שאלה על בניית תחנת רכבת תחתית על קו קיים פעיל

מצב
הנושא נעול.

גיאש

New member
שאלה על בניית תחנת רכבת תחתית על קו קיים פעיל

שאלה על בניית תחנת רכבת תחתית על קו קיים פעיל
שלום למומחים,
במסגרת פרויקט גמר באדריכלות
אני מתכנן תחנת מטרו חדשה על קו המטרו הפעיל הקיים בעיר וורשה (קו 1, לא קו 2 הנבנה בימים אלה).
(מדובר במיקום שבו היתה אמורה להיבנות תחנה אך לא נבנתה בסוף משיקולי תקציב).
המסילות נמצאות בעומק של כ-9-10 מטר מתחת לפני הרחוב (נחפרו ב-cut & cover).

מעניין אותי מה המגבלות בבניית תחנה על קו קיים ופעיל.
האם עלי להניח שלתחנה יהיו שני רציפים נפרדים משני צידי המסילות הקיימות ולא רציף אחד מרכזי?
האם יש עוד אילוצים?

האם תוכלו להמליץ על מישהו בארץ שמתמצא בנושא בניית תחנות רכבת תחתית ואפשר להתייעץ עמו?

תודה מקרב לב
גיא
 

Rubim88

New member
לא בהכרח

שאלה על בניית תחנת רכבת תחתית על קו קיים פעיל
שלום למומחים,
במסגרת פרויקט גמר באדריכלות
אני מתכנן תחנת מטרו חדשה על קו המטרו הפעיל הקיים בעיר וורשה (קו 1, לא קו 2 הנבנה בימים אלה).
(מדובר במיקום שבו היתה אמורה להיבנות תחנה אך לא נבנתה בסוף משיקולי תקציב).
המסילות נמצאות בעומק של כ-9-10 מטר מתחת לפני הרחוב (נחפרו ב-cut & cover).

מעניין אותי מה המגבלות בבניית תחנה על קו קיים ופעיל.
האם עלי להניח שלתחנה יהיו שני רציפים נפרדים משני צידי המסילות הקיימות ולא רציף אחד מרכזי?
האם יש עוד אילוצים?

האם תוכלו להמליץ על מישהו בארץ שמתמצא בנושא בניית תחנות רכבת תחתית ואפשר להתייעץ עמו?

תודה מקרב לב
גיא
לא בהכרח
ניתן גם לבנות רציף אי ע"י כריית מנהרות במקביל לקו הקיים מ2 צדדיו בצורה כזו - () ואז להסיט אליהן את התנועה - ולאחר מכן בניית הרציף במרחב בינהם. יתכן שהמסילות נמצאות במנהרות נפרדות כך שניתן יהיה לבנות פשוט רציף אי בינהן, צריך פשוט לבדוק איך המערכת שם בנויה. מה שבטוח זה שהוספת תחנה בדיעבד תעלה יותר מתחנה שהייתה נבנית מלכתחילה.
למה שיהיה בארץ יועץ לענייני רכבת תחתית?
 

גיאש

New member
תודה, יש להניח שתחנת אי במקרה זה יותר מורכבת?

לא בהכרח
ניתן גם לבנות רציף אי ע"י כריית מנהרות במקביל לקו הקיים מ2 צדדיו בצורה כזו - () ואז להסיט אליהן את התנועה - ולאחר מכן בניית הרציף במרחב בינהם. יתכן שהמסילות נמצאות במנהרות נפרדות כך שניתן יהיה לבנות פשוט רציף אי בינהן, צריך פשוט לבדוק איך המערכת שם בנויה. מה שבטוח זה שהוספת תחנה בדיעבד תעלה יותר מתחנה שהייתה נבנית מלכתחילה.
למה שיהיה בארץ יועץ לענייני רכבת תחתית?
תודה, יש להניח שתחנת אי במקרה זה יותר מורכבת?
שכן האופרציה של הסטת תוואי הרכבות מורכבת יותר מ"סתם" בניית שני רציפים ליד המסילות.

מתוכננות כמה תחנות תת קרקעיות במסגרת הרכבת הקלה, יש להניח שגם אם מדובר בתכנון שנעשה בחו"ל חייב להיות אדריכל/מהנדס מלווה בארץ.
נת"ע?
 

