת היא אישה ילדה

אז כשהיא חושבת על תכנית היא מתלהבת כמו ילדה. וזה משפיע על הצד השני.
בעיקר אם אילו תכניות משותפות אבל לגבי ההגשמה טוב... הוא נקלענו לבעיה
אבל הייתי חיה עם זה בשלום אם לא היו את הקריזות האילו.
 

neophile

New member
את צריכה להבין משהו

אחרי שנחשפת לכל הידע שנחשפת אליו עד כה ... את כבר לא כמו רוב האנשים , רכשת טעם מסויים - וביחס לטעם הזה הרבה דברים של החיים הרגילים יכולים להראות תפלים אבל זה לא נכון להתנזר , אלה צריך למצוא את המידה הנכונה לדברים - והכי חשוב - לא להזדהות !
למשל לעשות דרמה אבל לא להזדהות איתה - לשחק .
&nbsp
לדעתי את צריכה לחשוב ברצינות על לקבל הדרכה ישירה ואת צריכה להיות מאוד זהירה בבחירה שלך .
&nbsp
את כבר מעבר לשלב שאת יכולה לחזור לישון ... אבל תחת הדרכה לא נכונה את עלולה להשאר בדיוק באותו מקום תחת אשלייה שאת מתקדמת איכשהוא שזה גם כן מצב ביש .
&nbsp
&nbsp
בקיצור איך לנסח את זה .. נדפקת .. סוג של .. אין דרך חזרה להיות כמו רוב האנשים ...ביקשת ידע והבנה רוחניים ויש לזה מחיר ..
&nbsp
סיטואציה כזאת כמו שאת מתארת זה מחיר שכזה .
&nbsp
הרבה אנשים שהולכים בנתיב הרוחני מגיעים למצב הזה שחסר להם משהו שהאינטרקציות הרגילות עם אנשים פשוט לא מספק ,
בגלל זה תמיד זה נראה כאילו את לא נורמלית , לא בסדר .. משונה מתנהגת מוזר וכו'
&nbsp
אבל באמת שלא צריך לעשות מזה דרמה ...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אני באמת מרגישה שצריכה הדרכה חשבתי על מישהי הבעיה

שאני כבר מטופלת תחת שתי מטפלות אחת לפיזי ואחת לגופני/רגשי אולי טיפה רוחני.
שתיהן חכמות אבל אני מרגישה שאני צריכה איזו מישהי שתעזור לי להתמקד ברבדים היותר יומיומיים.
חברה שלי עזרה לי בזה אבל אני עוד לא יודעת אם אנהג כמוהה היא אמרה לי שבגלל זה היא לא הולכת לישון
אצל חברות. כי אז זה כבר אחד מפריע לשני עם העניינים האישיים שלו. והיא אמרה לי להתנהג לבחורה כרגיל
כי סך הכל אומנם הרגשתי קצת מושפלת אבל היה ריב קטן זה לא שזה יצר פיצוץ אטומי ( אני אישית דאגתי לשתוק כי
נשבר לי מדרמות שלצערי אני עדיין מייצרת לפרקים בבית אבל לא מוכנה יותר לספוג אותם אצל אנשים אחרים כי נשבר לי מהן).
אבל קשה לי לשלוט במינון כי אני הופכת לאפאתית ומתכנסת בעצמי כדי לא לירות חיצים רעילים ולא לצעוק אבל מצד שני...
אני גם נוטה להרחיק את האנשים האילו אחר כך ( בדיוק מה שהחברה השנייה אומרת לא לעשות כי אין לי כוח לדרמה
למרות שזה אקט קצת דרמטי אולי :p ).
יש מישהי שרציתי ללכת אליה אבל אין לי כסף למישהי שלישית. השלישית היא קואוצ'רית וזה מרגיש לי השיוף האחרון למה שאני צריכה...
אבל קשה להסתדר עם הרבה מטפלים ביחד...
 
הרחבה החברה השנייה הראתה לי דרך שאני רוצה לאמץ אבל

עדיין מנקר לי בראש בשביל מה?
נהוג אצלה במשפחה לשמור על קשר גם אחרי פיצוצים גם אחרי שהיא רבה עם חבר או חברה
היא מתקשרת לומר מילים שיראו שהכל כשורה והקשר נמשך.
אז היא ביקשה שאודה לחברה על האירוח ( למרות שחשבתי שהאירוח שלה היה קצת סליחה על המילה חרא ...),
אז הודיתי לה וזו הייתה התגברות עצמית אבל... אני לא בטוחה אם בא לי להמשיך את הקשר כרגיל בא לי לסנן אותה
לאיזה חודש... שוב היא לא בחורה רעה . אבל לא אהבתי את האופן שהיא אירחה אותי במיוחד כשבאתי ממקום רחוק.
אז מצד אחד זה תרגול נהדר לשמור על יחסים עם אנשים שמעצבנים אותך ומצד שני אני כבר לא ממש רוצה להתארח אצלה
או לבוא אליה יותר...
 
למעלה