שאלה על התורה שבע"פ

[uuuaaa]

שלום לך

אני רוצה לשאול כמה שאלות ברשותך: 1. כתוב בתורה "וזבחת כאשר ציויתיך" (דברים יב,כא), אך לא כתוב בשום מקום בתורה כיצד לשחוט בהמה ? אם כן היכן נמצא הציווי של ה' כיצד לשחוט בהמה ? 2. למה התורה חוזרת מס' פעמים על אותם דברים ? למשל "לא תבשל גדי בחלב אימו". 3. כתוב "משפט אחד יהיה לכם", "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", אך לשיטתכם שכל אחד מפרש את התורה כרצונו - למה שהתורה תעניש אדם שנהג כדרך שבה הוא הבין את התורה ? 4. ביום כיפור צריך להתענות. מהו העינוי הזה ? לעמוד בשמש ? לא לישון ? 5. למה היו צריכים למנות שופטים לעם ישראל כשהם היו במדבר ? הרי לשיטתך, כל החוקים כתובים בתורה ! 6. בעשרת הדיברות כתוב (שמות כ,ו-ז): "לא תישא את שם ה' אלוקיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר יישא את שמו לשוא; זכור את יום השבת לקדשו" לפי שיטתך, אולי צריך לקרוא זאת כך: "לא תישא... כי לא ינקה ה' את אשר יישא את שמו; לשוא זכור את יום השבת לקדשו" כלומר - לא צריך לשמור שבת ! לפי אמונתי, הניקוד והטעמים הם חלק מהתורה שבע"פ, אם כן מובן שיש עלי חיוב לשמור שבת. אך למה אתה שומר שבת ? אשמח מאוד אם תענה.

 

[נריה_ה]

שלום גם לך

אני מבטח לענות על השאלות, אבל אני צריך לקום מחר מוקדם בבוקר... הצבא מחייב... אז אשיב לך בהרחבה על כל השאלות בעזרת השם בהקדם האפשרי. רק אני רוצה להשב את תשומת ליבך לדברים שכתבתי בתשובה לעידן, יש שם תשובות לחלק מן השאלות שלך. שוב אני מדגיש, אתה מקשה וגם אם לא תהיה לי תשובה, זה לא אומר עדיין שיש תושב"ע אלוהית. הצורך שלנו בפרושים משום קצרון הבנתנו לא יכול לחייב את קיומה של תושב"ע אלהית. במקרה השאלות ששאלת פשוטות, אז אשיב לך עליהן בהקדם. לילה טוב נריה.

 

[נריה_ה]

תשובות

1. אכן בשום מקום בתורה לא נאמר כיצד יש לשחוט את הבהמה. אולם המילה שחט משמשת בעברית רק לכריתת ארבע סימנים (הקנה הושת הוריד והעורק בצואר). בדיוק כמו שלכריתה מהעורף בעופות משמשת המילה מלק ובבהמות המילה ערף, לחיתוך חלק מהגוף המילה חתך, ולכריתת הגוף לכמה חלקים המילה בתר וכו'... כמו כן השחיטה הייתה מיוסדת עוד לפני מתן תורה, והיא הגיעה אלינו בעזרת סבל הירושה עליו דיברתי קודם. בנוסף יש חוק בתורה שאוסר עלינו לאכול את הדם, וחוק זה מאושש את דרך השחיטה. 2. אני לא יודע מדוע התורה חוזרת על אותו חוק מספר פעמים. אם נכתב "לא תבשל גדי בחלב אימו" 3 פעמים זה בטח לא בגלל שבכל פעם התורה לא התכוונה לבישול אלא למשהו אחר... אתה לא יכול להסיק מסקנות כלשהן מאותה חזרה על חוק. 3. אם יש יסוד לאדם לפרוש התורה שהוא מפרש, אין צורך להעניש אותו. 4. בנוגע לעינוי נפש: הביטוי עינוי נפש משמעותו בלשון הקודש צום. נאמר "עניתי בצום נפשי" (תהלים ל"ה י"ג) ונאמר "ונפש נענה תשביע" (ישעיה נ"ח י). - ד"א אלו היקשים. 5. השופטים תפקידם לשפוט. הרי זה שיש חוקים זה טוב ויפה, אולם צריך לקבוע מי אשם. ודרשת וחקרת היטב. אי אפשר לגזור דין ללא משפט. 6. לפי השיטה הקראית, אסור בתכלית האיסור לקחת חצאי ורבעי פסוקים ולקבוע לפיהם חוקים. אסור לקחת פסוקים ולשנות את משמעותם ולהגיד שכל מילה בפסוק רומזת על כלל אחר. וזאת בניגוד ליהדות האורתודוקסית שעושה זאת הרבה. מובן שהדוגמא שהבאת כלל לא רלוונטית, ולא מוכיחה כלום.

 

[uuuaaa]

ובכן

תודה על התשובות. אבל, אני עדיין לא מבין כמה דברים: 1. מה מידת החיוב של "סבל הירושה" ? אז מה אם ככה נהגו אבותינו ? אם בא אדם שחושב שהוא מבין את התורה יותר טוב ? 2. כיצד אתם מסתדרים עם "משפט אחד יהיה לכם" ? אם כל אחד רשאי לפרש את התורה כרצונו, כיצד ייתכן שיהיה משפט אחד לכולם ? 3. על-פי אמונתכם, האם תקבלו שכר על המצוות ? אם כן, מתי ? 4. בנוגע למילים שפרשת לי, אני יכול להביא לך מקורות אחרים, אשר מפרשים אותם בצורה שונה. למשל: שחיטה: כתוב בספר מלכים על אליהו ונביאי הבעל: "וישחטם שם". הרי ברור שלא מדובר כאן על כריתת סימנים. 5. לגבי ההיקש. זה לא כזה פשוט. למשל, כתוב בתורה: "ואכלת ושבעת וברכת". לכאורה ניתן לעשות קל-וחומר: אם בשעה שאדם שבע הוא מברך, קל וחומר שיברך כאשר הוא רעב, כלומר לפני האוכל. אך לעומת זאת ניתן לסתור זאת, אולי הברכה היא הבעת תודה, ולכן צריך לברך רק אחרי האוכל ? ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה. ניתן להפריך הרבה מהם. כל אחד כראות עיניו. 6. מי פיסק לכם את התורה ? ומי ניקד אותה ? אם בא אדם חכם ומחליט שהפיסוק או הניקוד של התורה הוא שונה. האם מותר לו ? למשל במקום המילה חֵלב, הוא קורא חָלב. למה לא ? 7. מה קורה כאשר יש סתירה בין מצוות ? למשל, כתוב "לא תרצח", ולעומת זאת כתוב "כי תצא למלחמה על אויבך". מאין אתם יודעים מי דוחה את מי ? 8. האם מבחינתך, היהדות האורטודוכסית היא חלק מהיהדות ? או שאנו נחשבים "כופרים" ?