Rubim88

New member
אם קיימת מנהרה אחת לזוג המסילות אז סביר שכן

תודה, יש להניח שתחנת אי במקרה זה יותר מורכבת?
שכן האופרציה של הסטת תוואי הרכבות מורכבת יותר מ"סתם" בניית שני רציפים ליד המסילות.

מתוכננות כמה תחנות תת קרקעיות במסגרת הרכבת הקלה, יש להניח שגם אם מדובר בתכנון שנעשה בחו"ל חייב להיות אדריכל/מהנדס מלווה בארץ.
נת"ע?
אם קיימת מנהרה אחת לזוג המסילות אז סביר שכן
אם זוג מנהרות עם מרחק בניהן זה כבר נראה אחרת(מסרטונים של קו 1 ביוטיוב נראה שככה נבנה הקו).
נת"ע העסיקו בשביל התכנון את חברת מסילות שהעסיקה בתורה יועצים שונים מחו"ל - כך שאולי עדיף לפנות ישירות למסילות.
 

גיאש

New member
לינק לסרטון? בסרטון שמצאתי זה לא ככ ברור...

אם קיימת מנהרה אחת לזוג המסילות אז סביר שכן
אם זוג מנהרות עם מרחק בניהן זה כבר נראה אחרת(מסרטונים של קו 1 ביוטיוב נראה שככה נבנה הקו).
נת"ע העסיקו בשביל התכנון את חברת מסילות שהעסיקה בתורה יועצים שונים מחו"ל - כך שאולי עדיף לפנות ישירות למסילות.
לינק לסרטון? בסרטון שמצאתי זה לא ככ ברור...
בסרטון הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=vLJolkSHg1Y
לא כל כך ברור איך נראות המנהרות בין תחנות
לינק אחר?
תודה!
 

Rubim88

New member
בסרטון שהבאת אפשר לראות

לינק לסרטון? בסרטון שמצאתי זה לא ככ ברור...
בסרטון הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=vLJolkSHg1Y
לא כל כך ברור איך נראות המנהרות בין תחנות
לינק אחר?
תודה!
בסרטון שהבאת אפשר לראות
שיש קטעים גם עם מנהרה אחודה וגם עם נפרדת ,השאלה איך זה נראה במיקום של התחנה החדשה וכנראה שההודעה של eph205 עונה על זה בדיוק.
 

גיאש

New member


בסרטון שהבאת אפשר לראות
שיש קטעים גם עם מנהרה אחודה וגם עם נפרדת ,השאלה איך זה נראה במיקום של התחנה החדשה וכנראה שההודעה של eph205 עונה על זה בדיוק.
 

davidfainshtein

Member
מנהל
היו לכך לא מעט תקדימים

שאלה על בניית תחנת רכבת תחתית על קו קיים פעיל
שלום למומחים,
במסגרת פרויקט גמר באדריכלות
אני מתכנן תחנת מטרו חדשה על קו המטרו הפעיל הקיים בעיר וורשה (קו 1, לא קו 2 הנבנה בימים אלה).
(מדובר במיקום שבו היתה אמורה להיבנות תחנה אך לא נבנתה בסוף משיקולי תקציב).
המסילות נמצאות בעומק של כ-9-10 מטר מתחת לפני הרחוב (נחפרו ב-cut & cover).

מעניין אותי מה המגבלות בבניית תחנה על קו קיים ופעיל.
האם עלי להניח שלתחנה יהיו שני רציפים נפרדים משני צידי המסילות הקיימות ולא רציף אחד מרכזי?
האם יש עוד אילוצים?

האם תוכלו להמליץ על מישהו בארץ שמתמצא בנושא בניית תחנות רכבת תחתית ואפשר להתייעץ עמו?

