מדוע התורה אחת? והתושב"ע לא אלהית?
1. בשום מקום בתורה בפרט ובתנ"ך כולו לא נאמר שניתנה תורה נוספת לעם ישראל, מלבד התורה שבכתב! כמו כן אין ראיות בכל הספרות של תחילת ימי בית שני. הדוגמא שהבאת: "והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו" (שמות י"ח ט"ז) או כל מקום אחר בה מופיעה המילה תורה בריבוי - אין כוונתה להגיד שיש שתי תורות... (כי מי אמר 2, אולי 3 או 4 או 5...). הכוונה במילה תורה בלשון הקודש היא: "חוק ומשפט, צו, הנחות יסוד להתנהגות ולאמונה 'וישמר משמרתי, מצותי חקותי ותורתי' (בראשית כו ה)" (מילון אברהם אבן שושן). מתוך הציטוט שניתן במילון שהובא מבראשית אנו לומדים שאברהם אבינו שמר על התורות של אלהים עוד לפני שניתנה התורה, דבר שלא ייתכן לפי אם הכוונה במילה תורות הייתה שתי התורות שבכתב ובע"פ. 2. נאמר שמשה סיים לכתוב את כל דיברי התורה "ויה ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת על ספר עד תומם" (דברים ל"א 24) כלומר משה כתב בספר את כל מה שהקב"ה ציווה וסיים לכתוב בספר את כל מה שהקב"ה ציווה. 3. נאמר שמשה כתב את כל הדברים שהקב"ה ציווה "ויכתוב משה את כל דברי ה'" (שמות כ"ד 4) 4. נאמר "כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצוותיו וחוקותיו הכתובה בספר התורה הזה" (דברים ל' 10) 5. בספר יהושוע פרק א' מצווה יהושוע לשמור את דיברי התורה שכתובה בספר. לא מוזכרת שום תושב"ע "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו..." 6. נאמר על התורה שלא רחוקה היא ולא בשמים היא ולא מעבר לים. כלומר התורה קרובה ופשוטה להבנה רק צריך לפתוח את הספר ולקרוא. 7. במשנה ובתלמוד שהוא הפרוש שלה כתובים דברים של בני אדם חדשים. אין שם ציווים כמו 'וידבר ה' אל משה'. אם הייתה היא תורת אלוהים סביר להניח שהיא הייתה צריכה להראות ככזאת שיהיו בה חוקים שמסר הקב"ה ולא דעות של חכמים. 8. במשנה ובתלמוד יש חכמים שסותרים זה את זה, אפילו בדברים הפוכים. איך יכול להיות שהם יהיו תורת אלהים אם הם סותרים זה את זה??? הרי בדבר אחד האמת יקום. כך לדוגמא יש את בית שמאי ובית הלל, ולכל אחד היו תומכים... איך יתכן ששניהם קיבלו ולא קיבלו אותו דבר? 9. בימי בית ראשון נשתכחה התורה. עד שאפילו לא ידעו שהיא קיימת, ומסופר שספר התורה נמצא במקרה בבדק הבית שעשה המלך יאשיהו בבית המקדש. אם התורה שבכתב נשתכה כיצד מישהו יכול להעלות על הדעת שאלפי ותתי חוקים חוקים שבע"פ נשתמרו, והועברו מדור לדור? 10. אם התורה שבע"פ והתורה שבכתב הן מאותו מקור - אלהים. כיצד יכול להיות שהן סותרות אחת את השניה במקרים רבים. לדוגמא: עשיית שני ימים כראשי חודשים והפיכת חגים ליומיים (לדוגמא ראש השנה -יומיים!!!) בתורה זה לא כתוב! נאמר שראש השנה הוא יום אחד. ובנוסף: קביעת ראשי חודשים ע"פ דחיות כך שלמשל ראש השנה לא יפול בימים אד"ו - זה לא נאמר בתורה! ובנוסף:התורה אסרה לאדם לעשות מלאכה ביום שבת בעצמו וע"י עבדיו. אבל הרבניים התירו גוי של שבת. ויש עוד דוגמאות רבות! הבאתי את דברי הרמב"ם כדי להסביר למה הכוונה תורה שבע"פ - שאפילו דברים שאדם אומר והוא לא קיבל אותם מהווים תורה שבע"פ ומשום כך דברי אלהים - לפי הגישה הרבנית. אין ספק, אני מסכים איתך, חובה לשמוע אל השופטים והלווים והחכמים - אבל בתנאי שדבריהם לא סותרים את דברי התורה ובתנאי שלא נהפוך את דבריהם לחוק שלא ניתן לשנותו או שנטען שמקורו מהקב"ה. אם דבריהם סותרים את דברי התורה - אסור לנו להקשיב להם, לכן אנו חייבים לבדוק טוב את דבריהם כדי שלא נטעה. כי אם אדם טועה האשמה חלה עליו ולא על מי שאמר לו לעשות את המעשה. מקווה שהסברתי את עצמי טוב, אם יהיו עוד שאלות אשמח לענות עליהן. בברכה, נריה.