תודה מקרב לב
גיא
היו לכך לא מעט תקדימים
בקייב בנו את תחנת Teatralna בשנת 1987 על קו פעיל מבלי להשבית כלל את תנועת הרכבות. לצורך כך כרו שתי מנהרות מעקף ואליהן הסיטו את תנועת הרכבות למשך תקופת הבניה.
את תחנת Tverskaya במוסקבה תכננו לבנות בצורה זהה, אבל בשל צפיפות הבניה ותנאים גיאולוגיים קשים ויתרו על התכנית ובנו את התחנה בשלבים ללא השבתת תנועה.
פה ניתן לראות את שלבי הביצוע:
http://ru.wikipedia.org/w/index.php...Тверской.png&filetimestamp=20130406132241&
כיום נבנות במוסקבה 2 תחנות על קווים פעילים ללא השבתת תנועה. אחת היא Technopark, בה כל העבודות על המסילות הפעילות מבוצעות בחלון הלילה. אומנם זו תחנה עילית הבנויה על רמפה, אבל בכל זאת.
דוגמה טובה יותר היא תחנת Spartak מדובר בתחנת הרפאים המפורסמת ביותר במוסקבה. התחנה ממוקמת בעומק 10 מטרים ובנייתה החלה עוד בסוף שנות ה- 60 והוקפאה. כעת מסיימים את הבניה. לאורך הרציפים הוקמו קירות המפרידים את המסילות מהרציף.
 

גיאש

New member
מעניין! האם תחנת אי היא האופציה המועדפת?

היו לכך לא מעט תקדימים
בקייב בנו את תחנת Teatralna בשנת 1987 על קו פעיל מבלי להשבית כלל את תנועת הרכבות. לצורך כך כרו שתי מנהרות מעקף ואליהן הסיטו את תנועת הרכבות למשך תקופת הבניה.
את תחנת Tverskaya במוסקבה תכננו לבנות בצורה זהה, אבל בשל צפיפות הבניה ותנאים גיאולוגיים קשים ויתרו על התכנית ובנו את התחנה בשלבים ללא השבתת תנועה.
פה ניתן לראות את שלבי הביצוע:
http://ru.wikipedia.org/w/index.php...Тверской.png&filetimestamp=20130406132241&
כיום נבנות במוסקבה 2 תחנות על קווים פעילים ללא השבתת תנועה. אחת היא Technopark, בה כל העבודות על המסילות הפעילות מבוצעות בחלון הלילה. אומנם זו תחנה עילית הבנויה על רמפה, אבל בכל זאת.
דוגמה טובה יותר היא תחנת Spartak מדובר בתחנת הרפאים המפורסמת ביותר במוסקבה. התחנה ממוקמת בעומק 10 מטרים ובנייתה החלה עוד בסוף שנות ה- 60 והוקפאה. כעת מסיימים את הבניה. לאורך הרציפים הוקמו קירות המפרידים את המסילות מהרציף.
מעניין! האם תחנת אי היא האופציה המועדפת?
על פני שני רציפים נפרדים?
 

davidfainshtein

Member
מנהל
לפי המודל הסובייטי -

מעניין! האם תחנת אי היא האופציה המועדפת?
על פני שני רציפים נפרדים?
לפי המודל הסובייטי -
לפיו נבנו ועדיין נבנים רוב התחנות במזרח אירופה - ההעדפה תמיד לרציף אי. רציפי צד הם היוצאים מהכלל המעידים על הכלל.
 
לדעתי גם הפולנים יעדיפו תחנת אי

מעניין! האם תחנת אי היא האופציה המועדפת?
על פני שני רציפים נפרדים?
לדעתי גם הפולנים יעדיפו תחנת אי
אני חושב שמבחינה כספית תחנת אי תהיה זולה יותר ולכן גם הפולנים יעדיפו אותה (בעיקר בגלל אי הקמת התחנה במקור משיקולי תקציב).
 

Ccyclist

Well-known member
בבריטניה מעדיפים רציפי צד.

שאלה על בניית תחנת רכבת תחתית על קו קיים פעיל
שלום למומחים,
במסגרת פרויקט גמר באדריכלות
אני מתכנן תחנת מטרו חדשה על קו המטרו הפעיל הקיים בעיר וורשה (קו 1, לא קו 2 הנבנה בימים אלה).
(מדובר במיקום שבו היתה אמורה להיבנות תחנה אך לא נבנתה בסוף משיקולי תקציב).
המסילות נמצאות בעומק של כ-9-10 מטר מתחת לפני הרחוב (נחפרו ב-cut & cover).

מעניין אותי מה המגבלות בבניית תחנה על קו קיים ופעיל.
האם עלי להניח שלתחנה יהיו שני רציפים נפרדים משני צידי המסילות הקיימות ולא רציף אחד מרכזי?
האם יש עוד אילוצים?

האם תוכלו להמליץ על מישהו בארץ שמתמצא בנושא בניית תחנות רכבת תחתית ואפשר להתייעץ עמו?

תודה מקרב לב
גיא
בבריטניה מעדיפים רציפי צד.

הנה התנ"ך הלונדוני, קלייב. http://www.davros.org/rail/culg/

בפירוט הקווים הוא מביא דוגמאות, מערכי מסילות והסברים.

הדוגמאות אליהן הייתי רוצה להסב את תשומת ליבך (עם הפנייה לוויקיפדיה כי יש שם גם תמונות שממחישות את הנאמר) הן:

סגירת תחנת British Museum על הקו המרכזי Central line ב1933 עם פתיחת רציפי הקו בתחנת Holborn הושגה ע"י הסבת הקוטר של המנהרות (בלונדון ה Tube הוא מושג סלנג לצינורות הפלדה שבהם עוברת התחתית העמוקה באדמת החימר של הבירה הבריטית) לקוטר גדול יותר שיאפשר הנחת רציפי צד (קוטר למנהרת מסילה קטן יותר מקוטר של מנהרת תחנה). מהסיבה הזו אין לתחנת הקו המרכזי בהולבורן מנהרת גישה אמצעית כנהוג בתחנות משנות ה30, ואין חיבור בין שתי מנהרות מקבילות היוצרות רציף אי כמו במרבית התחנות העמוקות הותיקות (1890-1910 בערך) במרכז העיר. לא מצאתי סימוכין בערכי התחנות בוויקיפדיה אך הן: http://en.wikipedia.org/wiki/British_Museum_tube_station (התחנה שנסגרה) ו http://en.wikipedia.org/wiki/Holborn_tube_station (התחנה השכנה שקיבלה רציפים חדשים לקו שחצה בקרבתה במקום התחנה הנפרדת עליו )

בתחנות Angel (שני הרציפים) ו Euston (שני רציפי ענף בנק של הקו הצפוני בלבד) היו במקור רציפי אי צרים ומסוכנים מ1901 ו1907 בהתאמה. במנהרת צינור אחת בקוטר שהיה גדול מספיק לרציף אמצעי, ושתי מסילות, האחת בכל צד כמו בתחנות Clapham North ו Clapham Common ובמרכז העיר זה היה כבר מסוכן לציבור. ביוסטון בניית קו הויקטוריה בשנות ה60 יצרה אופציה לתיכנון מחדש של ענף בנק של הקו הצפוני (הענף לאזור העיסקי בסיטי, קו הויקטוריה המשיך לאזור הבילויים והמדיה בווסט אנד בדומה לענף צ'ארינג קרוס של הקו הצפוני) והבחירה - כמו ברוב תחנות ההחלפה של קו הויקטוריה - היתה שרציף של קו הויקטוריה ייצור אי עם רציף של הקו השני בתחנה, מה שלפעמים פועל בצורה משלימה (כמו בפינסברי פארק או אוקספורד סרקס שם הענפים הם לאותו הכיוון) אך ביוסטון קרה בצורה שאמנם פונה לאותו כיוון נסיעה ("דרומה" ו"צפונה") אך למעשה הרכבות נוסעות האחת מזרחה והשניה מערבה מאותם "איים". בתחנות עם מעבר כזה בקו הויקטוריה המעבר מכיוון אחד למשנהו באותו הקו חייב להיעשות דרך עליה לרמה עילית יותר כמו במקרה של רציפי צד (צריך לחשוב על האיים כמקבילים בערך, וביוסטון יש שלושה איים כאלו - ויקטוריה - צפוני בנק צפונה, ויקטוריה - צפוני בנק דרומה, וצפוני צא'רינג קרוס). המנהרה הרחבה בתמונה היתה במקור תחנה דו-כיוונית של הקו הצפוני-בנק http://en.wikipedia.org/wiki/File:E...rn_line_Bank_branch_southbound_look_south.JPG באיינג'ל נאלצו להמתין עד לשנות ה90 המוקדמות לפני שנבנתה שם מנהרה עוקפת לאחת המסילות ונוצר שם למעשה רציף אי עם שתי מנהרות צד.

ערכי התחנות: http://en.wikipedia.org/wiki/Euston_tube_station
en.wikipedia.org/wiki/Angel_tube_station

ולמכה שלא כתובה בקלייב (כפי שאמרתי - התנ"ך לחובבי התחתית) - תחנת City Thameslink על קו רכבת בינעירוני שעובר תחת הבירה במנהרת רכבות מתחילת המאה ה20 ששימשה רק לרכבות משא עד לשנות ה90. התחנה הזו נבנתה לצד המסילה כשני רציפי צד, אם אינני טועה יש בה קרוס שמאפשר לרכבות לחצות אותה אלכסונית ובשלב מסויים היא שימשה כתחנה סופית לכמה רכבות שהגיעו מכיוון דרום ולא המשיכו צפונה דרך המנהרה. en.wikipedia.org/wiki/City_Thameslink_railway_station
 

alantan

New member
למעשה גם ביוסטון הזרועות פועלות לאותו כיוון

בבריטניה מעדיפים רציפי צד.

הנה התנ"ך הלונדוני, קלייב. http://www.davros.org/rail/culg/

בפירוט הקווים הוא מביא דוגמאות, מערכי מסילות והסברים.

הדוגמאות אליהן הייתי רוצה להסב את תשומת ליבך (עם הפנייה לוויקיפדיה כי יש שם גם תמונות שממחישות את הנאמר) הן:

סגירת תחנת British Museum על הקו המרכזי Central line ב1933 עם פתיחת רציפי הקו בתחנת Holborn הושגה ע"י הסבת הקוטר של המנהרות (בלונדון ה Tube הוא מושג סלנג לצינורות הפלדה שבהם עוברת התחתית העמוקה באדמת החימר של הבירה הבריטית) לקוטר גדול יותר שיאפשר הנחת רציפי צד (קוטר למנהרת מסילה קטן יותר מקוטר של מנהרת תחנה). מהסיבה הזו אין לתחנת הקו המרכזי בהולבורן מנהרת גישה אמצעית כנהוג בתחנות משנות ה30, ואין חיבור בין שתי מנהרות מקבילות היוצרות רציף אי כמו במרבית התחנות העמוקות הותיקות (1890-1910 בערך) במרכז העיר. לא מצאתי סימוכין בערכי התחנות בוויקיפדיה אך הן: http://en.wikipedia.org/wiki/British_Museum_tube_station (התחנה שנסגרה) ו http://en.wikipedia.org/wiki/Holborn_tube_station (התחנה השכנה שקיבלה רציפים חדשים לקו שחצה בקרבתה במקום התחנה הנפרדת עליו )

בתחנות Angel (שני הרציפים) ו Euston (שני רציפי ענף בנק של הקו הצפוני בלבד) היו במקור רציפי אי צרים ומסוכנים מ1901 ו1907 בהתאמה. במנהרת צינור אחת בקוטר שהיה גדול מספיק לרציף אמצעי, ושתי מסילות, האחת בכל צד כמו בתחנות Clapham North ו Clapham Common ובמרכז העיר זה היה כבר מסוכן לציבור. ביוסטון בניית קו הויקטוריה בשנות ה60 יצרה אופציה לתיכנון מחדש של ענף בנק של הקו הצפוני (הענף לאזור העיסקי בסיטי, קו הויקטוריה המשיך לאזור הבילויים והמדיה בווסט אנד בדומה לענף צ'ארינג קרוס של הקו הצפוני) והבחירה - כמו ברוב תחנות ההחלפה של קו הויקטוריה - היתה שרציף של קו הויקטוריה ייצור אי עם רציף של הקו השני בתחנה, מה שלפעמים פועל בצורה משלימה (כמו בפינסברי פארק או אוקספורד סרקס שם הענפים הם לאותו הכיוון) אך ביוסטון קרה בצורה שאמנם פונה לאותו כיוון נסיעה ("דרומה" ו"צפונה") אך למעשה הרכבות נוסעות האחת מזרחה והשניה מערבה מאותם "איים". בתחנות עם מעבר כזה בקו הויקטוריה המעבר מכיוון אחד למשנהו באותו הקו חייב להיעשות דרך עליה לרמה עילית יותר כמו במקרה של רציפי צד (צריך לחשוב על האיים כמקבילים בערך, וביוסטון יש שלושה איים כאלו - ויקטוריה - צפוני בנק צפונה, ויקטוריה - צפוני בנק דרומה, וצפוני צא'רינג קרוס). המנהרה הרחבה בתמונה היתה במקור תחנה דו-כיוונית של הקו הצפוני-בנק http://en.wikipedia.org/wiki/File:E...rn_line_Bank_branch_southbound_look_south.JPG באיינג'ל נאלצו להמתין עד לשנות ה90 המוקדמות לפני שנבנתה שם מנהרה עוקפת לאחת המסילות ונוצר שם למעשה רציף אי עם שתי מנהרות צד.

ערכי התחנות: http://en.wikipedia.org/wiki/Euston_tube_station
en.wikipedia.org/wiki/Angel_tube_station

ולמכה שלא כתובה בקלייב (כפי שאמרתי - התנ"ך לחובבי התחתית) - תחנת City Thameslink על קו רכבת בינעירוני שעובר תחת הבירה במנהרת רכבות מתחילת המאה ה20 ששימשה רק לרכבות משא עד לשנות ה90. התחנה הזו נבנתה לצד המסילה כשני רציפי צד, אם אינני טועה יש בה קרוס שמאפשר לרכבות לחצות אותה אלכסונית ובשלב מסויים היא שימשה כתחנה סופית לכמה רכבות שהגיעו מכיוון דרום ולא המשיכו צפונה דרך המנהרה. en.wikipedia.org/wiki/City_Thameslink_railway_station
למעשה גם ביוסטון הזרועות פועלות לאותו כיוון
נסיעה כללי למרות שברציף עצמו ובקרבתו הרכבות נוסעות זו מול זו לכיוונים מנוגדים.

קו הנורת'רן נוסע מזרחה (אבל לכיוון בנק - לדרום מזרח כללי) מול קו הוויקטוריה שנוסע מערבה (אבל לכיוון דרום מערב כללי). וכן בכיוון ההפוך קו הנורת'רן נוסע מערבה (אבל לכיוון הפרברים הצפוניים והצפון מערביים) ואילו קו הוויקטוריה נוסע מזרחה (לכיוון וולת'מסטו הצפון מזרחית). כך שגם שם יש שירות משלים של שני הקווים שמאפשר מעבר נוח מאוד ביניהם לנוסעים באותו כיוון נסיעה כללי.
 

Ccyclist

Well-known member
אמרתי שכיוון הנסיעה זהה, בעוד

למעשה גם ביוסטון הזרועות פועלות לאותו כיוון
נסיעה כללי למרות שברציף עצמו ובקרבתו הרכבות נוסעות זו מול זו לכיוונים מנוגדים.

קו הנורת'רן נוסע מזרחה (אבל לכיוון בנק - לדרום מזרח כללי) מול קו הוויקטוריה שנוסע מערבה (אבל לכיוון דרום מערב כללי). וכן בכיוון ההפוך קו הנורת'רן נוסע מערבה (אבל לכיוון הפרברים הצפוניים והצפון מערביים) ואילו קו הוויקטוריה נוסע מזרחה (לכיוון וולת'מסטו הצפון מזרחית). כך שגם שם יש שירות משלים של שני הקווים שמאפשר מעבר נוח מאוד ביניהם לנוסעים באותו כיוון נסיעה כללי.
אמרתי שכיוון הנסיעה זהה, בעוד
הגאוגרפיה היא שונה.

כמו כן - זו עובדה סטטיסטית שבגלל שקו הויקטוריה מהיר יותר משני הענפים העירוניים של הקו הצפוני עדיף למי שנוסע מהענפים הצפוניים לענף הדרומי או להיפך להחליף לקו הויקטוריה באמצע הדרך במקום לשבת על אותה רכבת קו-צפוני לנסיעה רציפה.
 

alantan

New member
לגבי הסיפא שלך זה רלוונטי רק אם נוסעים לדרום

אמרתי שכיוון הנסיעה זהה, בעוד
הגאוגרפיה היא שונה.

כמו כן - זו עובדה סטטיסטית שבגלל שקו הויקטוריה מהיר יותר משני הענפים העירוניים של הקו הצפוני עדיף למי שנוסע מהענפים הצפוניים לענף הדרומי או להיפך להחליף לקו הויקטוריה באמצע הדרך במקום לשבת על אותה רכבת קו-צפוני לנסיעה רציפה.
לגבי הסיפא שלך זה רלוונטי רק אם נוסעים לדרום
באיזור המרכזי זה בהתאם ליעד, הרי קו הויקטוריה נוסע למקומות אחרים כמו גרין פארק וויקטוריה בעוד ששלוחת הנורת'רן של צ'רינג קרוס בכלל מגיע לווטרלו.

רק אם נוסעים לסטוקוול או דרומה משם שווה להשתמש בשלוחת בנק של הנורת'רן, לעבור לוויקטוריה ביוסטון ומסטוקוול לחזור לנורת'רן. בקו הוויקטוריה מדובר ב-12 ד' בעוד בקו הנורת'רן של צ'רינג קרוס מדובר ב-16 ד', מה גם שמחוץ לשעות השיא צריך להחליף שוב בקנינגטון...
 

Ccyclist

Well-known member
הכוונה נסיעה מצפון ליוסטון לדרום לסטוקוול

לגבי הסיפא שלך זה רלוונטי רק אם נוסעים לדרום
באיזור המרכזי זה בהתאם ליעד, הרי קו הויקטוריה נוסע למקומות אחרים כמו גרין פארק וויקטוריה בעוד ששלוחת הנורת'רן של צ'רינג קרוס בכלל מגיע לווטרלו.

רק אם נוסעים לסטוקוול או דרומה משם שווה להשתמש בשלוחת בנק של הנורת'רן, לעבור לוויקטוריה ביוסטון ומסטוקוול לחזור לנורת'רן. בקו הוויקטוריה מדובר ב-12 ד' בעוד בקו הנורת'רן של צ'רינג קרוס מדובר ב-16 ד', מה גם שמחוץ לשעות השיא צריך להחליף שוב בקנינגטון...
הכוונה נסיעה מצפון ליוסטון לדרום לסטוקוול
וההנחיה כבודה במקומה אלא אם יש עיכובים יוצאי דופן בקו ויקטוריה.

האם התיקולים האלו על העובדות המשונות של המערכת הלונדונית הם סוג של מתנת יום הולדת מוזרה במקום שירשור ברכות ?
 
תת שרשור - רכבות בבריטניה :)-

הכוונה נסיעה מצפון ליוסטון לדרום לסטוקוול
וההנחיה כבודה במקומה אלא אם יש עיכובים יוצאי דופן בקו ויקטוריה.

האם התיקולים האלו על העובדות המשונות של המערכת הלונדונית הם סוג של מתנת יום הולדת מוזרה במקום שירשור ברכות ?
תת שרשור - רכבות בבריטניה :)-
 

Ccyclist

Well-known member
He's asking about aspecific change

תת שרשור - רכבות בבריטניה :)-
He's asking about aspecific change
So I've listed 3 types of that change on a system I know to the detail of.

With the London system there are many more closure stories ( many city centre deep tube stations were built very close to each other in the 1890s and 1900s but modern buses made some of them unnecessary) but there are exceptions to the rule.
 

alantan

New member
לגמרי אין כוונה לתקל - פשוט התאור שכתבת לא

הכוונה נסיעה מצפון ליוסטון לדרום לסטוקוול
וההנחיה כבודה במקומה אלא אם יש עיכובים יוצאי דופן בקו ויקטוריה.

האם התיקולים האלו על העובדות המשונות של המערכת הלונדונית הם סוג של מתנת יום הולדת מוזרה במקום שירשור ברכות ?
לגמרי אין כוונה לתקל - פשוט התאור שכתבת לא
היה לי ברור וזה נראה כאילו כתבת שביוסטון אין מעבר באותו רציף לנוסעים באותו כיוון כללי, וכן רוב הנוסעים הם לאיזור המרכזי ולא חוצים את כל העיר מצפון לדרום. בכל מקרה, שוב, לא היתה לי כוונה לפגוע, והשרשור ליום הולדתך (על התאריך לא ידעתי) בדרך...
 

גיאש

New member
תודה רבה!!

בבריטניה מעדיפים רציפי צד.

הנה התנ"ך הלונדוני, קלייב. http://www.davros.org/rail/culg/

בפירוט הקווים הוא מביא דוגמאות, מערכי מסילות והסברים.

הדוגמאות אליהן הייתי רוצה להסב את תשומת ליבך (עם הפנייה לוויקיפדיה כי יש שם גם תמונות שממחישות את הנאמר) הן:

סגירת תחנת British Museum על הקו המרכזי Central line ב1933 עם פתיחת רציפי הקו בתחנת Holborn הושגה ע"י הסבת הקוטר של המנהרות (בלונדון ה Tube הוא מושג סלנג לצינורות הפלדה שבהם עוברת התחתית העמוקה באדמת החימר של הבירה הבריטית) לקוטר גדול יותר שיאפשר הנחת רציפי צד (קוטר למנהרת מסילה קטן יותר מקוטר של מנהרת תחנה). מהסיבה הזו אין לתחנת הקו המרכזי בהולבורן מנהרת גישה אמצעית כנהוג בתחנות משנות ה30, ואין חיבור בין שתי מנהרות מקבילות היוצרות רציף אי כמו במרבית התחנות העמוקות הותיקות (1890-1910 בערך) במרכז העיר. לא מצאתי סימוכין בערכי התחנות בוויקיפדיה אך הן: http://en.wikipedia.org/wiki/British_Museum_tube_station (התחנה שנסגרה) ו http://en.wikipedia.org/wiki/Holborn_tube_station (התחנה השכנה שקיבלה רציפים חדשים לקו שחצה בקרבתה במקום התחנה הנפרדת עליו )

בתחנות Angel (שני הרציפים) ו Euston (שני רציפי ענף בנק של הקו הצפוני בלבד) היו במקור רציפי אי צרים ומסוכנים מ1901 ו1907 בהתאמה. במנהרת צינור אחת בקוטר שהיה גדול מספיק לרציף אמצעי, ושתי מסילות, האחת בכל צד כמו בתחנות Clapham North ו Clapham Common ובמרכז העיר זה היה כבר מסוכן לציבור. ביוסטון בניית קו הויקטוריה בשנות ה60 יצרה אופציה לתיכנון מחדש של ענף בנק של הקו הצפוני (הענף לאזור העיסקי בסיטי, קו הויקטוריה המשיך לאזור הבילויים והמדיה בווסט אנד בדומה לענף צ'ארינג קרוס של הקו הצפוני) והבחירה - כמו ברוב תחנות ההחלפה של קו הויקטוריה - היתה שרציף של קו הויקטוריה ייצור אי עם רציף של הקו השני בתחנה, מה שלפעמים פועל בצורה משלימה (כמו בפינסברי פארק או אוקספורד סרקס שם הענפים הם לאותו הכיוון) אך ביוסטון קרה בצורה שאמנם פונה לאותו כיוון נסיעה ("דרומה" ו"צפונה") אך למעשה הרכבות נוסעות האחת מזרחה והשניה מערבה מאותם "איים". בתחנות עם מעבר כזה בקו הויקטוריה המעבר מכיוון אחד למשנהו באותו הקו חייב להיעשות דרך עליה לרמה עילית יותר כמו במקרה של רציפי צד (צריך לחשוב על האיים כמקבילים בערך, וביוסטון יש שלושה איים כאלו - ויקטוריה - צפוני בנק צפונה, ויקטוריה - צפוני בנק דרומה, וצפוני צא'רינג קרוס). המנהרה הרחבה בתמונה היתה במקור תחנה דו-כיוונית של הקו הצפוני-בנק http://en.wikipedia.org/wiki/File:E...rn_line_Bank_branch_southbound_look_south.JPG באיינג'ל נאלצו להמתין עד לשנות ה90 המוקדמות לפני שנבנתה שם מנהרה עוקפת לאחת המסילות ונוצר שם למעשה רציף אי עם שתי מנהרות צד.

ערכי התחנות: http://en.wikipedia.org/wiki/Euston_tube_station
en.wikipedia.org/wiki/Angel_tube_station

ולמכה שלא כתובה בקלייב (כפי שאמרתי - התנ"ך לחובבי התחתית) - תחנת City Thameslink על קו רכבת בינעירוני שעובר תחת הבירה במנהרת רכבות מתחילת המאה ה20 ששימשה רק לרכבות משא עד לשנות ה90. התחנה הזו נבנתה לצד המסילה כשני רציפי צד, אם אינני טועה יש בה קרוס שמאפשר לרכבות לחצות אותה אלכסונית ובשלב מסויים היא שימשה כתחנה סופית לכמה רכבות שהגיעו מכיוון דרום ולא המשיכו צפונה דרך המנהרה. en.wikipedia.org/wiki/City_Thameslink_railway_station
תודה רבה!!
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה